ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיים שילה בן אביגיל
בשיחות שלי עם אנשים ובמפגשים עם קבוצות, בפרט עם נוער, עולה שוב ושוב השאלה - "איך אני יכול לאהוב את עצמי כשאני נופל כאלו נפילות איך אוכל לחיות בהשלמה עם עצמי, בעוד היצר הרע דר בתוכי".
כתבתי על כך בהרחבה בספרי 'לפתוח שערי רצונך', וכאן אני רוצה להביא את עיקר הרעיון שנלמד מדברי ה'אור החיים' הקדוש זיע"א בפרשתנו על הפסוק "ופרעה הקריב, וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נוסע אחריהם, ויצעקו בני ישראל אל ה'". מביא ה'אור החיים' את דברי המדרש: "ותמצא שדרשו ז"ל (שמו"ר כא, ה) בתיבת 'הקריב', ולא אמר 'קרב', ירצה שהקריב ליבן של ישראל לאביהם שבשמים, וכן היה דכתיב ויצעקו בני ישראל אל ה'".
ואלו דברי ה'שפת אמת' זיע"א (לקוטים עניני תשובה ד"ה לבאר): "אבל האוהב, מצפה ומייחל במה לעשות רצון קונו. ומי שעיני שכל לו, יש לו לשבח ולהלל לה' יתברך שנתן לנו עול מצותיו, וכל מה שיש הסתה יותר להיצר הרע, יותר חסד עליון, שיש תמיד במה לגרום נחת רוח ליוצרינו".
יש לך יצר הרע? טוב מאוד! כדברי המדרש (בראשית רבה, ט) "והנה טוב מאוד זה יצר הרע". יש לך קשיים? מצוין! הקב"ה נתן לך הזדמנות לגרום לו יותר נחת רוח, הוֹדֶה לה' שנתן לך מצוות, הודה לה' שקשה לך. הקושי הוא קרש קפיצה עבורך שתגלה יותר את האהבה, הציפיה והייחול שבוער בך לה' יתברך.
לפעמים נדמה לך שהיצר הרע עזב את כולם וכרוך הוא רק אחריך, אך זהו רק סימן לכך שהיצר הרע מזהה בך אדם משמעותי, עם יכולות וכוחות מיוחדים. הודה על זה לה': "תודה רבה ריבונו של עולם שאני אישיות מדהימה ומיוחדת, תודה רבה אבא, שבזכות היצר הרע אני מודע לכך שטמונים בי המון סגולות ואוצרות". וכלשונו של ה'שפת אמת' (אמור תרס"ג): "ולכן אל יפול לב אדם עליו במה שהיצר הרע רודף אותו תמיד, כי הוא אות על חלק הקדושה שיש בו".
על פי זה אפשר להבין את דברי הגמרא (ברכות נד, ע"א): "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה, שנאמר 'ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך וגו'', בכל לבבך - בשני יצריך, ביצר טוב וביצר הרע".
וצריך ביאור, איך יתכן לברך על הרעה ולאהוב את ה' דווקא על ידי יצר הרע? ושאלה נוספת, מדוע הגמרא לומדת את ענין הברכה על הרעה מהיצר הרע?
ההסבר לדברי הגמרא הוא, שיש כאן מסר: על ידי הריחוק שלך מה' יתברך, תוכל להעצים ולשכלל דוקא את אהבתך לה', בגעגוע ורצון חזק יותר להתקרב אליו יתברך. הקשר שלך לבורא יתברך, יגדל ויתעצם על ידי שתודה לו ותברך אותו יתברך שברא אותך יהודי אוהב, מצפה ומייחל לו! נמצא, שדווקא הריחוק והירידה שבאה מחמת היצר הרע שבך, הם הגורמים לך להתעלות ברצון ובכיסופים שבעבודת ה'.
ולגבי השאלה השניה, אם נתבונן נגלה שאין בכלל קושיה. הגמרא לומדת שיש לברך על הרעה כשם שמברכים על היצר הרע, כלומר, כשם שאתה מודה לה' שטבע בך יצר הרע כדי לגרום לו יתברך נחת רוח, באותה מידה הקב"ה זימן לך מקרה לא משמח, כדי שתתקרב אליו על ידו.
הגמרא מלמדת אותנו לברך על הרעה כשם שמברכים על היצר הרע. הווי אומר, להודות להקב"ה שיצר אותך כערך עצום שרק אתה, מי שאתה ואיך שאתה, יכול לגרום נחת רוח לה' יתברך, דווקא על ידי שתנתק את עצמך מהרע שניתן לך ותבחר בטוב!
נפלת? אל ייאוש! צלוֹל לעמקי הרצון והכיסופים שלך לה' יתברך, זכור שנבראת להשתוקק ולהתגעגע. יש לך כעת הזדמנות מיוחדת למנף את היצר הרע לאהבת ה', להפוך את ה'שקר' ל'קשר'. תן הלל ושבח לבוראך על כך!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
