ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
תיאור המקרה : התובע עבד בחנותו של הנתבע. בחוזה העבודה נאמר כי זכותו של העובד לקנות סחורה מהחנות בהנחה של 20% ובשני תשלומים. בין התובע לנתבע היו טענות בדבר גובה המרכיב הבסיסי של השכר, שנשחק עם השנים. שני הצדדים פנו לבורר, אולם טרם קבלת הפסק התערערו היחסים בין הצדדים, ובשיחת טלפון כעוסה, אמר הנתבע דברים, שהתובע הבין מהם שהוא מפוטר.
התביעה: התובע מודה, שתוך כדי תקופת עבודתו בחנות, הוא נטל פריטי סחורה. לטענתו, הוא עשה זאת באישור בעלת החנות, אשתו של הנתבע, והיא הסכימה, לטענתו, למכור לו את הסחורה במחיר הקרן. אולם, למעשה לא שילם התובע עדיין על הסחורה, משום שהבין משתיקתו של הנתבע (המעסיק) על עניין הסחורה, שהוא אינו רוצה לעורר את עניין התשלום לסחורה, כדי שלא לפתוח את הסכסוך שיש ביניהם בקשר לעדכון המרכיב הבסיסי של המשכורת.
הלכה פסוקה (260)
הרה"ג דוב ליאור
8 - בדיקת הצפה בגין רטיבות
9 - עילות פיטורין לעניין פטור מפיצויים
10 - בניית מרפסת על גבי חלון חברו
טען עוד
פסק הדין: מן הדין, הנתבע חייב לשלם את מלוא פיצויי הפיטורין. אולם, ראוי לפשר בין הצדדים.
הנימוקים:
א. לשון השו"ע (חו"מ סימן שסד סעיף ב): ראוהו עדים שנכנס לתוך בית חבירו, שלא בפני בעל הבית, ונטל משם כלים, אף על פי שהוציאם מגולים, ואף על פי שהבעל הבית הזה עשוי למכור את כליו, אם טען ואמר: דרך גזל לקחם, והלה אומר: ברשותך באתי ואתה מכרתם לי או: נתתם לי, או: בחוב שיש לי אצלך תפסתים - אינו נאמן, שכל הנכנס לבית חבירו שלא בפניו ונטל כלים משם והוציאם בפני עדים הרי זה בחזקת גזלן. לפיכך מחזיר הכלי לבעל הבית ואין כאן שבועה, שהרי העדים ראו מה גזל.
השו"ע כותב, שאם העידו עדים כי אדם נכנס לתוך בית חברו שלא בפניו ונטל כלים משם, הרי הוא בחזקת גזלן, ואינו נאמן לטעון 'לקוח הוא בידי'. זוהי שיטת הרי"ף (שבועות מו:) והרמב"ם (הלכות גזלה ואבידה פרק ד הלכה יב). בנתיבות המשפט (סימן קלז סק"א) הסביר, שטעמם של הרי"ף והרמב"ם הוא, שאפילו אם אותם כלים לקוחים, מכל מקום נחשב כגנב במה שנכנס לבית חברו שלא בפניו. אבל אם נכנס ברשות, או שהיו הכלים במקום שאינו משתמר, אינו נחשב כגנב.
ממילא, בנידון דידן, הואיל והמוצרים שאותם נטל התובע מהחנות היו עומדים למכירה, ובדעתו היה לשלם עבורם, הרי נטלם בהיתר ולא באיסור. ומה שטוען הנתבע שעל אופן כזה שהתובע לא ישלם עבור הסחורה זמן רב כל כך לא הסכים שיטול, וממילא גניבה הם ביד התובע, נראה שהואיל ומלכתחילה התכוון התובע לשלם עבור הסחורה, הלקיחה היתה ברשות, והדמים הרי הם כחוב, והעיכוב בתשלום הוא לכל היותר עיכוב בהחזרת החוב, וזה אינו עושה את הלקיחה לגניבה.
כיוון שהתברר שנטילת הסחורה ע ידי התובע אינה איסור, נראה שהיא אינה יכול להוות סיבה החלטית לפיטורין ללא תשלום פיצויים.
ב. בשו"ת חוות יאיר (סימן קו) כתב: ופעמים רבות שבאו לפני נדון בעל הבית ומשרת שחזרו בהם, פעמים בשאט נפש ולפעמים שחזר הבעל הבית על ידי שאיחר המשרת לבא תוך הזמן יום או יומים ולפעמים היה שוגג ואונס, ומימי לא פסקתי דין ביניהם רק טרחתי מאד עד שמצאתי פשר דבר.
הרי שהחוות יאיר לא ראה באיחורים חוזרים ונשנים סיבה לפיטורין. ומכל מקום יש לקבל קצת את טענת הנתבע שבמצב יחסי עובד ומעביד שכזה, אי אפשר לעבוד ביחד, ויש איזו שהיא הצדקה לפיטורין, ולכן נראה שיש לפשר בין הצדדים בחיוב הפיצויים.
הלכה פסוקה טענת שוכרים ששילמו דמי שכירות במזומן ותשלום חשבונות עבור שוכרים אחרים במתחם
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
