ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
"סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים" (שמות לב, ח).
עם ישראל, עם שזכה לראות במו עיניו את מכות מצרים, את ההנהגה האלוקית במלוא עוזה ותפארתה, נסים ונפלאות בהנהגה מיוחדת, עם שיוצא ממצרים ומלווה כל העת על ידי הקב"ה בעצמו, "וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה" (שמות יג, כא). עם שחווה את קריעת ים סוף, אחד הנסים הגדולים בהיסטוריה, עד שהושוו על ידי חז"ל לדרגה הגבוהה מנבואה: "זה אלי" (שמות טו, ב), רבי אליעזר אומר מנין אתה אומר שראתה שפחה על הים מה שלא ראו ישעיה ויחזקאל? שנאמר "וביד הנביאים אדמה" (הושע יב, יב), וכתיב "נפתחו השמים ואראה מראות אלהים" (יחזקאל א, א). משל למלך בשר ודם שנכנס למדינה, ועליו צפירה מקיפתו, וגבורים מימינו ומשמאלו, וחיילות מלפניו ומלאחריו, והיו הכל שואלין אי זהו המלך? מפני שהוא בשר ודם כמותם! אבל כשנגלה הקב"ה על הים לא הוצרך אחד מהם לשאול אי זהו המלך, אלא כיון שראוהו הכירוהו פתחו כולן פיהן ואמרו "זה אלי ואנוהו, אלהי אבי וארוממנו" (מכילתא דרבי ישמעאל, מסכתא דשירה בשלח, פרשה א). וכך מוקפים בניסים, עולים הם במדבר דרגה אחר דרגה, כדי להיות ראויים למעמד הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית, מעמד הר סיני, ואז רגע אחד לפני אותו מעמד... נופלים בני ישראל ונכשלים בעון החמור של עבודה זרה, "עגל הזהב", "סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה", איך קורה כדבר הזה לאנשים כה דגולים, בדרגה רוחנית כה גבוהה???
וראה זה פלא, היה שבט אחד שלא נסחף אחר ההמון, ולא נכשל בחטא העגל, שבט לוי, "ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי לה' אלי, ויאספו אליו כל בני לוי" מכאן שכל השבט כשר (שמות לב, כו. ורש"י), אמר רב יהודה שבטו של לוי לא עבד עבודת כוכבים שנאמר "ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי לה' אלי, ויאספו אליו כל בני לוי" (יומא סו:), "בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי לשאת את ארון ברית ה', לעמוד לפני ה', לשרתו, ולברך בשמו עד היום הזה" (דברים י, ח), "בעת ההיא" - בשנה הראשונה לצאתכם ממצרים וטעיתם בעגל ובני לוי לא טעו (רש"י). מדוע לא נסחפו בני לוי אחר הערב רב וההמון? מה היה בהם בבני לוי שלא היה בשאר שכבות העם? הם הרי חוו את אותם נסים ונפלאות כשאר בני ישראל! מה היה הסוד של בני לוי שנתן להם את העוז לעמוד נגד הזרם ולא להכשל בחטא העגל?
אברהם אבינו התחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם ולהודיעם שיש שם אלוה אחד לכל העולם ולו ראוי לעבוד והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה... ושתל בלבם העיקר הגדול הזה, וחבר בו ספרים. והודיעו ליצחק בנו, וישב יצחק מלמד ומזהיר, ויצחק הודיע ליעקב, ומינהו ללמד וישב מלמד ומחזיק כל הנלוים אליו, ויעקב אבינו למד בניו כולם, והבדיל לוי ומינהו ראש והושיבו בישיבה ללמד דרך השם, ולשמור מצות אברהם, וצוה את בניו שלא יפסיקו מבני לוי ממונה אחר ממונה, כדי שלא תשכח הלמוד, והיה הדבר הולך ומתגבר בבני יעקב ובנלוים עליהם ונעשית בעולם אומה שהיא יודעת את ה', עד שארכו הימים לישראל במצרים, וחזרו ללמוד מעשיהן ולעבוד כוכבים כמותן, חוץ משבט לוי שעמד במצות אבות ומעולם לא עבד שבט לוי עבודת כוכבים (רמב"ם הלכות עבודה זרה א, ג).
"ויאמר אליהם מלך מצרים, למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו, לכו לסבלותיכם": ורש"י פירש לסבלותיכם למלאכתכם, שיש לכם לעשות בבתיכם, אבל מלאכת שעבוד מצרים לא היה על שבטו של לוי, ותדע שהיו משה ואהרן יוצאים ובאים, ונכון הוא... ומנהג בכל עם להיות להם חכמים מורי תורתם, ולכן הניח להם פרעה שבט לוי, שהיו חכמיהם וזקניהם, והכל סיבה מאת ה' (רמב"ן שמות ה, ד).
האמונה והרוחניות של שבט לוי היו מושרשים בהם היטב, הם היו מחוברים מאוד למסורת האבות, הקדישו את מיטב שנותיהם על מנת ללמוד את דרך השם. הם אמנם גם חוו את כל הניסים והנפלאות וזכו לראות בהם את יד השם, הם נפעמו מהם מאוד, אבל לא עליהם היתה מבוססת כל אמונתם, ולכן גם כאשר היה סחף גדול אל עבר האידיאולוגיה המודרנית של עבודה זרה במצרים, ואחר כך גם אל עבר האידיאולוגיה של חטא העגל במדבר, הם נשארו איתנים באמונתם ולא נסחפו בזרם. לעומת זאת השבטים האחרים שלא היו מחוברים דים ללימוד דרך השם, הושפעו עמוקות מהאידיאולוגיה המצרית המודרנית של עבודה זרה, ונהו אחריה, אחר כך כאשר הם ראו את יד ה' בניסים ובנפלאות שעשה עמם במכות מצרים, בקריעת ים סוף ובמדבר, הם התרשמו עמוקות, הם נטשו את העבודה זרה של מצרים והאמינו בה' ובמשה עבדו. האמונה הזאת, הרוחניות הזאת, היתה מבוססת בעיקרה על החוויה הרוחנית המדהימה של הניסים והנפלאות, אבל לא היתה מושרשת דיה על מסורת האבות ועל לימוד מעמיק ומחבר של דרך השם, ולכן כאשר הם הגיעו למצב בו התגלו סימני שאלה לגבי חזרתו של משה, והשטן הראה להם כמין דמות משה שנושאים אותו באויר רקיע השמים (רש"י שמות לב, א), החויה החדשה הזאת האפילה על כל קודמותיה, והם הושפעו ועברו לאידיאולוגיה החדשה של "עגל הזהב".
התורה הקדושה באה ללמד אותנו כאן יסוד חשוב, שכדי שאמונה בה' תחזיק מעמד, ולא תהיה תלויה ברוחות חולפות, כדי שהדורות הבאים ישארו איתנים באמונת אבותיהם, ולא ירעו בשדות זרים, יש צורך באמונה מושרשת היטב, המבוססת על מסורת אבות ולימוד מעמיק של דרך ה', כי אמונה המבוססת על רוחניות שטחית של חוויות בלבד, גם אם הם חוויות רוחניות אמיתיות, יש סכנה גדולה, שהיא לא תחזיק מעמד מול רוחות חדשות המציעות חוויות אחרות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
