ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אלישע וישליצקי
שני ההיבטים הללו, של כנסת ישראל, כלולים במפגש המחודש שבין יוסף לפרעה, אחרי קליטתה של המשפחה המורחבת והמגוונת:
"וַיָּבֹא יוֹסֵף וַיַּגֵּד לְפַרְעֹה וַיֹּאמֶר אָבִי וְאַחַי וְצֹאנָם וּבְקָרָם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם בָּאוּ מֵאֶרֶץ כְּנָעַן וְהִנָּם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן. וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים וַיַּצִּגֵם לִפְנֵי פַרְעֹה".
(בראשית מז, א-ב)
זהירותו של יוסף במפגש המחודש – באה לידי ביטוי בהציגו קבוצה מסוימת בין האחים:
"ומקצה אחיו" - מן הפחותים שבהם לגבורה שאין נראים גבורים שאם יראה אותם גבורים יעשה אותם אנשי מלחמתו ואלה הם ראובן שמעון לוי יששכר ובנימין אותם שלא כפל משה שמותם כשברכם אבל שמות הגבורים כפל... זהו לשון בראשית רבה שהיא אגדת ארץ ישראל אבל בגמרא בבלית שלנו (ב"ק צב) מצינו שאותם שכפל משה שמותם הם החלשים ואותן הביא לפני פרעה ויהודה שהוכפל שמו לא הוכפל משום חלשות אלא טעם יש בדבר כדאיתא בב"ק ובברייתא דספרי שנינו בוזאת הברכה כמו בגמרא שלנו
(רש"י עפ"י מדרש רבה בראשית צה, ד)
ומדוע ראה רש"י צורך להבהיר דווקא בהקשר הזה את ההבדל שבין המקור המדרשי – אגדת ארץ ישראל – למקור התלמודי הבבלי? אולי מתוך הקשרה של הפרשה העוסקת בבניין הכוח המעשי של כנסת ישראל, מואר הבדל זה.
כי תורת ארץ ישראל מאירה דווקא את המשמעות העמוקה של הגבורה, שהיא טבעית בישראל אם הם עומדים על אדמתם, יושבים במקום חיותם. ודווקא מדרש שנכתב באווירה כזאת ידגיש את המיוחד שבגבורה ובכוח האנושי -האלוקי, ויכפול את שמות הגיבורים, לשם הדגשה זאת.
אך בתלמודה של בבל, בתלמוד המאיר את המחשכים שבגלות, הרי אין אנו עוסקים בהופעת הגבורה, כי זאת – במשמעותה הטבעית-הלאומית – נעדרת בגלות. רק את החולשה יש לחזק, ולכן רק את שמות אלו החלשים, כופלים לפי התלמוד הבבלי.
"רק בזמן החרבן, וקרוב לו, שהחיל הישראלי נעתק מאדמתו והוצרך להכיר את תעודתו רק במעמדו הרוחני המופשט, הושרשה ביחידים הדרכה לפרישות מחיי שעה בשביל חיי עולם, וגם על זה יצאה מחאה שמימית (רשב"י ובנו, מסכת שבת לג). אבל כאשר הגיע התור של בנין האומה בארצה, והצורך המעשי של הסדורים המדיניים והחברתיים נעשה חלק מתכנית פעלי הכלל, הרי הם הם גופי תורה"
(אורות התחיה כז)
ולעומת המצב בגלות, שבה –
"זנחנו את הבריאות והגבורה הגופנית, שכחנו שיש לנו בשר קודש, לא פחות ממה שיש לנו רוח הקודש. עזבנו את החיים המעשיים, ואת התבררות החושים ואת הקשור עם המציאות הגופנית המוחשית,
וכל זה, ארע לנו -
מפני יראה נפולה, מפני חוסר אמונה בקדושת הארץ..."
ולכן תשובה שלמה צריכה להיות תשובתנו. תשובה אל ה', אל מקור כל הכוחות, ואל גילוי הערך האלוקי שבכל הכוחות הטבעיים והלאומיים -
כל תשובתנו תעלה בידינו רק אם תהיה, עם כל הוד רוחניותה, גם תשובה גשמית יוצרת דם בריא, בשר בריא...
(אורות התחיה לג)
האחדות והחיבור שבין הכוחות ובין הגוונים של האומה היא שתאיר גם מול פני האנושות כולה. זהו גם הבסיס לקריאה הציבורית לכוחות השונים שבאומה הנולדת מחדש – קריאה להארת הייחוד כמו גם להארת היחד, ולתוכן המרומם שיתגלה מהארות אלו.
וסוף כל סוף תתעורר דעת הקהל, הדעה הישובית בארץ ישראל, והדעה הפועלת והמנצחת על בניין הארץ בחוצה לארץ – לבקש את נשמתה של תחיית האומה את סודה של הגאולה, הצפונה במעמקי ההוויה, הפועלת על רוח האומה ההולך ומתנשא לקראת חידוש עתידו הנהדר.
ובהדרכה ציבורית-מעשית הנובעת גם לחיים האישיים והחברתיים:
וברוח אמיץ מלא גבורה וקנאת עם נוסיף לחזק את שני הישובים שלנו, ששניהם יחד עושים את ארץ ישראל לארץ נושבת לישראל, באמת ובצדקה: השורש הישובי וענפיו.
השורש – זהו הישוב הישן בכל אוצרות הקודש אשר לו, התורה והיראה, האמונה והקדושה שתוכם גנוז לשד החיים וגרעיני הזרעים, אשר הם נותנים כוח כמוס לכל הנעשה והמתפתח בישוב החדש לכל מפעליו – שהם באמת ענפי השורש הכמוס הזה.
ולאחר שיפרו הכוחות אלו את אלו יזרימו את החיובי שבהם לחיי האומה כולה, או אז –
והיה ישראל לגוי אחד בארץ, אשר כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה'.
(שובו לביצרון, מאמרי הראיה ח"ב עמ' 361-362)
(נערך מתוך שיעוריו וכתביו של הרב אלישע וישליצקי זצ"ל, ע"י הרב ליאור לביא)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
