ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- רפואה ושמירת הנפש
- מגפת הקורונה
במהלך ההפלגה, פרצה סערה גדולה בים, והאונייה חישבה לטבוע. ציווה רב החובל, שכל אחד מהנוסעים ישליך חלק מהמטען שלו לים, כדי שיוקל המשא על האונייה , והיא תצלח את הסערה בשלום.
מיד הזדרז הסוחר היהודי, נטל את הטלית והתפילין שלו, ורצה להשליכם לים, שהרי פיקוח נפש דוחה כל התורה כולה...
אמרו לו כל הסובבים אותו: ראשית, תשליך את כל סחורתך, ורק בסוף תשליך את הטלית והתפילין, שמלבד קדושתם והמצווה שאנו מקיימים בהם, גם שומרים עלינו...
משל זה מהדהד בראשי בימים האחרונים.
ימים מאתגרים עוברים על כולנו...
ימים שוברי שיגרה, ולא במובן הנחמד של המילה...
מעבר למתח ולחשש מהקורונה ומהמשבר הכלכלי , עצם היציאה מסדר החיים הרגיל מהווה אתגר לכל אדם. דווקא בימים אלה, אנו חשים עד כמה עלינו להתחזק בביטחון בה' ובתובנה ש'אין עוד מלבדו'. הנה, נגיף קטנטן, משבית עולם ומלואו. כטיטוס שחשב שניצח את ה', ויצאה בת קול ואמרה לו: 'ברייה קלה יש לי בעולמי, עלה ליבשה ועשה עימה מלחמה', וסופו שהיתוש הכריע אותו, כך האנושות החזקה לומדת את עוצמתה של ברייה קלה ששלח הבורא לעולמו.
בצד הביטחון בה', וודאי מצווים אנו על "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", "לא תעמוד על דם רעך", כולנו מחוייבים לשמוע לדברי המומחים לבריאות הציבור, לשמור על מרחק מתאים בין אדם לחבירו וכו', וכך לבלום בעזרת ה' את התפשטות הנגיף ולהציל חיי רבים.
בשעת כתיבת שורות אלו, משרד הבריאות עדיין מתיר להתפלל במניין, בקבוצות של 10 אנשים ותוך שמירה על מרחק של 2 מטר בין אדם לאדם. חריגים מכלל זה הם אנשים מבוגרים מאוד או בעלי סיכון גבוה שנקראים להישאר בבתיהם ובוודאי כך ראוי לנהוג.(יתכן והמציאות תשתנה, וכשתקראו שורות אלו יוטל סגר מלא, והשורות הבאות לא יהיו רלוונטיות, אך הן נכתבות למציאות הנוכחית).
והנה, נשמעים קולות – בואו ונהדר בהלכות פיקוח נפש, נסגור את בתי הכנסת, ונקרא לכלל הציבור להתפלל ביחיד בבתים. ברי לי שקריאות אלו באות מתוך יראת שמיים, אך דומני שבהשקפה כוללת עלינו להיזכר להבדיל במשל בו פתחתי. ( ברי לי, שקריאות אלו לא מעוניינות חלילה לזרוק את הטלית והתפילין, אך המשל מכניס את העניין לפרופורציה).
משרד הבריאות קובע כללים מסויימים, שמטרתם לשמור על בריאות הציבור. אין כאן מדע מדויק, והכללים לא ניתנו למשה מסיני. בכללים אלו הוא מנסה לאזן בין צרכים כלכליים ובריאותיים, מתוך הבנה שגם שמירה על משק מתפקד היא צורך חיוני לקיומה של החברה.
המשרד גם לוקח בחשבון את הצורך של אדם להתאוורר מעט, ולעשות מעט ספורט בקבוצה קטנה, ואפילו לטייל בודד עם הכלב. המשרד מבין, שגם שמחת חיים מסייעת למערכת החיסונית של האדם להילחם בנגיף ולהישאר בריא.
בקיצור, יש כאן איזון בין צרכים חשובים שונים. האיזון מתעדכן מעת לעת לפי העניין.
אם כל הצרכים חשובים, קל וחומר שהצורך בתפילה במניין חשוב. אם מסיבות כלכליות מותר לצאת מהבית, בוודאי שבשביל תפילה במניין מותר לצאת מהבית. ביום שיוחלט על סגר מלא, אכן מתברר שכרגע האיזון הנכון הוא לא לצאת מהבית. אך כל זמן שמשרד הבריאות מתיר להתפלל במניין, עלינו לאחוז בכך בכל תוקף ולהתפלל במניין תוך שמירה על הכללים שהמשרד קבע. (למעט, אנשים ומקומות שלא יכולים לעמוד בכללי משרד הבריאות).
ואדרבה, התפילה בציבור נותנת לנו כוחות כל כך מרובים, עד שבוודאי שהיא מחזקת את שמחת החיים שלנו ונותנת לנו בעזרת ה' עוז ותעצומות להילחם בנגיף.
כאן המקום לעורר להתקשר ולהתעניין בשלומם של מי שנותרו מבודדים בבית, ובפרט אנשים מבוגרים, יתכן וחיזוק זה יועיל ואף יציל חיים.
ויהי רצון, שנזכה כולנו להישאר בריאים ושלמים, ויתקיים בנו הפסוק "כל המחלה אשר שמתי... לא אשים עליך, כי אני ה' רופאיך"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
