ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
ענית לשאלה איזה יום היום - קיימת מצוה?
מתי מותר להחמיר כבית שמאי?
קידוש היום. מצות עשה מן התורה לקדש את השבת בדברים, שנאמר: זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ (כאן), כלומר זכרהו זכירת שבח וקידוש. וצריך לזכרו בכניסתו וביציאתו - בכניסתו בקידוש היום, וביציאתו בהבדלה (רמב"ם שבת פכ"ט ה"א על פי פסחים קו א, ויש סוברים שעיקרה של הבדלה אינו אלא מדרבנן). המצוה נמנית במנין המצוות (ספר המצוות עשה קנה; סמ"ג עשה כט; חינוך מצוה לא).
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
81 - הידור מצוה
82 - זכירת שבת
83 - בור
טען עוד
זכירה זו היא בפה, וכן שנינו בתורת כהנים (ריש בחוקותי): זכור את יום השבת לקדשו - יכול בלבך? כשהוא אומר שָׁמוֹר (דברים ה יב), הרי שמירת לב אמורה; הא מה אני מקיים זכור? שתהא שונה בפיך. וביאר השאגת אריה (סי' יג) שהכוונה למצות קידוש היום, והיינו לזכור את השבת בדברים. אולם הראב"ד והר"ש משנץ ורבנו הלל, בפירושיהם לתורת כהנים, פירשו שהכוונה ללימוד הלכות שבת. וכן בספר חסידים (סי' קנד) כתב שמצוה לִשְׁנוֹת ארבעים חסר אחת המלאכות האסורות בשבת, ובמקור החסד (להר"ר מרגליות שם) ציין לתורת כהנים זה: שתהא שונה בפיך.
זכירת שבת בשאר ימי השבוע. מזכירת שבת למדו עוד כמה דברים:
(א) שמאי הזקן אומר: זכרה עד שלא תבוא ושמרה משתבוא. אמרו עליו על שמאי הזקן, שלא היה זכרון שבת זז מתוך פיו - לקח חפץ טוב, אומר: זה לשבת; כלי חדש, אומר: זה לשבת (מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרשת יתרו). ואמרו עליו על שמאי הזקן, שכל ימיו היה אוכל לכבוד שבת - מצא בהמה נאה, אומר: זו לשבת; מצא אחרת נאה הימנה, מניח את השניה ואוכל את הראשונה - נמצא אוכל זו כדי שתהא היפה נאכלת בשבת, ונמצאת שאכילתה של הראשונה לכבוד שבת (רש"י). אבל הלל מידה אחרת היתה בו, שכל מעשיו לשם שמים - ובוטח שתזדמן לו נאה לשבת (רש"י) - שנאמר: בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָנוּ (תהלים סח כ. ברייתא ביצה טז א), את צרכינו ועזרתנו (רש"י). ופירש הב"ח (או"ח רמב) בדעת הטור, שביד כל אדם לנהוג כבית שמאי או כבית הלל, אבל הביא בשם הרמב"ן שההלכה כבית הלל.
(ב) רבי יהודה בן בתירא אומר: מנין שכשאתה מונה - ימי השבוע - הוי מונה אחד בשבת, שני בשבת, שלישי בשבת, רביעי בשבת, חמישי בשבת, וערב שבת? תלמוד לומר "זכור" (מכילתא דרשב"י שם). וכן אמר רבי יצחק (במכילתא דרבי ישמעאל שם): לא תהא מונה כדרך שאחרים מונים, אלא תהא מונה לשם שבת. ופירשו הרמב"ן (על התורה שם) והריטב"א (ראש השנה ג א ד"ה חדא) שהגוים מונים ימי השבוע לשם הימים עצמם, וקראו לכל יום שם בפני עצמו; אבל ישראל מונים כל הימים לשם שבת, אחד בשבת, שני בשבת, וכו'. וכתבו הרמב"ן (שם) והאבן עזרא (שם) שזהו פשוטו של מקרא, שיזכור כל יום חשבון ימי השבוע, כדי שלא ישכח איזהו יום השביעי שהוא חייב לקדשו ולשמרו שלא יעשה בו מלאכה. ומה שלמדו חכמים מפסוק זה מצות קידוש היום, הוא ממילת "לקדשו", אבל "זכור את יום השבת" הוא מצוה לזכרו תמיד בכל יום, אלא שבמנין המצוות נמנה כל מצות הזכירה במנין אחד (רמב"ן שם).
(ג) משום המצוה למנות ימי השבוע לשבת אומרים בכל יום קודם שיר של יום: היום יום פלוני בשבת (סידור ר"ש מרשקוב; שער הכולל לסידור תורה אור פי"א; כף החיים סי' קלב ס"ק כו בשם שער הכוונות).
(ד) וכתבו המגן אברהם (סי' ס ס"ק ב) ושולחן ערוך הרב (שם ד, ועי' כעין זה בירושלמי ברכות פ"א ה"ה) שטוב לקיים מצות זכירת שבת בקריאת שמע, כשאומר "וזכרתם את כל מצות ה'" - זוהי שבת ששקולה כנגד כל המצוות.
(ה) ויש נוהגים לומר בכל יום "זכור את יום השבת לקדשו" עם הזכירות שלאחר התפלה (סידורים נוסח ספרד).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













