בי×Ē ×”×ž×“×¨×Š
  • מדורים
  • רביבים
קטגוריה משני×Ē
  • שב×Ē ×•×ž×•×ĸדים
  • יום ה×ĸ×Ļמאו×Ē
  • ×ĸניינו של יום
undefined
5 דק' קריאה
לח×Ĩ להקדש×Ē ×Š×™×ĸור זה

לימוד השי×ĸור מוקדש לרפוא×Ē

שולמי×Ē ×‘×Ē ×Ļביה

שלוש הקדושו×Ē ×Š×œ יום ה×ĸ×Ļמאו×Ē
בשלוש קדושו×Ē × ×Ē×ĸטר יום ה×ĸ×Ļמאו×Ē: הקדושה הראשונה – קדוש×Ē ×ž×Ļוו×Ē ×™×™×Š×•×‘ האר×Ĩ. ב×ĸ×Ē ×”×”×›×¨×–×” ×ĸל הקמ×Ē ×”×ž×“×™× ×” חזר ה×ĸם היהודי לקיים א×Ē ×ž×Ļוו×Ē ×™×™×Š×•×‘ האר×Ĩ, ׊×ĸיקר ×ĸניינה שהאר×Ĩ ×Ēהיה בריבונו×Ē ×™×Š×¨××œ (רמב"ן, בי×Ē ×™×•×Ą×Ŗ וב"ח אורח חיים ×Ēקץא, מגן אברהם א, משנה ברורה ב).
הקדושה השנייה – קידוש השם ל×ĸיני ה×ĸמים, ×ĸל ידי ה×Ēקיימו×Ē ×“×‘×¨×™ הנביאים שה×Ēנבאו ×ĸל קיבו×Ĩ ה×ĸם לאר×Ļו, כפי ׊נאמר: "ולקח×Ēי א×Ēכם מן הגויים וקיב×Ļ×Ēי א×Ēכם מכל האר×Ļו×Ē ×•×”×‘××Ēי א×Ēכם אל אדמ×Ēכם" (יחזקאל לו, כד), וכן ב×ĸוד פסוקים רבים. ואמרו חכמים: "גדול קיבו×Ĩ גלויו×Ē ×›×™×•× שנבראו בו שמים ואר×Ĩ" (פסחים פח, א). וכפי ׊אמר רבי אבא: "אין לך ×§×Ĩ מגולה מזה, ׊נאמר: וא×Ēם הרי ישראל ×ĸנפכם ×Ēי×Ēנו ופריכם ×Ēישאו ל×ĸמי ישראל כי קרבו לבוא (יחזקאל לו, ח)" (סנהדרין ×Ļח, א).
הקדושה השלישי×Ē â€“ קדוש×Ē ×”×Ļל×Ē ×™×Š×¨××œ מיד ×Ļורריהם, שביום ה×ĸ×Ļמאו×Ē × ×™×Ļל ×ĸם ישראל מ×ĸבדו×Ē ×œ×—×™×¨×•×Ē, מ×ĸבדו×Ē ×Š×œ ׊×ĸבוד מלכויו×Ē ×ĸל כל הכרוך בכך ל×ĸ×Ļמאו×Ē ×ž×“×™× ×™×Ē. מ×Ēוך כך גם × ×ĸ׊×Ēה לישראל ה×Ļלה ממשי×Ē ×ž×ž×™×Ēה לחיים, ׊×ĸד אז לא יכולנו לה×Ēגונן מפני שונאינו שרדפו או×Ēנו, ומאז בחסדי ה' אנחנו מ×Ēגוננים ומנ×Ļחים.

ה×Ļלה רוחני×Ē
יש ׊מ×Ēקשים לשמוח ביום ה×ĸ×Ļמאו×Ē ×ž×¤× ×™ שקיבלו א×Ē ×ĸליל×Ē ×”×›×–×‘, כאילו ה×Ēנו×ĸה ה×Ļיוני×Ē ×’×¨×ž×” ל×ĸזיב×Ē ×”×Ēורה והמ×Ļוו×Ē. אולם האמ×Ē ×”×¤×•×›×”. למרו×Ē ×Š×›×•×¤×¨×™× רבים פ×ĸלו במסגר×Ē ×”×Ēנו×ĸה ה×Ļיוני×Ē ×•××—×Ē ×”×ž×’×ž×•×Ē ×Š×œ×”× היי×Ēה לחלן א×Ē ×”×ĸם, בפו×ĸל בזכו×Ē ×”×Ēנו×ĸה ה×Ļיוני×Ē ×•×¤×ĸילו×Ēה למ×ĸן קיבו×Ĩ הגלויו×Ē ×”×ĸם היהודי ני×Ļל מבחינה חומרי×Ē ×•×¨×•×—× ×™×Ē.
סיבו×Ē ×¨×‘×•×Ē ×’×¨×ž×• לחילוניו×Ē, ה×ĸיקרי×Ē ×Š×‘×”×Ÿ היא הקושי לה×Ēמודד ×ĸם ההשכלה והסביבה המודרני×Ē. ה×ĸלייה לאר×Ĩ לא היי×Ēה הגורם לב×ĸיה אלא הפ×Ēרון. לכן בכל קהילו×Ē ×”×’×•×œ×” אחוז המ×Ēבוללים והחילוניים גדול לאין ×ĸרוך מא׊ר באר×Ĩ. מי שאינו רואה זא×Ē, ומטיח דברים נגד מדינ×Ē ×™×Š×¨××œ, כופר בטובה. כופר בטובה שהיטיב ה' לנו, וכפוי טובה כלפי פ×ĸילי ה×Ēנו×ĸה ה×Ļיוני×Ē ×œ×“×•×¨×•×Ēיהם.
לכן למרו×Ē ×”×—×•×œ×Š×•×Ē ×•×”×ž×ĸשים הר×ĸים ׊נ×ĸשים ל×ĸי×Ēים ×ĸל ידי שרים וראשי ממשלו×Ē, השמחה וההודאה שלנו ×ĸל יום ה×ĸ×Ļמאו×Ē ×Š×¨×™×¨×•×Ē ×•×§×™×™×ž×•×Ē, שכל שלוש הקדושו×Ē ×Š×‘×™×•× ה×ĸ×Ļמאו×Ē × ×Š××¨×• במקומן.

המ×Ļווה לקבו×ĸ יום טוב ×ĸל ×Ēשו×ĸה
מ×Ļווה לקבו×ĸ יום טוב לשמחה והודאה לה' ביום ׊נ×ĸשי×Ē ×Ēשו×ĸה לישראל, ו×ĸל סמך זה נקב×ĸו פורים וחנוכה כימים טובים לדורו×Ē. שכך למדו חכמים בקל וחומר - ומה בי×Ļיא×Ē ×ž×Ļרים שני×Ļלנו מ×ĸבדו×Ē ×œ×—×™×¨×•×Ē × ×Ļטווינו לחוג א×Ē ×”×¤×Ą×— ולומר שירה בכל שנה ושנה, קל וחומר בפורים שני×Ļלנו ממי×Ēה לחיים (×ĸל פי מגילה יד, א, וכן מבואר בריטב"א ׊ם). וביאר הח×Ēם סופר (יורה ד×ĸה ×Ą×•×Ŗ סימן רלג, ואורח חיים רח), שכיוון ׊מ×Ļווה זו נלמד×Ē ×‘×§×œ וחומר, היא נחשב×Ē ×›×ž×Ļווה מה×Ēורה. אלא שמה×Ēורה אין הדרכה מפורט×Ē ×›×™×Ļד ל×ĸשו×Ē ×™×•× טוב, וכל ׊×ĸושה בהם איזה זכר ל×Ēשו×ĸה יו×Ļא ידי המ×Ļווה מה×Ēורה, וחכמים הם שקב×ĸו לקרוא א×Ē ×”×ž×’×™×œ×” ול×ĸשו×Ē ×ž×Š×Ēה, משלוח מנו×Ē ×•×ž×Ēנו×Ē ×œ××‘×™×•× ×™× בפורים, ולהדליק נרו×Ē ×‘×—× ×•×›×”.

קבי×ĸ×Ē ×™×•× טוב ביום ה×ĸ×Ļמאו×Ē
וכך קב×ĸה מו×ĸ×Ļ×Ē ×”×¨×‘× ×•×Ē ×”×¨××Š×™×Ē, ב×ĸ×Ē ×Š×›×™×”× ×• בה פאר גדולי הרבנים באר×Ĩ, ובראשה ×ĸמדו שניים מגאוני ישראל, הרב הר×Ļוג והרב ×ĸוזיאל. וכך היי×Ēה ד×ĸ×Ē ×¨×•×‘ הרבנים באר×Ĩ, וכפי שכ×Ēב הגאון הגדול רבי משולם ראטה בספרו שו"×Ē ×§×•×œ מבשר (ח"א כא), ׊מ×Ļווה ל×ĸשו×Ē ×™×•× טוב ביום ה×ĸ×Ļמאו×Ē, וביאר א×Ē ×”×—×•×‘×” הזא×Ē ×ĸל פי הרמב"ן והריטב"א ו×ĸוד ראשונים ואחרונים. וביאר שאין לחוש בזה לאיסור "בל ×Ē×•×Ą×™×Ŗ", כי האיסור לבדו×Ē ×—×’ חדש הוא רק בס×Ēם יום טוב שלא × ×Ēקן לזכר ישו×ĸה, אבל מה ׊מ×Ēקנים לזכר ישו×ĸה יש בו חיוב מקל וחומר.

כך נהגו ישראל מדורי דורו×Ē
אין זה מנהג חדש שהנהיגו ביום ה×ĸ×Ļמאו×Ē, אלא שכך נהגו ישראל בקהילו×Ē ×¨×‘×•×Ē, שקב×ĸו ימי שמחה לזכר ניסים ׊נ×ĸשו להם, שהיו קטנים בהרבה מהקמ×Ē ×ž×“×™× ×Ē ×™×Š×¨××œ. בקהילו×Ē ×¨×‘×•×Ē ×§×¨××• לימים אלו ×ĸל ׊ם חג הפורים, כגון "פורים פרנקפורט" ו"פורים טבריה". יש מקומו×Ē ×Š× ×”×’×• באו×Ēם ימים ל×ĸרוך מ׊×Ēה, משלוח מנו×Ē ×•×ž×Ēנו×Ē ×œ××‘×™×•× ×™× (ראו מהר"ם אלשקר סימן מט, מ"א ×Ēרפו, ה, וא"ר ׊ם; ח"א קנה, מא; ישכיל ×ĸבדי חלק ז או"ח מד, יב; ח"ח השמטו×Ē ×“).

אמיר×Ē ×”×œ×œ
מכיוון שחובה להודו×Ē ×œ×”' ×ĸל ה×Ēשו×ĸה ׊×ĸשה לכלל ישראל, לפיכך מ×Ļווה לומר הלל ביום ה×ĸ×Ļמאו×Ē, שבו ני×Ļלנו מה×Ļרה הגדולה ביו×Ēר – מ×Ļר×Ē ×”×’×œ×•×Ē ×•×”×Š×ĸבוד לזרים, שגרמה לכל הגזירו×Ē ×•×”×¨×Ļיחו×Ē ×”××™×•×ž×•×Ē ×‘×ž×Š×š אלפיים שנה.
וכפי שאמרו חז"ל שאחר נץ קרי×ĸ×Ē ×™× ×Ą×•×Ŗ, "נביאים שביניהן ×Ēקנו להם לישראל שיהיו אומרים הלל ×ĸל כל פרק ופרק וכל ×Ļרה ו×Ļרה שלא ×Ēבוא ×ĸליהן, ולכשנגאלין אומרים או×Ēו ×ĸל גאול×Ēן" (פסחים קיז, א). ופירש ר׊"י, ׊×ĸל פי זה ×Ēיקנו חכמים בימי הבי×Ē ×”×Š× ×™ לומר הלל בחנוכה (וכן מבואר בירושלמי פסחים י, ו; שמו×Ē ×¨×‘×” כג, יב; מגילה יד, א).
וכ×Ēב הגאון רבי משולם ראטה, ׊מ×Ļווה לומר א×Ē ×”×”×œ×œ ×ĸם ברכה, וכן נוהגים א×Ļלנו. אומנם יש גדולים שמחמ×Ē ×—×Š×Š×•×Ē ×Š×•× ×™× הורו לומר א×Ē ×”×”×œ×œ בלא ברכה, והרו×Ļה לנהוג כמו×Ēם יש לו ×ĸל מה לסמוך. אבל למי שסובר שאין להודו×Ē ×œ×”' ×ĸל הקמ×Ē ×”×ž×“×™× ×” וכל הדברים הטובים שבאו לישראל ×ĸל ידי כך - אין ×ĸל מה לסמוך, ובכפיר×Ēו בטוב×Ēו של הקב"ה הוא מרחיק א×Ē ×”×’××•×œ×” (סנהדרין ×Ļד, א).

לימוד ×Ēורה ביום ה×ĸ×Ļמאו×Ē
כמו בכל הימים הטובים שנקב×ĸו לישראל, מ×Ļווה לקבו×ĸ לימוד ×Ēורה ביום ה×ĸ×Ļמאו×Ē. ׊×Ēי סיבו×Ē ×ĸיקריו×Ē ×œ×›×š. ראשי×Ē, בימים ׊מ×Ēגלה בהם קדושה יש ל×Ē×Ē ×‘×™×˜×•×™ לקדושה זו ×ĸל ידי לימוד ה×Ēורה, שהיא המ×Ļווה הנ×ĸלה והמרוממ×Ē ×•×”×ž×Š×ž×—×Ē ×‘×™×•×Ēר. וזהו שאמרו חכמים: "לא ני×Ēנו שב×Ēו×Ē ×•×™×ž×™× טובים אלא ל×ĸסוק בהם בדברי ×Ēורה" (ירושלמי שב×Ē ×˜×•, ג). שני×Ē, לכל יום יש אופי משלו, ומ×Ļווה ללמוד ×Ēורה מ×ĸנייני היום. וכפי שאמרו חכמים שמשה ×Ēיקן להם לישראל "שיהיו שואלים ודורשים ב×ĸניינו של יום, הלכו×Ē ×¤×Ą×— בפסח, הלכו×Ē ×ĸ×Ļר×Ē ×‘×ĸ×Ļר×Ē, הלכו×Ē ×—×’ בחג" (מגילה לב, א).

ארב×ĸ מדרגו×Ē ×‘×—×’×™×’×Ē ×™×•× ה×ĸ×Ļמאו×Ē
×‘× ×•×Ą×Ŗ ל×Ēפילו×Ē ×”×”×•×“××”, אמיר×Ē ×”×”×œ×œ וס×ĸוד×Ē ×”×•×“××”, ישנן ארב×ĸ מדרגו×Ē ×‘×—×•×’×’×™ יום ה×ĸ×Ļמאו×Ē.
המדרגה ה×Ēח×Ēונה היא מדרג×Ēם של מי שיו×Ļאים לגינו×Ē ×œ×Ļלו×Ē ×‘×Š×¨ ×ĸל האש, ואת שאין במ×ĸשיהם ×Ēוכן רוחני, אם הם שמחים בשמח×Ē ×™×Š×¨××œ, ×ĸמו של ה', יש לס×ĸוד×Ēם ×ĸרך של ץ×ĸוד×Ē ×ž×Ļווה.
המדרגה השנייה היא של אלה שיו×Ļאים לסיורים במקומו×Ē ×Š×‘×”× ניכר בניינה של מדינ×Ē ×™×Š×¨××œ, כמו מפ×ĸלים לאומיים, מוזיאונים ×ĸל ×Ēולדו×Ē ×”×™×™×Š×•×‘ ומחנו×Ē ×Ļה"ל.
המדרגה השלישי×Ē ×”×™× מדרג×Ēם של מי שיו×Ļאים לסייר ביישובי יהודה ושומרון, לראו×Ē ×‘×”×ž×Š×š מפ×ĸל יישוב האר×Ĩ ולברך ×ĸל היישובים שממשיכים לגדול ברכ×Ē "מ×Ļיב גבול אלמנה".
המדרגה ה×ĸליונה היא מדרג×Ēם של מי שמרבים בלימוד ×Ēורה ביום זה בנושאים הקשורים למ×Ļוו×Ē ×™×™×Š×•×‘ האר×Ĩ, למ×Ļווה לשר×Ē ×‘×Ļבא כדי להגן ×ĸל ה×ĸם והאר×Ĩ ול×ĸנייני כלל ישראל והגאולה. ויחד ×ĸם זה ×ĸורכים ץ×ĸוד×Ē ×ž×Ļווה שיש בה הודאה ושמחה ×ĸל הישו×ĸה שזכינו לה בהקמ×Ē ×ž×“×™× ×Ē ×™×Š×¨××œ וקיבו×Ĩ הגלויו×Ē.

יישוב האר×Ĩ ומ×Ļוו×Ē ×¤×¨×• ורבו
אחד הנושאים החשובים שראוי ל×ĸסוק בהם ביום ה×ĸ×Ļמאו×Ē ×”×•× מ×Ļוו×Ē ×¤×¨×• ורבו, ׊×ĸל ידה ×ĸם ישראל נוחל א×Ē ×”××¨×Ĩ הקדושה, כפי ׊נאמר לי×ĸקב אבינו: "האר×Ĩ א׊ר א×Ēה שוכב ×ĸליה לך א×Ēננה ולזר×ĸך. והיה זר×ĸך כ×ĸפר האר×Ĩ ופר×Ļ×Ē ×™×ž×” וקדמה ו×Ļפונה ונגבה, ונברכו בך כל משפחו×Ē ×”××“×ž×” ובזר×ĸך" (בראשי×Ē ×›×—, יג-יד).
כש×ĸמדו ישראל להיכנס לאר×Ĩ, ההדרכה האלוקי×Ē ×”×™×™×Ēה שינחלו א×Ē ×ĸבר הירדן המ×ĸרבי בלבד, למרו×Ē ×Š×’× ×ĸבר הירדן המזרחי הוא חלק מאר×Ĩ ישראל, ולמרו×Ē ×Š×›×‘×¨ כבשוהו, כמבואר בפרש×Ē ×ž×Ą×ĸי. זא×Ē ×ž×Š×•× שדור המדבר מאס באר×Ĩ ישראל וה×Ēרשל במ×Ļוו×Ē ×¤×¨×™×™×” ורבייה, ולכן במשך ארב×ĸים שנו×Ē × ×“×•×“×™ המדבר לא המשיך לפרו×Ē ×•×œ×¨×‘×•×Ē ×›×¤×™ שה×Ēרבה במ×Ļרים. כך נו×Ļר מ×Ļב שלא היו מספיק אנשים לנחול כראוי גם א×Ē ×ĸבר הירדן המזרחי (ראו רמב"ן במדבר כא, כא).
מכיוון שלא היו לישראל מספיק אנשים לנחול א×Ē ×”××¨×Ĩ (שמו×Ē ×›×’, כט-לא), נו×Ēרו בה אויבים, והם ×Ļררו או×Ēנו והיו לשיכים ב×ĸינינו ול×Ļנינים ב×Ļידנו (במדבר לג, נה).

מ×Ļב המדינה ×Ēלוי בילודה
לפני כ-120 שנה, ב×ĸ×Ē ×”×§×ž×Ē ×”×Ēנו×ĸה ה×Ļיוני×Ē, מנו כל יהודי ה×ĸולם כ-12 מיליון. גם מספרם של ה×ĸרבים שבכל סביבו×Ē ××¨×Ĩ ישראל, כולל מ×Ļרים, ×ĸרב הס×ĸודי×Ē ×•×Ēימן, היה דומה. ה×ĸרבים שבאר×Ĩ ישראל משני ×ĸברי הירדן מנו כמה מאו×Ē ××œ×¤×™× בלבד. לו היינו זוכים ל×ĸלו×Ē ×‘×ž×™×œ×™×•× ×™×, מ×Ļבנו כיום היה לאין ×ĸרוך טוב יו×Ēר. אולם לא זכינו, ובינ×Ēיים הוכינו בשואה הנא×Ļי×Ē, בשמד הקומוניסטי ובה×Ēבוללו×Ē, וכיום מספר היהודים המוכרים בכל ה×ĸולם מ×Ēקרב ל-14 מיליון, כאשר ה×ĸרבים שסביבנו מונים יו×Ēר מ-200 מיליון.
ו×ĸדיין ה×ĸ×Ēיד בידינו. אם נזכה לה×Ēחזק במ×Ļווה זו, ונזכה לה×ĸניק חינוך טוב לילדינו, במשך כמה דורו×Ē × ×•×›×œ להשלים א×Ē ×ž×” שנחסר. אקווה ב×ĸזר×Ē ×”' להרחיב ×ĸל כך בטור הבא (אם יש מבין הקוראים ×”×™×Ą×˜×•×¨×™×•×’×¨×Ŗ, שיוכל ל×ĸזור במ×Ēן × ×Ēונים מדויקים ×ĸל מספר היהודים וה×ĸרבים אז והיום - אודה).
ל×Ēגובו×Ē: [email protected]
מ×Ēוך ה×ĸי×Ēון בשב×ĸ
סרטונים ×§×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים
א×Ē ×”×ž×™×“×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē ××Ēר yeshiva.org.il