ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
כששאלוהו לפשר הנהגתו זו, הסביר שרצה לוודא שבעת המעבר לא יתבלבלו חלילה ויניחו בטעות את ארגז החידושים שלו מעל ארגז החידושים של אביו. בהזדמנות זו סיפר עד כמה שגבה מעלתו של אביו ממעלתו שלו.
וכך סיפר: אבי, הרב בנימין דסקין, (שיום ההילולא שלו ב – כה אדר), כיהן כרבם של כמה ערים חשובות. פעם, פרצה שריפה באחד הכפרים הסמוכים לעירנו, ונשרפו גם ספרי תורה. שלחו אנשי המקום את היריעות השרופות לאבי, כדי שיפסוק את דינם.
כשהגיע השליח לביתנו, פתחתי לו את הדלת, וראיתי את ספר התורה השרוף. הזדעזעתי מאד, ופרצתי בבכי, אך כשנכנס השליח לחדרו של אבי, ובידיו היריעות, אבי התעלף...
המהרי"ל דסקין היה מגדולי גדולי עולם, ואף אביו רבי בנימין היה מגדולי ישראל, והנה דווקא מכל מעלותיו של אביו, בחר המהרי"ל לציין דווקא נקודה זו.
ומשאלת השאלה – מה מיוחד כל כך בהתעלפות זו, שהיא הנקודה שהבדילה בין האב והבן? דומה שהעניין נעוץ בעומק הקשר הפנימי. שניהם אהבו את התורה ולמדו בה עד כלות נשמתם, אך דווקא כאשר התורה התבזתה, גדולה מעלתו של מי שחש אליה קשר כה עז עד שחש שעולמו חרב עליו והתעלף.
אמירה זו באה ללמדנו, שלפני כל הדברים החשובים, עלינו לחוש קשר עמוק ופנימי לתורה. קשר זה הוא מרכז הדברים, ומתוכו נובעים כל הענפים. אמירה זו נאמרה כבר בגמרא (ברכות כ, א – בתרגום חופשי): 'אמר לו רב פפא לאביי – מדוע לדורות הראשונים התרחשו ניסים ולדורות שלנו לא מתרחשים ניסים. אי אפשר לומר, שהסיבה היא שהם היו יודעים תורה יותר מאיתנו, שהרי בזמנו של רב יהודה היו לומדים בעיקר בסדר נזיקין ואת מסכת עוקצין ראו כסוגיות קשות, ואילו אצלנו לומדים את כל שישה סדרי משנה ויש לנו שלוש עשרה ישיבות שלומדות עוקצין. ואילו בנושא של ניסים, הרי כשאין גשם ומכריזים צום, אז כשרב יהודה היה רק חולץ את מנעלו לקראת הצום כבר היה בא גשם, ואילו אנחנו צמים ומתפללים ואין גשם.
ענה לו אביי: ראשונים היו מוסרים נפשם על קדושת ה', ואנחנו לא. כמו שמצינו בדורות הראשונים, שרב אדא בר אהבה ראה גויה אחת בשוק, שהייתה לבושה בבגד עליון צועק ולא צנוע, והוא קרע אותו כי הוא חשב שהיא יהודיה. אחר כך התברר שהיא הייתה גויה, והיה עליו לשלם לה סכום כסף גדול כפיצוי, וזה קרה לו דווקא מתוך שפעל במהירות ולא במתינות.' (כמובן, שכל דור לפי עניינו, ואדם שיקרע בימינו ברחוב בגד כזה, לא יביא שום תועלת).
נמצאת למד, שהגמרא מביאה כטעם להתקבלות התפילות, עניין המבטא קשר עם ה', שהכל מתחיל מקשר עמוק ופנימי, שלאדם אכפת מהתורה ומצוותיה, ומתוך כך הוא לומד אותה ומקיים דבריה. ואף על פי ששם רב אדא בר אהבה פעל בחוסר מתינות, וטעה במציאות המעשית, בכל זאת הגמרא מעריכה את הלהט שלו ומציינת אותו לשבח.
עניין זה מתבטא בצורה ייחודית גם בפרשת ויקהל. הפרשה נפתחת במצוות השבת ואחר כך עוסקת כולה בענייני המשכן. רש"י במקום עומד על סמיכות זו ומפרש שהוקדמה שבת למלאכת המשכן ללמדנו, שבניית המשכן לא דוחה את השבת.
אולם, לכאורה רש"י זה קשה מאד, שהרי לעיל (לא, יג) כשמסיימת התורה לספר על צו ה' למשה על כל ענייני המשכן, מופיעה גם כן פרשיית השבת. וגם שם רש"י מפרש שהוסמכה השבת למשכן, ללמדנו שאין בניית המשכן דוחה את השבת. ואם כן, תמוה – למה בציווי ה' למשה, מופיעה השבת בסוף פרשיות המשכן, ואילו בפרשתנו השבת מופיעה בתחילת פרשיות המשכן?
נראה, שההבדל נעוץ בעניינה של פרשתנו, העוסקת בהורדת הדברים לשטח ויישומם המעשי, דברי משה לישראל ופירוט עשיית המשכן בפועל. בפרשת כי תשא מסתיים שרטוט החזון הגדול של בניית המשכן. לכן השבת מוזכרת בסוף, כי השבת מבטאת את ההגעה לפסגה ולמנוחה, השלמת החזון. לעומת זאת, ביישום המעשי חשוב דווקא להתחיל בשבת, המבטאת את פסגת החזון, ומכוחה לצאת לעמל וליישום הפרטני.
וכעין הסיפור שבו פתחנו, השבת מבטאת את עצם הקשר והחיבור לה', כשהאדם השלים את כל מלאכתו, ונמצא בקרבת ה', מעין עולם הבא. ומכוח עצם הקשר, אפשר לצאת לכל היישום הפרטני.
זה גם עניינו של חודש אדר ושורש פעילותו של מרדכי היהודי בעולם. כידוע, גזרת המן הייתה מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע. כבר עמדו רבים על כך, שהסעודה הייתה כשרה, אבל הבעיה הייתה שאכלו בה מכלי המקדש וכל עניינה של הסעודה הייתה לציין את מחשבתו של אחשוורוש שישראל כבר לא יגאלו, כי טעה לחשוב שעבר כבר מועד הגאולה וישראל לא נגאלו (מגילה יא, ב). נמצאנו למדים, שהבעיה הייתה שגם אם אנשים שמרו תורה ומצוות, הרי הם לא היו מחוברים לה' בקשר פנימי עמוק, ולכן יכלו להשתתף בסעודה החוגגת את חילול ה' הגדול ועיכוב גאולתם של ישראל.
כנגד המגמה הזאת יצא מרדכי, ומוביל מהלך של חיבור עם ישראל בפנימיותו לה' בתפילה, זעקה ומסירות נפש. הוא לא כורע ולא משתחווה להמן, וכל כולו צעקה שיש לקדש את ה' בעולם.
שנזכה להיות קשורים לה' בעבותות פנימיים של אהבת עולם, (ולא נצטרך להתעלף, אלא) הכל יהיה מתוך שמחת השבת והמקדש!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
