ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
נכנסנו השבוע לחודש אב, שידוע שראשי התיבות שלו הוא א'לול ב'א, ובתחילת שבוע הבא אנו מציינים את יום ט' באב לזכר חורבן בית מקדשנו, ויעזור הקב"ה שנזכה שיום זה יהפך לנו ליום טוב ולשמחה, ונבאר את הדברים.
'בקי ברצוא' הכוונה היא לזמנים טובים ומשמחים שעוברים על האדם, האדם 'רץ' אל הקב"ה, ונמצא בעליה ומדרגה גדולה בעבודת בוראו, הוא מרגיש מתיקות וסיפוק ביהדות שלו.
הסכנה בזמן כזה היא שהאדם יפול לגאווה ולאדישות מתוך שהוא מסתפק במצבו, ולא ירצה להתקדם הלאה. לכן, האדם צריך לזכור מה שדוד המלך אומר בתהלים (קלט, ח) "אם אסק שמים- שם אתה", הכוונה שגם אם הגעתי לשמים, עלי לזכור ש'שם אתה'- יש לי עוד מה לעבוד כי 'לגדולתו אין חקר' והקב"ה גבוה מעל גבוה.
'בקי בשוב' הכוונה היא לזמנים שהאדם נמצא בירידה וחולשה רוחנית, הוא 'שב' ונסוג אחורה.
הסכנה במצב כזה היא שהאדם יפול ליאוש ועצבות ולא יאמין שיש ביכולתו לצאת מרשת הרע, וכך ישתקע בתוך חושך העוונות. לכן, האדם צריך לדעת את המשך הפסוק הנ"ל בתהלים "ואציע שאול- הנך", שגם אם חס ושלום הגעתי לשאול תחתית, עליי לזכור ש'הנך', הקב"ה נמצא איתי, עימי ואצלי וקרוב אליי.
מפורסם הדיבור של רבנו הקדוש (ליקוטי מוהר"ן תנינא, מח) "ודע, שהאדם צריך לעבור על גשר צר מאוד מאוד, והכלל והעיקר שלא יתפחד כלל", והצדיק מוהרא"ש זיע"א פירש (שו"ת ברסלב) שכדי לעבור את הגשר הצר, האדם צריך להחזיק בשני גדרים שהם 'תפילה ושמחה'.
וזה לשונו: "כשאדם רוצה לחזור אליו יתברך שזה בקי ברצוא, זה ענין של תפלה והתבודדות, שאדם משתוקק תמיד אחריו יתברך לעלות מעלה מעלה, והוא משיח ומספר את כל אשר עם לבבו אליו יתברך. על זה צריכים בקיאות חזרה לא לעזוב את עצמו בשום פנים ואופן, רק להיות עקשן גדול ולדבר תמיד אליו יתברך, ולעלות יותר ויותר מעלה מעלה.
ולהיפך כשנופל ונכשל וכו', עליו לחזק את עצמו בכל הכוחות, שזה בקי בשוב, שזה ענין שמחה, שאדם צריך לשמוח עם כל הנקודות טובות שיש בו, ואפילו שמרגיש שהוא הכי רחוק ואין לו כלום, עם כל זאת גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ב) שיחפש ויבקש אחר הנקודות טובות שיש בו, כי כל בר ישראל יש בו המון טוב, כמאמרם ז"ל (ברכות נז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" מאי רקתך, אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון.
ולכן פעמיים בק"י היינו 'בקי ברצוא' שזה התבודדות, וכן 'בקי בשוב' שזה שמחה, על ידי שתי הבקיאות האלו, הוא יכול ללכת על דר"ך המלך, ויעבור את הגשר בבטחון שלא יפול לשום צד".
וזו ה'דרך' והכוונות של חודש אלול, כשאדם רוצה לחזור בתשובה ולהכין את עצמו לקראת הימים הנוראים עליו להתחזק ולהיות 'בקי' בשתי הדרכים האלו:
'רצוא'- להחזיק תמיד בתפילה והשתוקקות לקרבת ה', כי מי יוכל להתפאר שעשה תשובה שלמה, שהרי הקב"ה הוא אין סופי ותמיד יש לאן לשאוף ולהתקדם.
'ושוב'- בזמן עשיית התשובה עלול האדם ליפול בדעתו על ידי שרואה את מצבו הרוחני הירוד, ולכן עליו להתחזק באמונה שהוא סמוך לאביו שבשמיים, על ידי שימצא בעצמו נקודות טובות וישמח בהם.
וזו העבודה שלנו בחודש אב, שהוא בבחינת הכנה לחודש אלול כפי שנכתב, והיא גם ה'דרך' של בחינת בית המקדש שכולל בתוכו את שתי דרכים אלו יחד:
'רצוא'- על בית המקדש נאמר (ישעיהו נו, ז) "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים". כל תפילה וציפייה לבית המקדש מוסיפה עוד לבנה בבניית הבית. ובנוסף, גם כשהבית הגדול יהיה בנוי על תילו, יהיה חיזוק עצום באמונה בכוחה של התפילה לנו ולכל העולם כולו, להשתוקקות לגילוי שכינה עוד ועוד עד אין סוף עד רום המעלה.
ובמקביל, דרך ה'ושוב'- שהיא שמחה והתחזקות במציאת הנקודות הטובות כפי שכותב רבי נתן מברסלב זיע"א בתחילת ספרו 'ליקוטי הלכות' (השכמת הבוקר א) "כִּי עִקַּר בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא עַל יְדֵי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְֹרָאֵל, עַל יְדֵי שֶׁמּוֹצֵא גַּם בְּהַנִּדָּחִים וְהָאֹבְדִים נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וּמְקַבֵּץ אוֹתָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְעַל יְדֵי זֶה הַטּוֹב שֶׁיִּתְקַבֵּץ בְּעֵת בִּיאַת הַגֹּאֵל בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, עַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
