ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
על הבעל שם טוב הקדוש מסופר, שלפני פטירתו שמעוהו ממלמל – "אל תבואני רגל גאווה", כי כל חייו היו מכוונים להיות צינור נאמן לה' יתברך, והנה זכה להקים לדורות את תנועת החסידות, והתפלל לפני ה', שלא תיגע הגאווה בלבבו.
על הגאון מווילנא מסופר, שלעת פטירתו, אחז בפתילי ציציותיו, ואמר – 'ציצית, בעולם הזה אפשר לקנותך בכמה פרוטות, ולזכות בך לחיי העולם הבא. אך בכל חיי העולם הבא, אי אפשר לקנות מצווה אחת'. כי כל חייו היו מכוונים לתורה, לחיי המצוות ולדקדוק בהם.
על בעל התניא מסופר, שלעת פטירתו פנה לנכדו 'הצמח צדק', ושאלו – הבט למעלה, מה אתה רואה? ענה הנכד – תקרה. אמר לו בעל התניא – ואני רואה את כוח הפועל בנפעל... כי כל חייו היו מכוונים לגלות ולחיות את הניצוץ האלוקי המחייה את ההוויה. (הסיפורים מהספר 'סנה בוער בקוצק').
ובפרשתנו, משה רבינו מתחיל בנאומו הגדול לפני פטירתו מהעולם. "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל... בעבר הירדן בארץ מואב, הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר...". משה לפני פטירתו, חוזר ומדבר ומבאר את התורה, כי כל מהותו בעולם להביא את התורה לישראל ולעולם.
וכאן רמוז יסוד גדול נוסף. לכאורה, יש כאן תמיהה גדולה. הרמב"ן בהקדמתו לתורה, עומד על כך ש"היה נכון שיכתוב בתחילת ספר בראשית, וידבר אלוקים אל משה את כל הדברים האלה לאמר". ובאמת, הרבה מספרי הנביאים נפתחים באמירה שאלו דברי הנביא, "חזון ישעיהו בן אמוץ" (הפטרתנו), "דברי ירמיהו בן חלקיהו", ועוד.
מבאר הרמב"ן, שאמנם התורה כולה הגיע מפיו של ה' לאוזנו של משה, ובכל זאת התורה בכוונה לא פתחה בכך שזו נבואת משה, מפני שהתורה קדמה לבריאת העולם, ומשה הוא כסופר המעתיק מספר קדמון וכותב.
לכן, יש גם שינוי בין לשון התורה ללשון הנביאים. הנביאים מזכירים את עצמם בנבואתם, כיחזקאל וירמיה שאומרים "היה דבר ה' אלי לאמר". התורה, לעומת זאת, מזכירה את משה כשלישי המדבר, "וידבר אלוקים אל משה", (ולא – וידבר אלוקים אלי). ללמדך, שזה ספר קדמון שמשה מוזכר בו.
יש מסתמא בהקדמת הרמב"ן, סודות עמוקים ונשגבים מבינתנו, על ההבדל בין נבואת הנביאים לתורה הקדושה. וכבר עמד הר"ן בדרשותיו על ההבדל בין נבואת משה לנבואת שאר הנביאים, המורה על כך שנבואת משה היא למעלה מהטבע. (והרב קוק, אורות התורה א, א כתב – "תורה שבכתב אנו מקבלים על ידי הציור היותר עליון והיותר מקיף שבנשמתנו... דואים אנו על ידה למעלה מכל הגיון ושכל, חשים אנו רוח אלוקים עליון מרחפת עלינו, נוגעת ואינה נוגעת...).
והנה, דברי הרמב"ן מעוררים קושיא גדולה על ספר דברים, הרי ספר דברים כן נפתח באמירה שאלו דברי משה? יתר על כן, הרמב"ן בפירושו לפרשתנו, מבאר שאמרה תורה "הואיל משה", ללמד שמשה "מעצמו ראה לעשות כן, ולא ציווהו השם בזה". אם כך, ספר דברים הוא דברי משה, וכיצד עולה הדבר בקנה אחד עם העובדה שספר דברים הוא חלק מחמישה חומשי תורה הקדמונים, ולא חלילה במדרגת דברי הנביאים?
הרמב"ן עצמו מתייחס לכך, שבספר דברים משה מדבר על עצמו בגוף ראשון, "ואתחנן אל ה'", אך זה מפני שספר דברים הוא דבריו שלו. ומאידך, כותב במפורש שוודאי ספר דברים הוא ככל התורה, אם כך לכאורה יש כאן סתירה פנימית?
ונראה, שהתשובה היא שכאן אנו לומדים עד כמה התבטל משה לנותן התורה. דבריו של משה הם דברי ה', שכבר היו עוד לפני בריאת העולם. מחשבתו של משה מסברתו לבאר את דברי התורה, כבר נכתבה עוד לפני בריאת העולם.
ומצאנו בספר הכוזרי, שנשמת משה היא ביטוי לנשמת כל יהודי. ומכאן אנו למדים, עד כמה מה שמחדשים חכמי תורה שבעל פה בתורה, הוא מתוך ביטול לדבר ה', והמשך נתינת התורה.
ויהי רצון, שבימי בין המצרים הללו, ישוב ויופיע עלינו שוב אור התגלות התורה לעולם, ומתוך בניין המקדש יתגלה ש"מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים"!

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן חלקו הפוסקים אם מותר לאדם לשבת במסעדה שאינה כשירה ולאכול את מאכלו הכשר
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.












