ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לאחר שתמו ימי האבל, רצו ראשי העדה להעמיד רב אחר במקומו ופרסמו זאת ברחבי פולין. באותה עיר הייתה תקנת קדמונים שלא יישב רב על כיסא הרבנות, אלא אם כן ייבחן בפני ראש הקהל ויענה על כל שאלותיו.
רבנים רבים באו להיבחן אצל ראש הקהל, אבל אף אחד מהם לא מצא חן בעיניו. זאת מפני שהלה היה אומנם עשיר גדול ובעל השפעה על הקהל, אבל מאידך עם הארץ גמור. הוא שאל את הרבנים שאלות שלא כהלכה ובלי שום טעם, סילף ציטוטים ועיוות את הכתובים, וכאשר העמידו אותו על טעותו דחה אותם מעל פניו.
כל הרבנים יצאו מפתח ביתו במפח נפש, וקבלו על כך שתקנת הקדמונים נהפכה לתקלה כה מבישה. מי תיאר לעצמו שראש הקהל, הפרנס של הקהילה, בעל המאה, יהיה כה חסר דעה?!
כעבור כמה חודשים הגיע לעיר אברך צעיר ומלא בחוכמה, הרב אברהם יהושע השיל, שהיה נצר למשפחות רבנים מפורסמות מצד שני הוריו ואביו, הרב שמואל, היה מחשובי רבני פולין. עוד בילדותו הפגין יכולות מבטיחות, למד אצל רבי אלימלך מליז'נסק ונודע כבקי גדול בגמרא. תלמידי רבי אלימלך סיפרו לו על משרת רב העיר הפנויה בקולבשוב, והסבירו לו כי לא כדאי לו לעמוד מול ראש הקהל מפני שהוא אדם ריקן - איש גס רוח שאין בו לא תורה ולא דרך ארץ, וכיצד יוכל לעמוד בניסיון מול הפרנס הנבער מדעת, כאשר רבנים מבוגרים ממנו נכשלו מולו?
אמר להם הרב השיל: "רבותיי, אל תדאגו! שמעתי על כך, ובעזרת השם אני מוכן להיבחן אצלו. צריך חוכמה גדולה מאוד להשיב לשוטה. דעו לכם כי כל תשובה גנוזה בתוך השאלה כגרעין בתוך הפרי, ובעזרת החונן לאדם דעת אדע איך להשיב לו דבר".
כולם תמהו ולא ענו לאברך הצעיר.
בליל שבת התוועד הרב השיל בביתו של ראש הקהל וכל ראשי הקהל האחרים היו עמם. החל הרב לדרוש דרוש עמוק ונפלא מאוד והביא ציטטות מכל רחבי התורה בנגלה ובנסתר.
קם פרנס העיר על רגליו ואמר: "אני רואה שהרב הוא חכם וגדול בתורה. לפיכך אשאלך שאלה אחת בלבד ולא יותר".
"ישאל כבודו מה שיחפוץ", ענה לו הרב.
"יגיד נא לי, כבוד הרב", פתח הפרנס כשהבעת חשיבות על פניו, "היכן בהגדה של פסח מוזכר שלבן רצה לעקוד את הבל?".
כל ראשי הקהל השתוממו לשמע השאלה השטותית. הם הבינו כי הפרנס הנבער מתכוון לפסקה "צא ולמד", שבה נאמר כי לבן ביקש לעקור את הכל, אבל השוטה החליף רי"ש של לעקור בדל"ת, וכ"ף של הכל בבי"ת, וכך יצא לו השיבוש הזה. לעומתם פניו של הרב השיל צהבו מרוב שמחה. בת שחוק התפשטה על פניו והוא התאמץ להסתירה.
"דע לך", אמר הרב, "כי המקור לכך נמצא בפסקה 'צא ולמד', ושם נאמר כדבריך שלבן ביקש לעקוד את הבל".
הפרנס התפעל מאוד מבקיאותו של הרב ואמר: "ראיתי כי חוכמת אלוקים בקרבך, ולכן גמרתי אומר שאתה תשב על כיסא הרבנות בעירנו".
למחרת התפרסם בקולבשוב כי הרב השיל עמד בבחינה אצל ראש הקהל ונבחר להיות הרב של עירם. הרב הנהיג את אנשי העיר ברוב חוכמתו ושמו יצא לתהילה בכל קצווי הארץ. לאחר כמה שנים התמנה לרב באפטא, ונודע לימים בכינויו הרבי מאפטא. כעבור שמונה שנים הוזמן להיות הרב של יאסי, וכעבור שמונה שנים נוספות, לאחר מחלוקות בקהילת יאסי, עזב והתיישב במז'יבוז', עירו של הבעל שם טוב וערש החסידות, שם היו בקרבתו חסידים רבים. תכונתו הבולטת ביותר הייתה אהבתו לעם היהודי. הרבי מאפטא חיבר שני ספרים, 'תורת אמת' ו'אוהב ישראל', שעל שמו כונה "האוהב ישראל".
תמיד האוהב ישראל נהג לספר כי אדם צריך לירד ולהבין לסוף דעתו של השוטה ולענות לו כאיוולתו כאשר נכון לעשות זאת. אסור בשום אופן לומר לו את האמת ולהעמידו על טעותו מפני שתמיד יחשוב שהוא צודק, אלא צריך לשחק את המשחק שלו ולהובילו בעורמה לכיוון הרצוי. וזה מה שנאמר במדרש הפליאה על שלמה המלך "'ויחכם מכל האדם' - אפילו מן השוטים", שהחוכמה הגדולה ביותר היא דווקא להתחכם מול הטיפש.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
