ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
הרב נתן נכנס לכיתה ט3. לנגד עיניו נגלתה כיתה מבולגנת במיוחד. מיד דרש הרב מהתלמידים לנקות ולארגן את הכיתה על מנת שיוכלו להתחיל ללמוד.
לאחר חמש דקות של סידור הכיתה, התיישבו התלמידים והתכוננו לשיעור תורה. גם יוסי התיישב במקומו בזריזות, כשלפתע שם לב שהשאיר את הפלאפון שלו על השולחן. יוסי ידע שאם הרב יגלה את הדבר הטלפון יוחרם, שהרי אסור להם, לתלמידים, להכניס פלאפון לשערי הישיבה. ואילו הוא, לא רק שהכניס, אלא גם שיחק איתו במהלך ההפסקה... וכך, בצעד מהיר, החליק את הפלאפון אל מתחת לקלמר. כשהמורה יסתובב הוא גם יכניס אותו לתיק.
באותו הזמן סקר הרב בעיניו את הכתה. "סידרתם היטב" אמר, "אולם השלוחנות אינם מסודרים כלל. נא סדרו אותם מיידית". התלמידים החלו לרטון ולכעוס, אך גם כעסו של הרב עלה. מיד ניגש לשולחנו של יוסי ואמר לתלמידים " מה הבעיה? אראה לכם מה לעשות", ובתנועה חדה ומהירה הזיז את שולחנו של יוסי למקומו. הרב, שלא הסתכל לראות מה נמצא על השולחן, שמע רעש חזק ועל הרצפה התפזרו חפציו של יוסי.
יוסי התכופף בזריזות להרים את הדברים, ולפתע צעקה נמלטה מפיו- "הפלאפון!". שקט השתרר בכיתה. התלמידים, וגם הרב, הסתכלו כולם על יוסי. בידיו החזיק יוסי את הפלאפון החדש אותו קיבל לפני כשבועיים. הפלאפון היה מנופץ לרסיסים. ברור היה לכולם שלא ניתן לתקנו..
יוסי יצא מהכיתה רועד וכועס, בעוד שאר התלמידים המשיכו ללמוד בדממה מוחלטת. לאחר השיעור ניגש יוסי לרב ודרש ממנו שישלם לו על הפלאפון השבור. "אני מתנצל מאד על מה שקרה." אמר הרב, "אולם איני חייב לך כסף כלל! הרי כלל לא היה אמור להיות שם מכשיר מסוג זה. אסור לכם להכניס מכשירים שכאלו לבית הספר, קל וחומר שלא להניח על השולחן. ברור שאני פטור מתשלום!!" הוסיף.
יוסי כעס מאד ולא קיבל את תשובתו של הרב.
מי צודק? האם הרב נתן חייב בתשלום ליוסי על הפלאפון המנופץ? או שמא הרב פטור בגלל הנסיבות?
תשובת הגאון הרב דב ליאור שליט"א :
לכאורה היה מקום לפטור את המורה מכיוון שאסור היה לתלמיד להביא את הפלאפון לבית הספר. כניסה זאת מוגדרת 'כניסה שלא ברשות'. מי שמכניס את חפציו לתוך שטחו של אחר שלא ברשות, ובעל הבית הזיק בשוגג לחפצי האדם שהכניס – בעל הבית פטור (חוש משפט סימן שע"ח, סעיף ו).
אולם במקרה שלנו המורה חייב לשלם על הנזק שגרם, שהרי הוא היה צריך להיזהר יותר. התנהגותו מוגדרת 'שוגג קרוב למזיד'. למרות שהפלאפון היה מוסתר, כאשר הוא הזיז את השולחנות היה עליו להיזהר, ולהזיזם בנחת שלא יפלו דברים מהשולחן 1 . (הוסיף הרב ליאור בשם התוספות בבא קמא - אדם צריך להיזהר מלהזיק, יותר ממה שהוא נזהר שלא ינזק).
סיכום:אף שאסור היה לתלמיד להכניס את הפלאפון לבית הספר, מכיוון שהמורה היה צריך להיזהר - הוא חייב בתשלום.
^ 1.כעין זה מצינו ברמב"ם (חובל ומזיק פרק ו', א-ד, ח', ומובא בשולחן ערוך שע"ט, סעיף ג). בעל חבית ובעל קורה שהלכו ברשות הרבים ונתקעו ונשברה החבית, בעל הקורה פטור, מכיוון ששניהם נמצאים במקום שיש להם רשות ללכת. אבל אם בעל החבית הלך מלפנים ובעל הקורה מאחוריו, והזדרז בעל הקורה ונתקע בחבית, חייב בעל הקורה מכיוון שהיה עליו להעלות על דעתו שהליכה מהירה או בלתי זהירה עלולה להזיק לבעל החבית (ובלשון הרמב"ם "שזה כמי ששברה בידו בכוונה").
אף בענייננו המורה נהג בחוסר זהירות ועליו לשלם, על אף שהתלמיד הכניס את הפלאפון לבית הספר שלא ברשות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
