ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב משה צבי נריה
נולד בכ"א בשבט תרע"ג בלודז' שבפולין, לאביו הרב פתחיה מנקין ולאמו, הרבנית רחל. עבר עם משפחתו למספר עיירות ברוסיה הלבנה בהן אביו שמש ברבנות. למד ב'חדר' עד שהשלטון הקומוניסטי של סטאלין אסר לקיים אורח חיים דתי וסגר את ה'חדרים'. מאז למד בבית עם אביו חומש עם רש"י, נ"ך, משניות וגמרא. בניסן תרפ"ו, לאחר בר-המצווה, נסע למינסק הבירה, שם למד ב'ישיבה לצעירים' בתנאי מחתרת קשים, נחשב לאחד מהתלמידים המצטיינים. בחורף תרפ"ט עבר לשקלוב, שם למד אצל רב העיר, הרב מרדכי פיינשטיין. בכ' בתמוז תר"ץ זכה להגשים את חלום חייו, הוא הגיע לארץ ישראל. מיד החל ללמוד בישיבת 'מרכז הרב', בה למד חמש שנים. עד מהרה נהיה לאחד התלמידים המקורבים ביותר לראש הישיבה, הראי"ה קוק, את דרכו עיצב לאור תורתו. בקיץ תרצ"א, מתוך חרדה לעתידו של הנוער הדתי בארץ, שהתבייש בדתו ובקיום המצוות, הצטרף לתנועת הנוער בני עקיבא, כמדריך ומרכז הסניף היחיד שלה (בירושלים), מאז נהיה למתווה דרכה ומורה הדרך הרוחני שלה. מתרצ"ב היה חבר בהנהלה הארצית שלה. בקיץ הקים בשרון סניפים חדשים לתנועה, כאשר סיפר על כך לראי"ה קוק, אמר לו רבו: "אין לך דבר קדוש מזה"! חיבר שירים לתנועה ביניהם גם את ההמנון שלה. בערב ראש השנה תרצ"ו ייסד את בטאון התנועה, 'זרעים', אותו ערך במשך חמש שנים. היה חבר בתנועת הפועל המזרחי, נאם בוועידותיה ופרסם מאמרים בביטאונה, 'נתיבה'. בתרצ"ז ייצג אותה בקונגרס הציוני ה-כ' שהתכנס בשוויץ, היה החבר הצעיר ביותר.
בי' בחשון ת"ש, למרות כל ההתנגדויות, הלבטים, חוסר במימון כספי ותנאים קשים ביותר, יחד עם 13 בחורים צעירים, הקים במושב כפר-הרא"ה את ישיבת בני עקיבא הראשונה. בכ"ה באב תש"ח היה שותף להקמת 'חבר הרבנים שעל יד הפועל המזרחי', ופעל במסגרתו. בחורף תשי"ב התגייס לצה"ל לחיל החינוך, כדי לסייע במעברות בהן שוכנו העולים החדשים. שלח את תלמידיו להתנדב במחנות העולים. באלול תש"ך הקים את האולפנה הראשונה לבנות בכפר פינס. לאחר שהקים את 'מרכז ישיבות בני עקיבא' (ה'מרכז' נהפך לישות עצמאית בתשכ"ד), נהיה ל'ראש ישיבות בני עקיבא'. בכ"ב בסיון תשכ"ז היה בין מייסדי 'התנועה למען ארץ ישראל השלמה', שפעלה לשמירת שטחי ארץ ישראל שנכבשו ע"י צה"ל במלחמת ששת הימים. לקראת 'יום ירושלים' הראשון, כ"ח באייר תשכ"ח, פרסם אגרת לראשי ישיבות בני עקיבא, לר"מים ולתלמידים, בה הוא קרא להם לעלות ביום זה לירושלים לתפילת שחרית ('ותיקין') המונית ליד הכותל המערבי, בכך קבע את האופי של החגיגות ביום זה לשנים רבות. בתש"ל-תשל"ד היה חבר כנסת מטעם המפד"ל. עם הקמת תנועת 'גוש אמונים' (רוב מנהיגיה היו תלמידיו), בט"ו בשבט תשל"ד, במטרה ליישב את מרחבי ארץ ישראל ששוחררו במלחמת ששת הימים, עמד לימינה והושיט לה תמיכה מוסרית. ביום העצמאות תשל"ח קיבל את 'פרס ישראל' על "תרומה מיוחדת לקידומה ופיתוחה של החברה והמדינה". מתשל"ט החל לפרסם סדרת ספרים על חייו ומשנתו של רבו, הראי"ה קוק. בתשמ"ב ירד לגור בימית כדי להיאבק שם נגד הפינוי מסיני וחבל ימית. בי"א בשבט תשמ"ג פרש מהמפד"ל בשל הישארותה בממשלה לאחר פינוי חבל ימית. היה בין מקימי תנועת מצ"ד (המחנה הציוני הדתי), היא התמודדה בבחירות לכנסת ה-11 ברשימת 'מורשה'. מתשנ"ג לאחר החתימה על 'הסכמי אוסלו', נלחם ביתר תוקף על שלמותה של ארץ-ישראל, היה בין מקימי 'איחוד הרבנים למען עם ישראל וארץ ישראל'. בקיץ תשנ"ה פקדה אותו מחלה קשה (ממנה לא קם), אך המשיך בפעילותו החינוכית ובהנהגתו הציבורית. בי"ט בכסלו תשנ"ו, נפטר בגיל שמונים ושלוש ונקבר בכפר-הרא"ה.
המהפכות שחולל הרב נריה:
המהפכה הראשונה – זקיפת הקומה של הנוער הדתי: תנועת הנוער 'בני עקיבא'
הרב נריה החל לרכז את הסניף היחיד של תנועת בני עקיבא (בירושלים), כאשר הוא מנה כמה עשרות חניכים בלבד. בדוגמא אישית, בהתלהבות, ידע וכושר הבעה נפלאים, שיחות מעמיקות, בפרקי לימוד ושירה בתפילה, בדרכי חינוך חדשות שתאמו את העידן המודרני, נטע בחניכיו - אמונה גדולה, גאווה בדרכם, אחריות למעשיהם, ותחושת שליחות כממשיכי שרשרת הדורות ושומרי הגחלת. הוא העצים אותם באמונה וביטחון שבכוחם לשנות, לתקן וליצור מציאות חדשה, שתחבר את החול אל הקודש ותאחד את כל הטוב והיפה מהציונות הלא דתית ומהעולם החרדי. במהרה הוא נהפך לדמות מפתח בתנועה ומורה הדרך הרוחני שלה. מתוך אמון בנוער הדתי, ביכולתו ובסגולות הטמונות בו, הוא הצליח בסבלנות רבה לזקוף את קומתו של הנוער הדתי, שהיה נבוך והרגיש רגשי נחיתות כלפי הנוער הלא דתי שיצא להגשמה בהתיישבות, ולעצור את הסחף של עזיבת הנוער הדתי לחינוך הלא דתי. רבבות חניכים בעלי גאווה דתית התחנכו לאור משנתו החינוכית. בניגוד למספר חברים בהנהגת התנועה, הוא סבר שישנה חלוציות נוספת מלבד ההגשמה בקיבוץ, לכן ראה צורך להקים תנועת חלוצים תורניים (חלות"רים), שיתרמו ויגשימו גם בעיר ובתחומים נוספים.
המהפכה השנייה – מהפיכת התורה: הקמת רשת ישיבות בני עקיבא
לאחר מאמצים רבים, ולמרות התנגדות חלק מראשי תנועת המזרחי, יחד עם 13 תלמידים צעירים ושלש לירות בכיס [כ 12 דולר...], הקים הרב נריה, בסיוע ההנהלה הארצית של בני עקיבא, את ישיבת בני עקיבא הראשונה במושב כפר הרא"ה - 'אם הישיבות התיכוניות'.
לראשונה הוקמה בארץ ישיבה ארצישראלית שהתאימה לילידי הארץ, ה'צברים' (הוא נהג לומר: "אנו שואפים לגדל צבר ללא קוצים!"). הוא הצליח ליצור בישיבה הווי מיוחד שמיזג מספר יסודות - דרך הלימוד הליטאי, סדר היום והרצינות הפנימית של ישיבות המוסר, חמימות חסידית וערנות חלוצית. החינוך, ששילב ישן עם חדש, היה על פי תורת רבו, הראי"ה קוק – אחריות לאומית לכלל ישראל, ופנים כלפי העם כולו. בכל מקום ובכל תחום להתנדב ולתרום לפרט ולכלל, מתוך אהבת תורה, קידוש השם ושאיפה להיות תלמיד חכם בעל מידות טובות. בסבלנות רבה הוא הצליח לשלב חינוך ישיבתי עם רוח החלוצים בוני הארץ, תוך התמודדות עם רוחות העת החדשה...
לאחר שהקים את 'מרכז ישיבות בני עקיבא' נהיה ל'ראש ישיבות בני עקיבא'. במשך השנים, על פי חזונו, 'המרכז' פרס רשת של עשרות ישיבות תיכוניות ו'ישיבות הסדר' בכל רחבי הארץ, ולהם גם מספר שלוחות בחוץ לארץ. במערכות אלו התחנכו עשרות אלפי תלמידים לשלמות - לראות את מדינת ישראל כראשית צמיחת הגאולה השלימה, בה עם ישראל כולו יחיה חיי תורה בארץ ישראל השלימה. מהישיבות הנזכרות לעיל יצאו בוגרים רבים שהנחילו את תורת רבו, הראי"ה קוק, לציבור הדתי-לאומי, חיזקו את סניפי בני עקיבא, והקימו ישיבות וישובים רבים בכל רחבי הארץ. מהן צמחו המנהיגים הרוחניים של הדור הבא בציבור זה - דיינים, רבנים, ראשי כוללים, ראשי ישיבות ואולפנות, ראשי מכללות מדרשות ומכינות, ר"מים, מנהלים ומורים רבים. אנשי חינוך אלו שינו וחיזקו את מערכת החינוך הדתי, עד שבמרוצת השנים היא שינתה את פניה של מדינת ישראל.
המהפכה השלישית – חינוך הבת הדתית: הקמת אולפנות
הרב נריה היה שותף פעיל ביוזמה להקמת האולפנה הראשונה לבנות בכפר פינס (בראשה עמד אלי ששר). התכנית החינוכית באולפנה דמתה לזו שהנהיג בישיבות בני עקיבא. זו הייתה מהפכה של ממש בחינוכה של הבת הדתית בארץ. חזונו היה - לחנך ולהכין כראוי את הבת הדתית לקראת תפקידה כעקרת בית, עיקרו של בית, כך שהיא תוכל לבנות כהלכה בית יהודי, ותאציל עליו מרוחה, מדעותיה ומידותיה, מצניעותה ומאצילותה. במשך השנים הוקמו עשרות אולפנות (המאוגדות ב'מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא), מכללות ומדרשות לבנות בכל רחבי הארץ.
המהפכה הרביעית – הארת דמותו של הראי"ה קוק והפצת משנתו
הרב נריה התברך בכישרון מיוחד של כתיבה ונאום. במשך עשרות שנים כתב מאות מאמרים בבקיאות רבה בכל תחומי הספרות התורנית לדורותיה. הם כללו חידושי תורה, פרקי עיון תורניים והגות חינוכית, בירוּר הלכות דת ומדינה והסברה רעיונית של מחשבת הציונות הדתית. גולת הכותרת של פעילותו הספרותית הייתה - פרסום סדרת ספרים על חייו ומשנתו של רבו, הראי"ה קוק (חיי-הראי"ה, בשדה הראי"ה, ליקוטי-הראי"ה, מועדי-הראי"ה, טל-הראי"ה).
כתלמידו הקרוב והמובהק, פרסם בר"ח אלול תרצ"ו, במלאת שנה לפטירת רבו, חוברת בשם: 'משנת הרב', היה זה לקט ראשון של קטעים נבחרים מספריו. באלול תרצ"ח, במלאת 3 שנים לפטירתו, פרסם את החוברת: 'הרב', עליה עמל זמן רב. הייתה זו הביוגרפיה המדויקת הראשונה שנכתבה על הרב קוק. רק כעבור עשרות שנים, לאחר עבודה רבה של כינוס, עריכה וכתיבת מאמרים בעיתונות, החל בתשל"ט לפרסם סדרת ספרים על תולדות חייו, פועלו ומשנתו של הרב קוק. בסגנון חדש ומיוחד, בו שילב סיפורים עם דברי הלכה והגות ממשנתו הגדולה, הצליח להפיץ את תורתו ולקרב את הציבור הרחב לדמותו המאירה.
(תקציר מתוך מאמר מקיף אודות הרב והרבנית נריה זצ"ל).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
