ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
בין השיטין, נסללה לה גם שיטה חינוכית ייחודית, שכדאי לכולנו כמחנכים – הורים ומורים, לאמץ אותה. לא בכל מצב, מתאים לאמץ אותה בשלמותה, אך נקודות ממנה וודאי ישביחו את דרכנו החינוכית. (כמחנך דגול, המשיך הרב נריה, שיום ההילולא שלו יחול ב – יט כסלו, את המגיד ממזריטש שאף הוא התעלה לשמי רום ביום זה, ואף הוא התבלט בתחום החינוך כמי שגידל עשרות גדולי עולם בעלי דרכים מגוונות. ועל כולם חופפת דמותו של המחנך הגדול יעקב אבינו, שגידל 12 שבטים לתורה ועבודת ה').
וכך סיפר הרב נריה על דרכו החינוכית בשנותיה הראשונות של הישיבה (שחר אורו, עמ' 502): "ברור היה לי שרק שיתוך מקסימאלי של התלמידים בניהול ענייני הישיבה יאפשר להם להתקיים ולהתפתח. לא היה שום סיכוי שתלמידים רעבים ללחם יחזיקו מעמד במוסד כשיש עליהם הנהגת - על סמכותית...
היינו יושבים ליד כוס תה ודיווחתי להם על הפגישות שקיימתי... התלמידים המייסדים ממש נשאו בעול, וההרגשה שמשתפים אותם ובונים איתם את הישיבה נתנה להם כוח לעמוד בסבל ובתנאים הקשים ביותר שעברו עליהם. אין דרך טובה יותר מאשר להקשיב למה שהנוער אומר, למה שהוא מרגיש, וכך לעשות אותו שותף ואחראי. כשמשטר בנוי על יסודות כאלה אין בו מרות ואין בו מרדנות...".
"יחד עם זאת הייתה סמכות", מספר אחד התלמידים, "הרב נריה הקרין סמכות. כשמישהו לא הניח את הדעת בהתנהגות, הוא רמז לו רמז עדין על כך, והרמז הובן".
מחנך גדול, הורה או מורה, יודע להקרין סמכות ולהוביל קו חינוכי, ויחד עם זאת לשתף את הצעירים וכך להפוך אותם לחלק מאותו קו חינוכי. כך המסרים החינוכיים אינם מוטלים על הילד מכוח כפייה חיצונית, אלא הופכים לחלק ממהותו ואישיותו. כשאדם נוטל אחריות על עניין מסויים, הוא מפנים וחי אותו, וזה הופך לחלק ממכלול אישיותו לנצח.
בכך נצעד בדרכו של יעקב אבינו. כאשר יעקב שומע על מעשה הנבלה שעשה שכם בדינה, "ובניו היו את מקנהו בשדה, והחריש יעקב עד בואם". ובהמשך, כשחמור ושכם מציעים בחוצפתם 'לקנות' את דינה, יעקב נותן לבניו להוביל את המהלך, ומאפשר להם לענות במקומו.
באותה שעה, יעקב הוא זקן עם ניסיון חיים עשיר של קרוב ל – 100 שנים, ואילו בניו הגדולים הם נערים צעירים באזור גיל מצוות (בראשית רבה), ובכל זאת יעקב משתף אותם ואף נותן להם להוביל את המהלכים הדיפלומטיים הרגישים.
אמת, יעקב לא מסכים עם כל מעשיהם של בניו, והוא מבקר אותם על חלק ממעשיהם בשכם, ובכל זאת – חז"ל דורשים את הפסוק "ויבואו על העיר בטח", בטוחים בכוחו של אותו זקן, ששמעון ולוי סמכו על הגיבוי של יעקב. המפרשים מבארים שיעקב התפלל עליהם או שלאחר מעשה, כשהכנענים תקפו בחזרה, יעקב יצא לעזרתם ונלחם. כך או כך, יעקב אמנם לא הסכים לכל מעשיהם של הצעירים, אך ידע לשתפם, לתת להם מקום, ולעיתים – לשלב ביקורת בצד גיבוי חלקי.
בכך המשיך יעקב את הקו החינוכי שלו מפרשת ויצא. בסוף פרשת ויצא, כשלבן ויעקב מגיעים להסכם הפרדת כוחות, כתוב: "ויאמר יעקב לאחיו, לקטו אבנים... ויעשו גל ויאכלו שם על הגל". וקשה – מי הם אותם אחים של יעקב, הרי יש לו רק אחד אחד, עשיו, וגם הוא יוצא כרגע לקראתו בחרב?
עונה רש"י – "הם בניו, שהיו לו אחים ניגשים אליו לצרה ולמלחמה". גם כאן, יעקב מחשיב את בניו הצעירים כאחים ורעים, וחולק עימם את משימותיו החשובות.
וכדברי הרב נריה, שכשחולקים עם החניך הצעיר את המשימות, הרי הוא נרתם וחש אחריות, ומוכן להקריב בשבילם, כך הדבר אצל יעקב. כמה פסוקים אחר כך נאמר – "ויזבח יעקב זבח בהר, ויקרא לאחיו לאכול לחם...". כאן רש"י מפרש אחיו באופן אחר – "אוהביו שעם לבן". כלומר, עם הבנים שעמלו ובנו גל, אכל יעקב סעודת פועלים על הגל. לעומת זאת, את הזבח והסעודה המכובדת, שמטרתה נימוס, הגיש לאוהביו שעם לבן. מי שנרתם למשימה, לא זקוק לסעודות ופינוקים. (כפי שמפרש השפתי חכמים שם, שלא יתכן שיעקב עשה את המשתה בשביל בניו).
מכאן למדנו, לשתף את ילדינו ותלמידנו באחריות על המשפחה, החברה, והמשך בניין התורה והעם, (יחד עם הכוונה מתאימה) ומכאן יחושו חלק ובעז"ה ישאו את הלפיד הלאה ולמעלה לדורות הבאים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
