ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ארץ אגדה
- מאמרים נוספים בארץ אגדה
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
"אמר רבא: חיים (אריכות ימים), בנים, ומזונות (פרנסה), לא בזכויותיו של האדם הן תלויות, אלא במזלו שנקבע עליו בעת היוולדו תלוי הדבר. שהרי רבה ורב חסדא שניהם רבנים צדיקים היו, ואם היה צורך בגשם, רבה היה מתפלל והיה בא גשם, ורב חסדא היה מתפלל והיה בא גשם. רב חסדא חי תשעים ושתים שנים, ואילו רבה חי רק ארבעים שנה, בבית רב חסדא – היו ששים חתונות לצאצאיו, ואילו בבית רבה – היו שישים מקרים של שכול. בבית רב חסדא היה שפע רב, והיתה סולת מרובה שהיה אפשר להאכיל בה אפילו את הכלבים ולא היה צורך וביקוש לסולת זו. ואילו בבית רבה היו אוכלים האנשים לחם שעורים, וגם הוא בקושי היה נמצא."
רבא קובע שעושרו והצלחתו של האדם אינם סימן לצדקותו, והסימן לצדקותו הוא אם תפילתו מתקבלת. וכיוון שתפילתו של רבה היתה נשמעת ותפילתו של רב חסדא היתה נשמעת, מכאן ששניהם צדיקים היו. ולפיכך יש לשאול מדוע מצאנו שוני כזה בין גורלם של שני הצדיקים האלו, וכמענה לשאלה אומר רבא שיש דברים שתלויים במזלו של האדם, ולא בזכויותיו.
רבא לשיטתו בהסבר גזר הדין שנגזר על בית עלי
לכאורה ניתן לומר שהמאורעות שעברו על רבה ומשפחתו נקבעו עליהם במידת שכר ועונש. רבה היה צאצא של בית עֵלִי, וידוע שבני עֵלִי חטאו ואביהם לא מחה בהם כראוי, ונאמרה עליהם נבואה בשבועה (שמואל א ג,יד): "וְלָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי אִם יִתְכַּפֵּר עֲוֹן בֵּית עֵלִי בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה עַד עוֹלָם". ובהמשך נאמר לעֵלִי (שמואל א ב,לג-לו): "...וְכָל מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים... וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר בְּבֵיתְךָ יָבוֹא לְהִשְׁתַּחֲוֹת לוֹ לַאֲגוֹרַת כֶּסֶף וְכִכַּר לָחֶם וְאָמַר סְפָחֵנִי נָא אֶל אַחַת הַכְּהֻנּוֹת לֶאֱכֹל פַּת לָחֶם". ואם כן, קורות חייה של משפחת רבה נראים כמתאימים לנבואת העונש שנגזרה על שושלת בית עֵלִי.
מאמרים נוספים בארץ אגדה (81)
הרב מרדכי הוכמן
22 - המקדש והאות ק
23 - דברים התלויים במזל
24 - אלישע בעל כנפיים
טען עוד
וביארו שם התוספות, שרבא לפי שיטתו, שבעיסוק בתלמוד תורה בלבד ניתן לבטל את גזר דין שנקבע על בית עֵלִי, התקשה להבין את המאורעות שעברו על רבה ומשפחתו, ולכן קבע שמאורעות אלו נקבעו עליהם מלמעלה במזל, והם אינם משתנים לפי זכויותיו של האדם.
רבי חנינא בן דוסא
כאמור, לשיטת רבא העניות שבביתו של רבה נבעה מ'מזל' שהוא דבר שאי אפשר לשנותו גם באמצעות עיסוק בתורה. ומשמע שתפילה מועילה עבור הצבור כגון תפילה על גשמים, אך 'מזל' של יחיד אי אפשר לשנותו גם בתפילה, ומשום ש'מזל' אינו תלוי בזכויותיו של האדם.
גישה שונה בהתייחסות למצבו הכלכלי של האדם נשמעת מהמסופר על רבי חנינא בן דוסא, שידוע בדברי חז"ל כצדיק שתפילתו מתקבלת. אך מאידך מסופר עליו שבביתו היה מחסור, ובתלמוד מובא הסבר לסתירה זו (תענית כד,ב):
"אמר רב יהודה אמר רב: בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת: כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני דיו בקב חרובים מערב שבת לערב שבת."
לפי הסבר זה חיי הדוחק שהיו בבית רבי חנינא בן דוסא היו משום שהוא הסתפק במועט. ואכן בהמשך מובא שם מעשה כיצד אשתו של רבי חנינא בן דוסא שכנעה אותו שיתפלל שיתעשר, אך לאחר שהם התעשרו הבינה אשתו שעדיף להם לחזור למצבם הכלכלי הקודם, והוא התפלל וחזרו למצבם הקודם.
הגישה שמשתקפת במעשים שסביב דמותו של רבי חניא בן דוסא היא שונה, ולפיה מצבו הכלכלי של האדם אינו סתם 'מזל' שאי אפשר לשנותו, ואפשר לשנותו באמצעות תפילה של אדם צדיק, אלא זהו מצב שהאדם מסכים אליו בשורש נשמתו. ולעתים הסכמה זו מתבטאת ברצון גלוי, כפי שאשתו של רבי חנינא ביקשה לבסוף לחזור לחיי הדחק הקודמים.
פרשת בחוקותיו וקורות חייו של רבה
בכל אופן, המצב הכלכלי שבו היה מצוי רבה, וכן המצב הכלכלי שבו היה מצוי רבי חנינא, אינם מתאימים לכאורה להבטחות התורה בפרשת בחקותי על העושר המובטח למקיימי התורה:
"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם: וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ... וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ:"
הרשב"א כבר נשאל בענין זה (שו"ת הרשב"א א,קמח), והשיב:
שאלת הא דאמרינן בני חיי מזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא. ומפסוקי התורה נראה בהפך גמור כי בזכות ובעונש הדבר תלוי.
תשובה הדבר הזה נחלקו בו חכמי ישראל בכמה מקומות בתלמוד אם יש מזל לישראל או אם אין מזל לישראל. ותמצא להן מחלוקתן שנויה בפרק אחרון של מסכת שבת (דף קנ"ו ב) וכן במקומות הרבה בגמרא. ונראה לי כי לא נחלקו אלא במקרה היחידים ולא במה שישיג את הצבור. כי לדעת כולם כח הציבור גדול לידון על פי מעשיהם לטוב או למוטב. והתורה דברה על הכלל לא על הפרט. וזהו שסדרו לנו בראש השנה ועל המדינות בו יאמר אי זו לשובע ואי זו לחיים. ואף על פי שתמצא בחזקיה (ישעיה ל"ח) שמעתי את תחנתך הנני יוסיף על ימיך חמש עשרה שנה. המלך כצבור שהצבור וכל ישראל תלויין. וזו כדעת האומר יש מזל לישראל. אבל לדעת האומר אין מזל, התורה דברה בין על הכלל בין על הפרט. וכן אנו עושין מעשים על פי הסברא הזו. וכדאמרינן כמאן מצלינן האידנא אמריעי ואקצירי כמאן כרבי יוסי."
תשובה הדבר הזה נחלקו בו חכמי ישראל בכמה מקומות בתלמוד אם יש מזל לישראל או אם אין מזל לישראל. ותמצא להן מחלוקתן שנויה בפרק אחרון של מסכת שבת (דף קנ"ו ב) וכן במקומות הרבה בגמרא. ונראה לי כי לא נחלקו אלא במקרה היחידים ולא במה שישיג את הצבור. כי לדעת כולם כח הציבור גדול לידון על פי מעשיהם לטוב או למוטב. והתורה דברה על הכלל לא על הפרט. וזהו שסדרו לנו בראש השנה ועל המדינות בו יאמר אי זו לשובע ואי זו לחיים. ואף על פי שתמצא בחזקיה (ישעיה ל"ח) שמעתי את תחנתך הנני יוסיף על ימיך חמש עשרה שנה. המלך כצבור שהצבור וכל ישראל תלויין. וזו כדעת האומר יש מזל לישראל. אבל לדעת האומר אין מזל, התורה דברה בין על הכלל בין על הפרט. וכן אנו עושין מעשים על פי הסברא הזו. וכדאמרינן כמאן מצלינן האידנא אמריעי ואקצירי כמאן כרבי יוסי."
הרשב"א קובע, שדברי רבא שיש דברים שתלויים במזל ואינם תלויים בזכויותיו של האדם, אינם מוסכמים על כל חכמי ישראל, ויש הסבורים ש"אין מזל לישראל", כלומר שתפילה יכולה לשנות את מזלו של האדם היחיד. ולדעתו של הרשב"א זו הדעה המוסכמת להלכה, ולכן אנו מתפללים על החולים שיתרפאו, מתוך ההבנה שהתפילה יכולה לשנות את המזל שנגזר עליהם. ולבד מכך, מוסכם על כולם שעל כלל הצבור אין גזרות התלויות במזל, והבטחות התורה על שכר ועונש שתלויות בשמירת המצוות מוכיחות זאת, וכפי שמבואר בפרשת "בחוקותי" ובמקומות רבים בתורה.
אמנם האלשיך דן בפרשתנו גם כן בקורות חייו של רבה ובגזירות המזל, והוא מסביר באופן שונה במקצת:
"כי הנה הענין ההוא היה לרבה, על כי יחידים היו אז הצדיקים. אך "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" ישראל דרך כלל, כל המזלות בידכם ניתנו".
האלשיך מדייק בלשון הרבים של "תֵּלֵכוּ", שכאשר הרבים הולכים בדרכי הצדיקים ומקיימים את מצוות התורה, ממילא מתבטלות גם גזרות מזל מן היחידים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
