ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
"וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ" (ויקרא ה' א).
המשנה במסכת סנהדרין לומדת מפסוק זה את האיסור "לכבוש עדות", וז"ל:
"שמא תאמרו מה לנו ולצרה הזאת והלא כבר נאמר "וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ"
לפי פירוש זה, התורה מרחיבה את האיסור המופיע בעשרת הדיברות "לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" ומוסיפה שיש איסור גם ב"שב ואל תעשה". היודע עדות לחברו ונמנע מלהגיע לבית הדין בגלל שאינו רוצה לבזבז את זמנו, מכיון שהוא חושש מהתבזות בחקירת העדים, מכיון שהוא איננו רוצה להסתכסך עם הצד השני או בגלל כל סיבה אחרת בלתי מוצדקת, ישא את עוונו.
לכאורה היינו חושבים כי איסור זה מוטל רק על כתפי שני עדים שהיו יכולים לתת "עדות" ולחייב ממון. באה הגמרא ומלמדת אותנו (בבא קמא נו ע"א) שהוא חל גם על "עד" בודד וכך נפסק להלכה:
"וכן עד אחד שכבש עדותו ולא העיד פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים" (רמב"ם הלכות עדות פ' יז ה"ז).
הרמז לכך הוא שהתורה נקטה לשון יחיד בפסוק זה.
אומנם,לפי פרשנות זו הרישא של הפסוק איננה מובנת, מה הקשר בין כבישת עדות ל"וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה"?
"אבן עזרא" במקום מסביר שהפסוק רומז למנהג קדום. בכל מקרה שהשלטון או בית הדין לא הצליח לפענח או למצוא ראיות שיוכיחו עם מי הצדק, הם היו מטילים חרם על כל מי שיודע עדות ואיננו בא להעיד. באה התורה לחדש שאכן מי שיתעלם מן החרם - "וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ". "אבן עזרא" כדרכו מצליח לכוון לפשוטו של מקרא.
להלכה, למדו חז"ל מפסוק זה את ההלכה הבאה, המופיעה במשנה:
"שבועת העדות כיצד אמר לשנים בואו והעידוני שבועה שאין אנו יודעין לך עדות או שאמרו לו אין אנו יודעין לך עדות משביע אני עליכם ואמרו אמן הרי אלו חייבין" (שבועות פ"ד מ"ג).
ומפרש הרמב"ם:
"שבועת העדות כיצד, העדים שידעו עדות ממון ותבעם בעל העדות להעיד לו וכפרו בעדותן ולא העידו ונשבעו שאינן יודעין לו עדות זו היא נקראת שבועת העדות, וחייבין על שבועה זו קרבן עולה ויורד ... שנאמר נפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד" (ה' שבועות פ"א הי"ב).
לפי זה ברור מדוע פסוק זה מופיע כאן בפרשת הקרבנות וברור גם הקשר בין הרישא לסיפא של הפסוק, שהרי החיוב בקרבן מותנה בכפירה בשבועה בידיעת העדות.
אם כך, למדנו על הבדל נוסף בין משפט התורה לבין המקובל במערכת המשפט האזרחית. בבתי המשפט גם בעולם הרחב נוהגים להשביע את העד לפני מתן עדותו לומר את האמת, רק את האמת ואת כל האמת. על פי דין תורה אין הדבר כך. כל יהודי בכל מקרה מושבע ועומד ממעמד הר סיני להיות דובר אמת בפיו ובלבבו ולהתרחק מאמירת שקר. לכן אין צורך בהשבעת העדים. שבועה בדין תורה אפשרית רק כאמצעי לחץ על עדים החוששים לבוא ולהעיד או כחובה על בעל דין כשיש חשש שהוא משקר כנתבע או לפני גביה כשהוא התובע.
נסיים במדרש נוסף על פסוק זה המלמדנו עיקר מוסרי חשוב. הפסוק במשלי מכריז:
"חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ אָלָה יִשְׁמַע וְלֹא יַגִּיד" (כ"ט כד).
מסביר המדרש במה דברים אמורים "ראובן גנב לשמעון ולוי ידע ביה, אמר לו אל תפרסמני ואנו נחלוק בשלל. למחרת נכנס לבית הכנסת שמע קול מכריז ואומר "והוא עד או ראה או ידע" מה יעשה, ישתוק והלא כבר הכריזה התורה, "והוא עד או ראה או ידע" (ויקרא רבה פרשה ו ד"ה חולק עם). רווח נוסף הרווחנו, בהיתר, מפסוק זה- המחפה על הגנב וחולק עמו איננו טוב יותר מהגנב עצמו, הוא מושבע ועומד שלא לעשות זאת.
כמה מוסר השכל טמון בפסוק בודד זה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
