ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
איטה בת משה יהודה
ואפרים בן יואל צור הי"ד
ועל מנת להילחם במצוות אלו גזרו היוונים על השבת, על ראש החודש ועל המילה, כפי שמובא במגילת אנטיוכוס (ז-יא): "ויען אנטיוכוס ויאמר לשריו... הבה נעלה עליהם ונבטל מהם את הברית אשר כורתה להם: שבת, ראש חודש ומילה" וגו' 1 . והסיבה למלחמתם של היוונים דווקא כנגד שלש המצוות הללו היתה, שמצוות אלו הן שורש התורה.
במקומות רבים 2 עומד המהר"ל על כך, שראשית הופעתו של כל דבר - הוא שורשו ותכליתו של אותו הדבר, ובו כלול כל הדבר. עיקרון זה נכון ביחס לכל דבר, וכמובן גם לגבי התורה. תחילת הופעתה של התורה היא בשלוש המצוות הללו, שניתנו עוד קודם לקבלת התורה: מצוות המילה ניתנה לאברהם אבינו, מצוות קידוש החודש ניתנה לבני ישראל במצרים: "החדש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחדשי השנה" 3 , ומצוות השבת ניתנה במרה. כל שלוש המצוות הללו מהוות שורש התורה ותכליתה, ולכן נלחמו נגדן היוונים.
היוונים רצו להילחם בהקדמה של התורה, ועל ידי כך לגרום לנתק בין ישראל לתורה, שכן בלא הקדמה והכנה לתורה - אין אפשרות לגשת אליה. הם לא רצו להשמיד ולאבד את כל היהודים, אלא לאבד את ייחודו של עם ישראל. ואם כי הם לא הרסו את ההיכל, אלא רק פרצו בו פרצות, כדברי הפייטן "ופרצו חומות מגדלי", אומר המדרש 4 ש"'וחשך' - זה גלות יון, שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזרותיהן, שהיתה אומרת להם: כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל" וכו'. וכן אומר שם המדרש בהמשך דבריו 5 לגבי הפסוק "והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו" 6 . שכן הם נלחמו נגד התורה, ורצו לגרום לנתק בינה לבין עם ישראל.
ובניצחונם של המכבים על היוונים היה משום ניצחון התורה וניצחון בני התורה על מלכות יוון, ולשם כך נקבע חג החנוכה.
חג החנוכה - חגם של בני התורה
כיון שכך, חג החנוכה הוא חגם של בני התורה, והדבר מרומז בשני מקומות.
ראשית מרומז ניצחונם של בני חשמונאי בברכתו של משה רבנו לשבט לוי: "ברך ה' חילו ופעל ידיו תרצה, מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון" 7 , שם כותב רש"י:
ראה שעתידין חשמונאי ובניו להלחם עם היונים, והתפלל עליהם, לפי שהיו מועטין - י"ב בני חשמונאי ואלעזר - כנגד כמה רבבות, לכך נאמר: 'ברך ה' חילו ופעל ידיו תרצה'.
וכידוע, ברכתו של משה רבנו לשבט לוי מובטחת לכל המפריש עצמו מענייני העולם לשם לימוד התורה, וכפי שכתב הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל:
ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ-ישראל ובביזתה עם אחיו? מפני שהובדל לעבוד את ה' לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים... ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה'" וכו'.
ושנית מרומז הדבר בדברי הגמרא במסכת שבת 8 , האומרת ש"הרגיל בנר הויין ליה בנים תלמידי חכמים", ומבאר שם רש"י ש"על ידי נר מצוה דשבת וחנוכה בא אור דתורה". ודברים אלו של הגמרא מהווים אף בסיס לפסקו של הרמב"ם. הרמב"ם כותב 9 :
מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד, וצריך אדם להזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הנסים שעשה לנו, אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק.
לכאורה, אין זה מובן מדוע הוא כותב שדווקא מצוות נר חנוכה היא מצוה חביבה? הרי לכאורה אין היא שונה מכל שאר המצוות! מסביר זאת ה"מגיד משנה", שמקורו של הרמב"ם הוא בדברי הגמרא הללו. דברי הגמרא הללו ש"הרגיל בנר הויין ליה בנים תלמידיחכמים" אינם מליצה, אלא הם מהווים בסיס לפסקו של הרמב"ם, והם מלמדים שבניגוד לכל המצוות, ששכרם ניתן לעתיד לבוא, הרי במצוות נר חנוכה ניתן השכר מיד, ואם בניו של האדם הזהיר בנר חנוכה ילמדו תורה, הם יהפכו לתלמידי חכמים. והסיבה לכך היא כפי שבארנו למעלה, מהות חג החנוכה היא נצחון התורה ובני התורה על מלכות יון, שביקשה לעקור את יסוד התורה ואת הקשר בין התורה לישראל.
-------------------------
שיעור זה לקוח מתוך הספר "שיעורי הרב אברהם שפירא למסכת כתובות וקידושין", בעריכת הרב בנימין רקובר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








