ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
על הבעל שם טוב הקדוש מסופר, שלפני פטירתו שמעוהו ממלמל – "אל תבואני רגל גאווה", כי כל חייו היו מכוונים להיות צינור נאמן לה' יתברך, והנה זכה להקים לדורות את תנועת החסידות, והתפלל לפני ה', שלא תיגע הגאווה בלבבו.
על הגאון מווילנא מסופר, שלעת פטירתו, אחז בפתילי ציציותיו, ואמר – 'ציצית, בעולם הזה אפשר לקנותך בכמה פרוטות, ולזכות בך לחיי העולם הבא. אך בכל חיי העולם הבא, אי אפשר לקנות מצווה אחת'. כי כל חייו היו מכוונים לתורה, לחיי המצוות ולדקדוק בהם.
על בעל התניא מסופר, שלעת פטירתו פנה לנכדו 'הצמח צדק', ושאלו – הבט למעלה, מה אתה רואה? ענה הנכד – תקרה. אמר לו בעל התניא – ואני רואה את כוח הפועל בנפעל... כי כל חייו היו מכוונים לגלות ולחיות את הניצוץ האלוקי המחייה את ההוויה. (הסיפורים מהספר 'סנה בוער בקוצק').
ובפרשתנו, משה רבינו מתחיל בנאומו הגדול לפני פטירתו מהעולם. "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל... בעבר הירדן בארץ מואב, הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר...". משה לפני פטירתו, חוזר ומדבר ומבאר את התורה, כי כל מהותו בעולם להביא את התורה לישראל ולעולם.
וכאן רמוז יסוד גדול נוסף. לכאורה, יש כאן תמיהה גדולה. הרמב"ן בהקדמתו לתורה, עומד על כך ש"היה נכון שיכתוב בתחילת ספר בראשית, וידבר אלוקים אל משה את כל הדברים האלה לאמר". ובאמת, הרבה מספרי הנביאים נפתחים באמירה שאלו דברי הנביא, "חזון ישעיהו בן אמוץ" (הפטרתנו), "דברי ירמיהו בן חלקיהו", ועוד.
מבאר הרמב"ן, שאמנם התורה כולה הגיע מפיו של ה' לאוזנו של משה, ובכל זאת התורה בכוונה לא פתחה בכך שזו נבואת משה, מפני שהתורה קדמה לבריאת העולם, ומשה הוא כסופר המעתיק מספר קדמון וכותב.
לכן, יש גם שינוי בין לשון התורה ללשון הנביאים. הנביאים מזכירים את עצמם בנבואתם, כיחזקאל וירמיה שאומרים "היה דבר ה' אלי לאמר". התורה, לעומת זאת, מזכירה את משה כשלישי המדבר, "וידבר אלוקים אל משה", (ולא – וידבר אלוקים אלי). ללמדך, שזה ספר קדמון שמשה מוזכר בו.
יש מסתמא בהקדמת הרמב"ן, סודות עמוקים ונשגבים מבינתנו, על ההבדל בין נבואת הנביאים לתורה הקדושה. וכבר עמד הר"ן בדרשותיו על ההבדל בין נבואת משה לנבואת שאר הנביאים, המורה על כך שנבואת משה היא למעלה מהטבע. (והרב קוק, אורות התורה א, א כתב – "תורה שבכתב אנו מקבלים על ידי הציור היותר עליון והיותר מקיף שבנשמתנו... דואים אנו על ידה למעלה מכל הגיון ושכל, חשים אנו רוח אלוקים עליון מרחפת עלינו, נוגעת ואינה נוגעת...).
והנה, דברי הרמב"ן מעוררים קושיא גדולה על ספר דברים, הרי ספר דברים כן נפתח באמירה שאלו דברי משה? יתר על כן, הרמב"ן בפירושו לפרשתנו, מבאר שאמרה תורה "הואיל משה", ללמד שמשה "מעצמו ראה לעשות כן, ולא ציווהו השם בזה". אם כך, ספר דברים הוא דברי משה, וכיצד עולה הדבר בקנה אחד עם העובדה שספר דברים הוא חלק מחמישה חומשי תורה הקדמונים, ולא חלילה במדרגת דברי הנביאים?
הרמב"ן עצמו מתייחס לכך, שבספר דברים משה מדבר על עצמו בגוף ראשון, "ואתחנן אל ה'", אך זה מפני שספר דברים הוא דבריו שלו. ומאידך, כותב במפורש שוודאי ספר דברים הוא ככל התורה, אם כך לכאורה יש כאן סתירה פנימית?
ונראה, שהתשובה היא שכאן אנו לומדים עד כמה התבטל משה לנותן התורה. דבריו של משה הם דברי ה', שכבר היו עוד לפני בריאת העולם. מחשבתו של משה מסברתו לבאר את דברי התורה, כבר נכתבה עוד לפני בריאת העולם.
ומצאנו בספר הכוזרי, שנשמת משה היא ביטוי לנשמת כל יהודי. ומכאן אנו למדים, עד כמה מה שמחדשים חכמי תורה שבעל פה בתורה, הוא מתוך ביטול לדבר ה', והמשך נתינת התורה.
ויהי רצון, שבימי בין המצרים הללו, ישוב ויופיע עלינו שוב אור התגלות התורה לעולם, ומתוך בניין המקדש יתגלה ש"מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
