ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
באותם הימים הודפס סידור האר"י הקדוש, לפי נוסח החסידים. כשהובא הסידור לפני שני החברים, חטף רבי משה את הסידור וזרקו לארץ. אולם, חבירו הרים את הסידור, ואמר: "הרי זה סידור תפילה ואסור לבזותו".
כשסיפרו את המאורע לחוזה מלובלין, אמר: 'רבי משה עתיד להיות חסיד, ואילו חבירו ישאר מתנגד. מי שנלהב בהתנגדותו, יוכל גם להתלהב באהבתו, אבל מי שהתנגדותו קרה – חסומה הדרך לפניו". וכך היה.
סיפור זה ממחיש רעיון יסודי, שבכוחו לתרץ קושיא גדולה על סוגיא בגמרא הקשורה לפרשתנו.
המשנה בתחילת פרק חלק אומרת לנו, ש"כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא... ואלו שאין להם חלק לעולם הבא... שלושה מלכים: ירבעם, אחאב ומנשה... ארבעה הדיוטות: בלעם ודואג ואחיתופל וגחזי". כלומר לכל יהודי יש חלק לעולם הבא חוץ מרשימה של כמה יהודים יוצאי דופן שאין להם חלק לעולם הבא, וכאן מונה המשנה רשימה של יהודים כאלו וביניהם – בלעם.
והדבר תמוה – האם בלעם היה יהודי, והלא הוא נביא אומות העולם?
הגמרא (סנהדרין קה.) מרגישה בקושיא דומה ושואלת – האם שאר הגויים יש להם חלק לעולם הבא, שצריך לציין שלבלעם אין חלק? ועונה על כך שהמשנה היא כשיטת רבי יהושע שרק לגויים רשעים אין חלק לעולם הבא.
ועדיין הקושיא במקומה עומדת, שהרי המשנה פותחת באמירה "כל ישראל יש להם חלק", ובהמשך מציינת את יוצאי הדופן, ואם בלעם כלול ברשימת יוצאי הדופן, משמע כביכול שהוא יהודי, הכיצד?
ונראה שכאן גנוז רעיון עמוק, הנרמז בספרים הקדושים, ומופיע בסיפור בו פתחנו. מי שמתנגד לעניין מסויים, סימן שהדבר נוגע לו בעומק הלב, ובאמת הוא שייך לאותו עניין. הרי עניינים שאנו אדישים אליהם, כלל איננו מרגישים בהם. ואם אנו מרגישים בדבר, ומתנגדים לו, סימן שזה נוגע בנו ואכפת לנו. (לכן, לא עלינו, המחלוקות הקשות ביותר הם בין אנשים קרובים יחסית בדעותיהם או עם בני משפחה, כי הם נוגעים באדם ולכן ההתנגדות קשה יותר).
וכך גם בלעם, אויבם הגדול של ישראל, שהתאווה לקלל את ישראל, היה שייך בעומקו לישראל. לכן היו לו כוחות של עם ישראל ככח הפה וכוחות של רוח הקודש, אלא שכוחות אלו הופיעו בו בצורה שלילית ומעוותת.
לפיכך, במקרה של מחלוקת או התנגדות קשה שלילית, על האדם למצוא את הדרך להפוך כוחות אלו לכיוון חיובי, ואז נוצרת השייכות הגדולה ביותר. ובמקומות שהצליחו כך ליישב מחלוקות, הרי שאחרי שיושבו ההדורים, התגברה האהבה בין החולקים לשעבר.
וכך גם אצל בלעם, הפך הקב"ה את הקללות לברכות, ונמצא שבלעם חיזק את כוחותיהם של ישראל. ובכל זאת, כיוון שהיה הדבר נגד רצונו, הרי שהוא עצמו נדחה מהעולם הבא.
וכך גם מצאנו (גיטין נו), שמבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק, ונירון קיסר הרומאי התגייר ויצא ממנו רבי מאיר. כי דווקא בתוך שונאיהם הגדולים של ישראל, מצוי כוח פנימי קדוש ששייך לישראל, וכשמשיבים כוח זה בתשובה יוצא ממנו ברכה גדולה לישראל.
ויהי רצון, שנמצא את הדרכים לאתר את הכוחות הפנימיים המחברים בינינו, ולהשיבם בתשובה למקום של אהבה וחיבור המובילים להתרוממות רוחנית!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
