ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
- ספריה
- קומי אורי
- ב - ט''ו בשבט
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
לא כל הכיפות שוות
הניסיון מלמד אותנו, שגם בין אלה החובשים כיפה סרוגה יש הבדל בסיסי בתפיסת העולם בין שתי קבוצות: הממסד והאוונגרד, או בלשונו של הרב קוק "המזרחי" ו"דגל ירושלים".
"המזרחי" דגל בהסכמים ופשרות עם התנועה הציונית. הוא גם תמך בהרצל בהציגו את "תוכנית אוגנדה", מתוך תפיסה מקומית ומצומצמת של "להציל את מה שיש". לעומת "המזרחי", קם אדם אחד ויחיד ובעקבותיו, לאחר זמן רב, המונים. האיש היה הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שהרים דגל של תנועה חדשה השונה במהותה מ"המזרחי", עם כל הכבוד שרחש להישגיה של תנועה זו. הוא גם הגדיר יפה את מגבלותיו של "המזרחי" הפשרן של זמנו, ובעניין זה לא השתנה הרבה מאז.
הרב קוק קרא ל"מזרחי" פעמים רבות לפעול לביטולו של המשפט שאימץ הקונגרס הציוני: "הציונות אין לה דבר עם הדת", שמורה על "התבוללות לאומית" כהגדרתו (אגרות ראי"ה, חלק ג', עמוד קע"ב). אך "המזרחי" לא הצליח, או לא ניסה באמת. הוא גם הבחין ביחס המזלזל של ראשי הציונות ל"מזרחי", תופעה שמוכרת לנו גם היום.
והעיקר שהיה ועדיין חסר, מנוסח בדבריו הבאים: "... על כן בהיות המטרה האחרונה לציונות הכללית - החוסן הלאומי הגשמי, שאפילו אם נכניס בתוכה זרמים דתיים יהיו נראים כטפלים... ובכל פעם בהיפגשם יחד העניינים העולמיים והדתיים - יהיו האחרונים נדחים מפני הראשונים... אבל דגל-ירושלים מבטא הוא במציאותו שהמטרה הראשית היא יסוד הקדש... ולהגדה ציבורית זו אנו צריכים כעת להסתדרות שלמה שתביע אותה, ורוח זה לא ניתן למזרחי ביסודו... וע"י השבת אור הקדש... נחזק את היסוד הפוליטי באמת והדר. ודבר זה לא יצא אל הפועל ע"י הדרך האיטי (=האיטית) המזרחי, כי אם ע"י ההופעה החדשה של הסתדרות תחייתית לשם כך ביחוד .." ( אגרות ראי"ה, חלק ג', עמוד קע"ג).
בלי פוליטיקה
ארגון האוונגרד כתנועה עצמאית - לא מפלגה - הוא כורח המציאות. בעוד הפוליטיקאים, העסקנים, ותומכיהם בציבור מנסים בעיקר "לשנות מבפנים", הפעילים האידיאליסטיים דורשים שינוי אמיתי. הם לא מקבלים את אמרות החולשה: "זה מה שיש", "הרוב רוצה", ו"הסקרים אומרים". יש להם אורך-רוח, דבקות במטרה ונכונות לסבול. הם מסוגלים, תוך כדי חתירה למטרה גדולה, ללחום גם בעבור דברים קטנים, אבל לא לשקוע בהם. הם נאבקים כדי לשנות מציאות, ומסוגלים להצליח. ראינו זאת בתנועת-גוש אמונים והצלחת ההתיישבות האדירה, המצויה כיום בסכנה חמורה. ראינו זאת גם במאבק נגד כל הסיכויים של תנועות המחאה שגרמו להחלפת ממשלות. מאידך, המאבק הפוליטי נכשל שוב ושוב, החל בקמפ דייויד ועד היום, וההנהגה הפוליטית איבדה כמעט לגמרי את המצפון והכיוון.
תנועת "דגל-ירושלים", שידעה בעבר מנהיג דגול ונכשלה מחוסר פעילים, קיימת כיום כתנועת פעילים אדירה חסרת מנהיגות. בבחירות שעברו התגייס הציבור הזה במסירות ובמאמץ עילאיים כדי להוריד מהשלטון את הממשלה שהתנכלה לו ולדרכו. הוא האמין שהממשלה החדשה תיישם את האידיאלים שבעבורם התאמץ כל כך הרבה, והתבדה.
האוונגרד היה בתרדמה שנבעה מכניסת חלק ממנהיגיו אל תוך הממסד הפוליטי, ומהשענות יתר של החברים האחרים על אלה שנכנסו לממסד. מעצם טבעו אוונגרד הוא חופשי, ולכן צריך לשוב ולהשתחרר מהמעורבות הפוליטית והממסדית העמוקה אשר בה שקע, ואשר אכזבה אותו עמוקות. עליו לשוב ולהיות מה שהיה במשך תקופה ארוכה ורבת-עצמה ומעש, ולהתארגן לפעילות לטווח-ארוך. אין די במבצעים המתעוררים בשעת משבר ומסתיימים מיד לאחריו. צריך להכיר בעובדה הפשוטה שמפלגות אינן הכול, ומאבק מתנהל גם - ולעתים בעיקר - מחוץ לכותלי הכנסת. משם הוא משפיע עליה יותר מאשר מאבק בתוכה. אין זה אומר, כמובן, שיש לזנוח את החזית הזו, אבל היא רק תוצאה של הפעילות החוץ-פרלמנטרית. דוגמה לכך נוכל לראות בארגונים החברתיים וביוזמות החוקה והסכמי ה"שלום", המאורגנים במוסדות קבועים ופועלים ברצינות ובשיטתיות. הם מצליחים לרתום לטובתם חברי כנסת רבים ממפלגות שונות, וכוחם רב. האוונגרד יגשים את חזון "דגל ירושלים" ויהיה מחויב למה שהרב קוק קרא "תחיית הקודש", הכוללת שינוי תרבותי וערכי של החברה בישראל. האוונגרד ירים את כל הדגלים הכלולים בתחיית הקדש, שאותם הרים שנים רבות: ארץ הקודש ושלמותה, המהפכה התורנית, הצדק החברתי, קליטת העלייה ועוד. הוא יוסיף את דגל ההסברה וההשפעה התקשורתית והציבורית, ודגלים אחרים חשובים. מה שדרוש לו כעת הוא מנהיגות רצינית ומשוחררת מכל מחויבות אחרת, שתוביל אותו לדרך של השפעה אמיתית ושינוי מהותי של העם כולו. כמו בעבר, המפלגות שיזהו מיד את העוצמה ואת הכוח הטמונים בו, ירצו אותו ויבאו אחריו.
--------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9709881 02.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











