ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
"ויבואו שני המלאכים סדומה בערב, ולוט ישב בשער סדום, וירא לוט ויקם לקראתם, וישתחו אפים ארצה. ויאמר הנה נא אדוני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם... ויפצר בם מאד, ויסורו אליו ויבואו אל ביתו, ויעש להם משתה, ומצות אפה, ויאכלו" (בראשית יט, א-ג)
" וירא לוט וגו'" - מבית אברהם למד לחזור על האורחים (רש"י).
" טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדום נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה. ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה, הוציאם אלינו ונדעה אתם. ויצא אליהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו. ויאמר אל נא אחי תרעו. הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהן אליכם, ועשו להן כטוב בעיניכם, רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קורתי" (בראשית יט, ד-ח).
רגע ... מה קורה כאן? לוט בן אחיו של אברהם אבינו, שהיה גר בביתו של אברהם אבינו, וממנו למד לחזור על האורחים, בעל חסד גדול, מוכן להפקיר את בנותיו לידי ההמון הזועם כדי להגן על האורחים שלו??? וכי יש לך עיוות גדול מזה? כך נוהג בעל חסד? הרי את זה הוא ודאי לא למד בביתו של אברהם אבינו!
נחזור מעט לאחור... "וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כולה משקה לפני שחת ה' את סדום ואת עמורה כגן ה' כארץ מצרים באכה צער. ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו. אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדום. ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד" (בראשית יג, י-יג). אם לוט היה תלמיד כה נאמן של אברהם אבינו, ממנו למד את מידת החסד לחזור על האורחים, מדוע הוא נוטש את אברהם אבינו והולך לגור בין אנשי סדום הרעים וחטאים לה' מאוד? בין אנשים שאידיאולוגית התנגדו להכנסת אורחים, הכנסת אורחים היתה עבירה על החוק במדינת סדום. זה הרי תמוה מאוד, מי הוא לוט הלזה, האם הוא סובל מפיצול אישיות?
" טרם ישכבו ואנשי העיר... ויקראו אל לוט, ויאמרו לו: איה האנשים", מכאן אתה למד שבשעה שנתפרש מן אברהם, וכתיב בו: "ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן", זה סדום. ראה לוט שהיו אנשי סדום שטופין בזימה, בחר בסדום להיות עושה כמעשיהן. מנין? שכן הוא אומר להם לאנשי סדום: "הנה נא לי שתי בנות וגו'". בנוהג שבעולם אדם מוסר עצמו ליהרג על בנותיו ועל אשתו, והורג או נהרג, וזה מוסר בנותיו להתעולל בהם. אמר לו הקדוש ברוך הוא: חייך, לעצמך את משמרן, ולבסוף תינוקות של בית רבן משחקין וקורין, "ותהרין שתי בנות לוט מאביהן" (תנחומא יב).
"אוציאה נא אתהן אליכם" - מתוך שבחו של האיש הזה באנו לידי גנותו, שהיה טורח מאד על אכסניא שלו להציל אותם מפני שבאו בצל קורתו, אבל שיפייס אנשי העיר בהפקר בנותיו אין זה כי אם רוע לב, שלא היה ענין הזמה בנשים מרוחק בעיניו, ולא היה עושה לבנותיו חמס גדול כפי דעתו. לכך אמרו רבותינו (תנחומא וירא, יב) בנוהג שבעולם אדם מוסר עצמו על בנותיו ועל אשתו והורג או נהרג, וזה מוסר בנותיו להתעולל בהן, אמר לו הקדוש ברוך הוא לעצמך אתה משמרן (רמב"ן).
מדברי חז"ל הללו ברור מאוד שלוט אכן לא היה כזה צדיק גדול... הוא בחר להצטרף לאנשי סדום שהיו שטופים בזימה כדי להיות עושה כמעשיהם. הוא היה מוכן להפקיר את בנותיו להמון הזועם שיתעללו בהן, כי היה לו רוע לב ואידיאולוגיה סדומית מעוותת. אם כך איך ניתן להסביר את הכנסת האורחים שלו, "מבית אברהם למד לחזור על האורחים"?
" צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת" (משלי יד, לד). "וחסד לאומים חטאת" - שהיו נוטלים מזה ונותנים לזה (רש"י).
"צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת". יש לפרש חטאת כמו עונש, על דרך "זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל הגוים" (זכריה יד , יט). ולאומים, שהוא לשון רבים, יורה על האומות. וגוי, שהוא לשון אומה אחת, יורה על העם המיוחד, רוצה לומר: ישראל. והפסוק, הערה להזהר מן הגזלות והחמסים, ואף כי יעשה מהם צדקות ומתנות, אין זה מברך אלא מנאץ (ראה בבא קמא צד.), ומצוה הבאה בעבירה עבירה גמורה היא (ראה סוכה ל.). ועל זה אמר: הצדקה שישראל והמוטבע במדותיהם עושים הוא התרוממות וכבוד לעושיהם, שעושים אותה מנכסיהם ומיגיע כפיהם, אבל חסד שעושין הלאומים והנמשכים אחר מדותיהם הוא חטאת, רוצה לומר: עונש, שדרכם לטרוף טרף, לחמוס ולגזול, גוזלים מזה ונותנים לזה (רבינו מנחם המאירי).
תניא אמר להן רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו, בני, מהו שאמר הכתוב (משלי יד, לד) "צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת"? נענה רבי אליעזר ואמר, צדקה תרומם גוי אלו ישראל... וחסד לאומים חטאת, כל צדקה וחסד שאומות עובדי כוכבים עושין, חטא הוא להן, שאינם עושין אלא להתגדל בו... נענה רבי יהושע ואמר... כל צדקה וחסד שאומות עובדי כוכבים עושין, חטא הוא להן, שאין עושין אלא כדי שתמשך מלכותן... נענה רבן גמליאל ואמר... כל צדקה וחסד שעכו"ם עושין, חטא הוא להן שאין עושין אלא להתיהר בו, וכל המתיהר נופל בגיהנם... רבי אליעזר המודעי אומר... כל צדקה וחסד שעכו"ם עושין חטא הוא להן, שאין עושין אלא לחרף אותנו בו... (בבא בתרא י:)
" וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כולה משקה... ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו". לוט היה בביתו של אברהם אבל נושא את עיניו אל עבר סדום.. הוא בוחר להפרד מאברהם אבינו ודרכו האידיאולוגית של הליכה בדרכי ה', הוא מצטרף אל הסדומיים, עובר לגור בסדום, כיכר הירדן, ארץ נחלי מים, עיר של אנשים שטופי זימה, רעים בגופם, וחטאים בממונם. מצפונו מתחיל להעיק עליו, הוא הרי ראה את האמת של אברהם אבינו מול עיניו, אז הוא מצא פתרון, הפתרון של בעלי ה"לב הטוב" החפצים ללכת אחרי שרירות לבם, הוא בחר לקחת מביתו של אברהם אבינו את מצוות הכנסת האורחים, את החסד, אבל החסד החיצוני בלבד, הוא יספר לכולם עד כמה הוא אדם טוב, ומכניס אורחים, הוא כל כך טוב עד כדי כך שהוא מוכן אפילו להקריב את בנותיו שלו כדי להגן על האורחים הזרים, וכל זאת כדי להרגיע את מצפונו, ולהמשיך בדרך החיים המעוותת בה בחר. "חסד לאומים חטאת", חסד שעושין הלאומים והנמשכים אחר מדותיהם הוא חטאת.. כאשר החסד לא נובע מהליכה בדרכי ה', אלא ממניעים זרים, אז גם החסד עצמו הופך להיות חטאת, גוזלים מזה ונותנים לזה, מפקירים את בני המשפחה על מנת לסייע לאחרים, מרחמים ומסייעים לאויבים תוך פגיעה אנושה בבני עמם.
התורה הקדושה מלמדת אותנו כאן, שגם כאשר מכניסים אורחים, גם כאשר עושים חסד, זה צריך להעשות מהמניעים הנכונים, וחייב להעשות בשיקול דעת על פי התורה, רק כך נזכה שמעשינו יהיו "צדקה תרומם גוי", ולא חלילה "חסד לאומים חטאת".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
