ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
הדבר הזכיר לי שני סיפורים, שנראים במבט ראשון כמסופרים על שני אנשים שונים בתכלית.
הסיפור הראשון הוא על דוד, בחור שגדל במונטריאול, במשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות. לאחר שגדל והגיע לגיל נישואין הוא נשא את רחל. הוא לא נשאה כדת משה וישראל אלא בנישואין אזרחיים. לאחר כמה שנים שהיו נשואים ונולד להם בן זכר, החליטו בני הזוג להינשא כדת משה וישראל. כשהגיעו לרב כדי להינשא התגלתה בעיה חמורה. דוד הוא כהן. לרחל יש אמא יהודייה. אך הצרה הגדולה היא שאבא שלה הוא נוכרי. השאלה הופנתה לרב חשוב. הרב השיב כי אין מה לעשות, אי אפשר להשיא אותם. יש מחלוקת בין הראשונים בנוגע לשאלה זו, אבל נפסק להלכה שאסור לכהן לישא יהודייה שאביה נוכרי. רק בדיעבד כשכבר נשאה, לא צריך לגרשה. במקרה הנידון, הוא לא נשאה. נישואין אזרחיים אינם נחשבים נישואין. אפילו שיש כאן מצב של שעת הדחק, שהרי יש להם בן, בכל זאת, אי אפשר להתיר להם.
הסיפור השני הוא על ראובן שגדל בניו-יורק במשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות. כשלמד באוניברסיטה פגש בחורה נחמדה בשם סידני. היא הייתה נוכרייה, אבל מכיוון שגדל במשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות, לא היה אכפת לו כל כך. לאחר כמה שנים שכבר נולד להם ילד, החליטה סידני להתגייר. כמובן שלאחר הגיור רצתה להינשא כדת משה וישראל עם בעלה ראובן. כשבאו לרב וסיפרו את סיפורם, התלבט הרב האם אפשר להשיאם, הרי מבואר בגמרא (יבמות כד, ב) שבמקרה שיש חשש שיהודי חי חיי אישות עם נוכרייה, אסור ליהודי זה לישא את הנוכרייה אפילו לאחר גיורה. השאלה הייתה קשה ולכן הופנתה לרב חשוב. הרב התלבט קשות וניסה למצוא דרך להתיר. הרי בסופו של דבר מדובר על שעת הדחק. לאחר עיון רב הוא הגיע להחלטה שיש מקום להתיר.
רבים עשויים לחשוב שכנראה הרב של סיפור ב' הוא רב ציוני, בעל רגישות וסימפתיה כלפי הזולת. מסוג הרבנים שכאשר הם נתקלים בצער של הזולת, הם מנסים למצוא בכל דרך פתרון לבעיות ההלכתיות. לעומת זאת, יחשבו אותם אנשים, הרב של סיפור א' הוא בוודאי אחד מן הרבנים החרדיים, שאינו כל כך חושב על הזולת אלא מסתכל על כל השאלה ההלכתית בלי רגש.
אלא שלא זו האמת. שני סיפורים אלו מדברים על אותו רב. שתי השאלות שהובאו לעיל הופנו לרבנו הגדול הרב משה פיינשטיין זצ"ל (עיין שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק א, סימן ה; שם, סימן כז). רבנו הגדול היה רחמן גדול, וכבר ידועים היתריו הרבים. אבל יחד עם זאת הוא היה איש אמת.
שעת הדחק
לאחר שהוצאתי לאור את הכרך השני של הספרים שלי בנושא גיור ('גר המתגייר'), אחד מתלמידיי שאל אותי האם בספר הזה אני מחמיר כמו בספרי הראשון. השבתי לו תשובה שנראית לי חשובה ביותר בהבנת פסיקת ההלכה: אני לא מחמיר וגם לא מקל, אלא פוסק כפי הנראה לעניות דעתי. דהיינו, לאחר ההתבוננות בסוגיה, בראשונים ובאחרונים אני מסיק את מסקנותיי. תפיסתי היא שמגמת הפוסק צריכה להיות גילוי דבר ה', דהיינו לגלות את האמת לאמיתה בלי מגמה להחמיר או להקל.
בכתב העת 'המעין' (גיליון נא (ד), עמ' 93) הובאו דבריו של הרב צבי פסח פראנק זצ"ל שכתב לגבי כמה פוסקים שהחמירו בעניין שביעית: "מתוך שתחילת גישתם לעיין בהלכה זו היה תחת רצונם להיות מהמחמירים דווקא, קורא אני עליהם מאמרם ז"ל על הפסוק 'כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם' – 'ההוא בדברי תורה כתיב', ופירש רש"י: לפי פנים ולב שאתה נותן לתורה, ליבך עומד להעמיד לך גירסא". מכאן אנו למדים שהרב צבי פסח פראנק זצ"ל התנגד לגישה לקבוע מהי ההלכה לפני שניגשים לעיון בשאלה הנשאלת. צריך לגשת בגישה פתוחה, בלי נטיית לב לשום כיוון.
מסופר על מורנו הגדול הרב משה פיינשטיין זצ"ל (בהקדמה לשו"ת אגרות משה, ח"ח, עמ' 31): "כאשר היה כותב תשובות לברר עניין חדש מיסודו, לא היה מחליט מראש על המסקנא שאליה הדברים יוליכו. אף שהיו לו מחשבות ראשונות לאן הדברים נוטים, השתדל תמיד לכבוש מחשבות אלה ולברר את האמת. הוא היה אומר שאסור לפסוק הלכה על פי השקפה קבועה מראש בעניין כל שהוא. הפוסק הלכה על פי השקפתו, כך שמראש אפשר לדעת מה יפסוק, היה נחשב אצלו כנוטל שוחד להטות דין".
יש שעת הדחק, והרב ינסה בכל דרך למצוא היתר. אבל מציאת ההיתר נעשית בדרך אמיתית ולא שקרית. שעת הדחק גורמת להסתכלות יותר מעמיקה בשאלה ולניסיון למצוא היתר. גם בשעת הדחק אפשר לסמוך על דעות מקילות, אבל כל זאת תוך עיון אמיתי. אנחנו לא משקרים לעצמנו ולא ממציאים הלכות. התורה לא נמסרה לאדם לעשות ממנה כרצונו, אלא התורה נמסרה לחכמים שמתוך שיקול דעת ועיון אמיתי יגיעו להכרעה הלכתית.
יש כללי פסיקה בנוגע לסמיכה על דעת היחיד. ויש שסברו שבדין דאורייתא אי אפשר לסמוך על דעת יחיד. גם יש דעות שסוברות שאי אפשר לסמוך על דעת יחיד נגד רבנים אחרים, כשמדובר שהיחיד אינו משתווה בחוכמתו לרבנים האחרים. דהיינו, הם יותר גדולים בחוכמה בשיעור ניכר מאוד. כמו כן, אי אפשר לסמוך על דעת היחיד, במקרה שמדובר על הלכה שכבר הוכרעה. שהמנהג על ידי כל הפוסקים נגד הדעה המקילה הזאת. שנפסק הדבר על ידי השולחן ערוך והאחרונים כנגד הדעה המקילה הזאת (עיין בספרי 'גר המתגייר', כרך ב, "נגד המקילים ונגד המחמירים").
יש להוסיף שגם כשאנחנו באים וסומכים על דעת היחיד, משמעות הדברים היא שהפוסק רואה לנכון שיש כאן סברא אמיתית ואפשר לקבל את דברי היחיד. אך אם הפוסק רואה ומבין שאין דבריו נכונים, אין הוא יכול להתעלם מכך ולסמוך על דבריו רק בגלל רצונו להקל. וזאת הסיבה שהרב משה פיינשטיין החמיר ואסר על אף שהייתה שעת הדחק. הוא הגיע למסקנה שאי אפשר לסמוך על הדעות המקילות מסיבות שונות, כגון שנפסק להלכה במפורש בשולחן ערוך נגד שיטות אלו.
אסור לאדם לסלף את ההלכה. כשהרב מורה הלכה, הוא צריך להורות את ההלכה מתוך הבנה אמיתית שכך היא ההלכה. כך ציווה הבורא. גם הרבנים החרדים כואבים את צערם של היהודים, ומנסים בכל דרך למצוא היתר. וכאשר הם למרות כל המאמץ לא מצאו היתר, אין זה מחמת שלא הצטערו בצער הזולת, אלא מכיוון שהם אנשי אמת, הם אינם מוכנים לשנות את האמת.
אין לנו להכניס את רצונותינו לתוך התורה אלא בדיוק ההפך, עלינו לעיין בתורה ובחז"ל ודרך זה להבין מה הקב"ה רוצה מאיתנו. כל רב צריך לחפש את האמת. אכן, יש הבדלים בין רבנים ציוניים ובין רבנים חרדים, אבל בעניין זה אין חילוק בין רב ציוני לרב חרדי.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
