ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
- ספריה
- קומי אורי
- ב - ט''ו בשבט
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
לא כל הכיפות שוות
הניסיון מלמד אותנו, שגם בין אלה החובשים כיפה סרוגה יש הבדל בסיסי בתפיסת העולם בין שתי קבוצות: הממסד והאוונגרד, או בלשונו של הרב קוק "המזרחי" ו"דגל ירושלים".
"המזרחי" דגל בהסכמים ופשרות עם התנועה הציונית. הוא גם תמך בהרצל בהציגו את "תוכנית אוגנדה", מתוך תפיסה מקומית ומצומצמת של "להציל את מה שיש". לעומת "המזרחי", קם אדם אחד ויחיד ובעקבותיו, לאחר זמן רב, המונים. האיש היה הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שהרים דגל של תנועה חדשה השונה במהותה מ"המזרחי", עם כל הכבוד שרחש להישגיה של תנועה זו. הוא גם הגדיר יפה את מגבלותיו של "המזרחי" הפשרן של זמנו, ובעניין זה לא השתנה הרבה מאז.
הרב קוק קרא ל"מזרחי" פעמים רבות לפעול לביטולו של המשפט שאימץ הקונגרס הציוני: "הציונות אין לה דבר עם הדת", שמורה על "התבוללות לאומית" כהגדרתו (אגרות ראי"ה, חלק ג', עמוד קע"ב). אך "המזרחי" לא הצליח, או לא ניסה באמת. הוא גם הבחין ביחס המזלזל של ראשי הציונות ל"מזרחי", תופעה שמוכרת לנו גם היום.
והעיקר שהיה ועדיין חסר, מנוסח בדבריו הבאים: "... על כן בהיות המטרה האחרונה לציונות הכללית - החוסן הלאומי הגשמי, שאפילו אם נכניס בתוכה זרמים דתיים יהיו נראים כטפלים... ובכל פעם בהיפגשם יחד העניינים העולמיים והדתיים - יהיו האחרונים נדחים מפני הראשונים... אבל דגל-ירושלים מבטא הוא במציאותו שהמטרה הראשית היא יסוד הקדש... ולהגדה ציבורית זו אנו צריכים כעת להסתדרות שלמה שתביע אותה, ורוח זה לא ניתן למזרחי ביסודו... וע"י השבת אור הקדש... נחזק את היסוד הפוליטי באמת והדר. ודבר זה לא יצא אל הפועל ע"י הדרך האיטי (=האיטית) המזרחי, כי אם ע"י ההופעה החדשה של הסתדרות תחייתית לשם כך ביחוד .." ( אגרות ראי"ה, חלק ג', עמוד קע"ג).
בלי פוליטיקה
ארגון האוונגרד כתנועה עצמאית - לא מפלגה - הוא כורח המציאות. בעוד הפוליטיקאים, העסקנים, ותומכיהם בציבור מנסים בעיקר "לשנות מבפנים", הפעילים האידיאליסטיים דורשים שינוי אמיתי. הם לא מקבלים את אמרות החולשה: "זה מה שיש", "הרוב רוצה", ו"הסקרים אומרים". יש להם אורך-רוח, דבקות במטרה ונכונות לסבול. הם מסוגלים, תוך כדי חתירה למטרה גדולה, ללחום גם בעבור דברים קטנים, אבל לא לשקוע בהם. הם נאבקים כדי לשנות מציאות, ומסוגלים להצליח. ראינו זאת בתנועת-גוש אמונים והצלחת ההתיישבות האדירה, המצויה כיום בסכנה חמורה. ראינו זאת גם במאבק נגד כל הסיכויים של תנועות המחאה שגרמו להחלפת ממשלות. מאידך, המאבק הפוליטי נכשל שוב ושוב, החל בקמפ דייויד ועד היום, וההנהגה הפוליטית איבדה כמעט לגמרי את המצפון והכיוון.
תנועת "דגל-ירושלים", שידעה בעבר מנהיג דגול ונכשלה מחוסר פעילים, קיימת כיום כתנועת פעילים אדירה חסרת מנהיגות. בבחירות שעברו התגייס הציבור הזה במסירות ובמאמץ עילאיים כדי להוריד מהשלטון את הממשלה שהתנכלה לו ולדרכו. הוא האמין שהממשלה החדשה תיישם את האידיאלים שבעבורם התאמץ כל כך הרבה, והתבדה.
האוונגרד היה בתרדמה שנבעה מכניסת חלק ממנהיגיו אל תוך הממסד הפוליטי, ומהשענות יתר של החברים האחרים על אלה שנכנסו לממסד. מעצם טבעו אוונגרד הוא חופשי, ולכן צריך לשוב ולהשתחרר מהמעורבות הפוליטית והממסדית העמוקה אשר בה שקע, ואשר אכזבה אותו עמוקות. עליו לשוב ולהיות מה שהיה במשך תקופה ארוכה ורבת-עצמה ומעש, ולהתארגן לפעילות לטווח-ארוך. אין די במבצעים המתעוררים בשעת משבר ומסתיימים מיד לאחריו. צריך להכיר בעובדה הפשוטה שמפלגות אינן הכול, ומאבק מתנהל גם - ולעתים בעיקר - מחוץ לכותלי הכנסת. משם הוא משפיע עליה יותר מאשר מאבק בתוכה. אין זה אומר, כמובן, שיש לזנוח את החזית הזו, אבל היא רק תוצאה של הפעילות החוץ-פרלמנטרית. דוגמה לכך נוכל לראות בארגונים החברתיים וביוזמות החוקה והסכמי ה"שלום", המאורגנים במוסדות קבועים ופועלים ברצינות ובשיטתיות. הם מצליחים לרתום לטובתם חברי כנסת רבים ממפלגות שונות, וכוחם רב. האוונגרד יגשים את חזון "דגל ירושלים" ויהיה מחויב למה שהרב קוק קרא "תחיית הקודש", הכוללת שינוי תרבותי וערכי של החברה בישראל. האוונגרד ירים את כל הדגלים הכלולים בתחיית הקדש, שאותם הרים שנים רבות: ארץ הקודש ושלמותה, המהפכה התורנית, הצדק החברתי, קליטת העלייה ועוד. הוא יוסיף את דגל ההסברה וההשפעה התקשורתית והציבורית, ודגלים אחרים חשובים. מה שדרוש לו כעת הוא מנהיגות רצינית ומשוחררת מכל מחויבות אחרת, שתוביל אותו לדרך של השפעה אמיתית ושינוי מהותי של העם כולו. כמו בעבר, המפלגות שיזהו מיד את העוצמה ואת הכוח הטמונים בו, ירצו אותו ויבאו אחריו.
--------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9709881 02.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
