ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
פעם אחת הסתכסכו בכולל שלו שני אברכים, שמעון ויעקב. שמעון רדף את יעקב כל הזמן ולא הרפה ממנו. יעקב ניגש אל ר' דוד וקבל באוזניו: "שמעון יורד לחיי כל הזמן, ממש שותה לי את הדם..."
ר' דוד ענה לו: "עליך לקיים את דברי חז"ל 'הנעלבין ואינן עולבים, שומעין חרפתן ואין משיבין... ואוהביו כצאת השמש בגבורתו'. תשתוק, ותראה שלא תתחרט על כך!"
עברו השנים, אבל המחלוקת נותרה בעינה. יעקב ביקש למצוא שידוך לבנו, אך שמעון לא הרפה ועשה ככל שביכולתו להרוס ליעקב את השידוך. זה כבר כאב יותר ליעקב, והוא שוב ניגש לר' דוד. בכל זאת ראש הכולל המשיך להמליץ לו לקיים את פתגם חז"ל ולשתוק, והבטיחו שוב שלא יתחרט על כך.
לאחר יותר משנה החל יעקב לנסות למצוא שידוך גם לבתו, בנוסף לחיפוש השידוך לבנו שהתעכב בגלל רדיפתו של שמעון. גם השידוך עם הבת התעכב בגלל המחלוקת, אך ר' דוד לא הרפה מעצתו ליעקב להמשיך לשתוק.
ואז בשלב מסוים, באורח פלא ממש, זכה יעקב לארס את בנו ובתו בשבוע אחד. הייתה שמחה גדולה בחוצות ירושלים - קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה. שמחתו של יעקב הייתה כמובן עצומה, אבל עדיין לא שלמה, כי התחייב לתת סכומים גדולים לחתונות, וכסף מנלן? באותם ימים העוני בירושלים היה משווע. אברכי הכוללים נזקקו לניסים כדי להשיג חלות לשבת, ומנין ישיג כסף למימון שתי חתונות?!
באותם ימים יהודי בירושלים שנזקק לגייס כספים לא נסע ללונדון או לניו יורק, אלא לווינה. יעקב גייס סכום שאיתו יוכל לנסוע לווינה ולשהות בה כמה ימים. בווינה התגורר יהודי נדיב בשם ר' משה, ואליו התכוון יעקב להגיע. הוא הגיע לווינה ואחר כך התייצב בשער בית הנדיב. שם נאמר לו כי עליו לקבוע פגישה לעוד כמה ימים, ובינתיים יוכל להתאכסן במלון בווינה.
יעקב הגיע למלון שבו לנו בדרך כלל גויים, ושהה שם כמה ימים עד שהגיע תורו להיפגש עם ר' משה הנדיב. הוא ארז את מזוודותיו כי התכונן מיד לאחר פגישתו לחזור לארץ ישראל.
לפני כן נכנס לבית הכיסא, ושם לתדהמתו מצא צרור עם סכום גדול שבו יוכל לעזור לילדיו ואף יותר מכך. הוא ידע כי מצד דין תורה אבידת עכו"ם מותרת ואין חובה להחזירה, וארז את הכסף יחד עם שאר הכסף שהיה לו. יעקב הרגיש שזה ממש משמיים ואין לו שום צורך לגשת לנדיב. הוא רצה להסתלק מהמקום כמה שיותר מהר.
הוא ירד לכניסת המלון וראה כי שעריו נעולים. המשטרה פשטה על המקום וסגרה את כל האורחים כדי לבדוק אם אחד מהם מצא את הכסף האבוד. בלית ברירה עלה לחדרו. כעבור שעה השוטרים הגיעו לחדרו, פשפשו בכל המגירות, וכאשר באו לבדוק על גופו הוציא את ארנקו עם הסכום שהיה בתוספת כספו.
"של מי הכסף הזה?" שאלו השוטרים.
"זה הכסף שלי!" קרא יעקב, "אני הסוחר הגדול של כולל ורשה בירושלים. כולם מכירים אותי".
מאחר שלא היה זה הסכום המדויק שאבד, החליטו השוטרים לבדוק את סיפורו. הם עצרו את יעקב והחלו לחקור אותו. אם היה מתברר שאכן הוא עני ואין שום הסבר לסכום הגדול שנמצא ברשותו, היו עלולים להענישו בעונש החמור ביותר ואף להוציאו להורג.
משטרת וינה הודיעה במברק לקונסוליית אוסטריה בתל אביב לעלות לירושלים ולברר לגבי מצבו של יהודי בשם יעקב, שעצור אצלם בחשד שגנב את הכסף. נציגים אוסטרים הגיעו לירושלים, נכנסו לכולל ורשה כדי לברר פרטים לגבי אותו יעקב. הם מצאו את שמעון, ושאלו אותו על מצבו של יעקב, האם הוא עשיר או עני.
שמעון הבין שמישהו בווינה רוצה לברר אם כדאי ונכון לתרום ליעקב שנוא נפשו, ואמר לנציגים: "ר' יעקב הוא סוחר ממולח עשיר, יש לו הרבה מאוד כסף. הוא האחרון בעולם שצריך לתרום לו..."
דבריו של שמעון, שנאמרו בשנאה מעומק הלב, התקבלו על דעת החוקרים, והם דיווחו למשטרת וינה שאכן יעקב שעצור אצלם הוא סוחר עשיר ביותר ויש לשחררו לאלתר.
יעקב יצא ממאסרו וחזר לארץ ישראל עם סכום העתק שברשותו. כשהגיע לירושלים ערך סעודת הודיה בכולל וסיפר מה שאירע לו, ולבסוף שאל: "מי האברך שסיפר כי אני הסוחר הגדול של כולל ורשה? עליי להודות לו מפני שהוציאני מאפילה לאור גדול וממש הציל את חיי, ואף איפשר לי לחתן בכבוד את בני ובתי".
שמעון נדהם ממה שאירע ונאלץ להודות כי הוא ה"מליץ יושר", וכמובן שיעקב נוכח עד כמה צדק רבי דוד בידרמן.
על פי סיפורו של הרב אלימלך בידרמן
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










