ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שוכר ומשכיר
התובע הוא בעלים של מחסן, המחסן הושכר במלואו בעבר לחברה מסוימת (להלן, השוכר הראשון). לאחר כמה שנות שכירות המחסן חולק לשניים והנתבע שכר חצי מהמחסן מהתובע. בחודש ינואר 2015 סיכמו התובע והנתבע שהנתבע יפנה את המחסן עד סוף פברואר. למרות זאת הנתבע המשיך לשהות במחסן גם לאחר חודש פברואר, והעביר את דמי השכירות לחודשים פברואר ומרץ. התובע ביקש מהנתבע לפנות את חפציו, אולם, גם לאחר שהנתבע פינה את חפציו נשארו במחסן חפצים של השוכר הראשון, שרק בחודש אוגוסט פינה את חפציו. לאחר פינוי המחסן ושיפוץ שלו התובע השכיר את המחסן בתחילת חודש ספטמבר.
התובע מבקש דמי שכירות עד סוף חודש אוגוסט, עבור כל הזמן שבו החפצים היו מונחים במחסן. זאת, משום שלטענתו יש קשר בין השוכר הראשון והנתבע, ולכן הנתבע נושא באחריות לחפציו של השוכר הראשון. בנוסף, הוא תובע תוספת לדמי השכירות בסך 830 ₪ לחודש עבור התקופה בה השתמש הנתבע במחסן לאחר מועד הפינוי המוסכם. וכן הוא תובע את החזר עלות השיפוץ משום שלטענתו הנתבע עשה שינויים במחסן שחייבו שיפוץ.
הנתבע הודה שהוא צריך לשלם דמי שכירות על החודשים אפריל-מאי, אז לטענתו פינה את המחסן. מאידך הוא טוען שהוא אינו נושא באחריות לחודשים בהם נשארו במחסן חפצים של השוכר הראשון. כמו כן לטענתו הנזקים למבנה לא נגרמו בזמנו, כמו כן הוא ביקש לקזז את חובות הארנונה שהוא נתבע לשלם על התקופה לאחר פינוי המחסן.
פסק הדין בקצרה:
הלכה פסוקה (260)
רבנים שונים
197 - מחויבות לחתימה
198 - שוכר שהשאיר חפצים במחסן לאחר פינויו
199 - איחור בתשלום לקבלן מצדיק איחור במסירת הדירה
טען עוד
נימוקים בקצרה:
1. שוכר המשאיר חפצים במושכר לאחר יציאתו
משו"ת המהר"ם (ד, ד"פ תתלג) עולה שאדם חייב לשלם דמי שכירות גם לאחר שפינה את המושכר אם השאיר בו את חפציו. קל וחומר שהוא הדין במבנה שמיועד למסחר ואחסון שבו
במקרה דנן, החפצים שהושארו לא היו שייכים לנתבע, אלא לאדם אחר ששכר לפניו את המחסן. בדיון התובע לא הצליח להוכיח קשר מהותי בין הנתבע לשוכר הראשון, אך הנתבע הסכים שהשוכר הראשון ישאיר את החפצים במחסן. כיון שכך, החפצים הם באחריותו כפי שכתוב בגמרא (בבא קמא יג, ב) ונפסק בשו"ע (חו"מ שצו, ח) שאדם שמסכים שמישהו יכניס לתוך חצרו בעל חיים, קיבל על עצמו את הנזקים שיגרום בעל החיים לרכושו.
2. תשלום על תקופת הודעה מוקדמת
כמו כן יש לחייב את השוכר על חודש מסיבה אחרת, והיא משום שהמשכיר זכאי להודעה מוקדמת על הפינוי (עמק המשפט, ובפסק דין 74091)
לפיכך, על הנתבע לשלם שכירות עד למועד שבו המחסן הושכר שוב בתחילת חודש ספטמבר.
3. כמה חייב לשלם שוכר הממשיך לגור אחר שהחוזה הסתיים?
בנוגע לאדם שפלש לבית ללא רשות נפסק בשולחן ערוך (חו"מ שסג, ו) שהוא צריך לשלם את דמי השכירות, הש"ך (חו"מ שיב, י) כתב שאם השוכר המשיך לגור במושכר בהסכמת המשכיר לאחר תום תקופת החוזה ושכר הדירה עלה בתקופה זו – השוכר ישלם את דמי השכירות ששילם בתקופת החוזה.
הרשב"א (ב, רצד, הובא בבית יוסף שיב) כתב שאם המשכיר דרש מהשוכר לפנות את המושכר, ובכל זאת השוכר נשאר – השוכר ישלם את דמי השכירות המקובלים בשוק. כך גם עולה מהמחנה אפרים (שכירות יא) שחלק על דברי הש"ך, וכתב ששוכר שהמשיך לגור ללא חוזה חייב לשלם לפי שכר הדירה המקובל בשוק. במקרה שלנו נראה שאין מחלוקת שעל הנתבע לשלם את דמי השכירות המקובלים, שהם גבוהים יותר ממה ששילם בתקופת החוזה.
בנוסף במקרה שלנו יש לפצות את המשכיר התובע על מניעת רווח ברור מהמחסן, שנגרמה לו בעקבות כך שהנתבע לא פינה את המחסן במועד (הרחבה בפסק דין ארץ חמדה 70072). לפיכך, על הנתבע לשלם את התוספת לדמי השכירות שביקש התובע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
