ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- היצר הרע
יתרו, על אף ששמע על יציאת מצרים, לא עלה בדעתו שיש ביכולתו שיהיה לו קשר לבני ישראל, כי הלא אנו בני אברהם יצחק ויעקב, נתקדשנו בקדושה עילאית מבטן ומלידה, וגם הזדככנו על ידי השעבוד בארץ מצרים, כפי שידוע מהספרים הקדושים.
מנגד, על קריעת ים סוף נאמר "שמעו עמים ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת", ואחר כל האימה והפחד הזה בא עמלק ונלחם עם ישראל. אין זה כי אם עזות פנים וחציפות גדולה, וזוהי קליפת עמלק כפי שחז"ל מדמים אותו לכלב שיש בו מידת העזות (ביצה כה, ע"א).
יתרו התבונן במידת העזות של עמלק והבין שאם יש לכוחות הרע כזו עזות וחוצפה, אז הרי ש'מידה טובה מרובה' ובוודאי יש כוח של חציפות ועזות בצד הקדושה, שעל ידה תהיה לו יכולת להגיע לאיזו נגיעה ודבקות בעם הנבחר. מהבנה זו נטל יתרו את תקיפות הדעת לבוא אל המדבר ולהתקרב לקדושת ישראל.
כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב': "ויש בזה לימוד לדורנו, כי כוח החוצפה והעזות מצד קליפת עמלק הוא בלי בושה כלל, כמו שאנו רואים בדורנו באופן מבהיל על הפריצות וההפקרות בעניינים של קדושה, אבל מנגד עלינו ללמוד מכך קל וחומר ל'מידה טובה מרובה':
שבעת שהיצר הרע מזכיר לאדם את רוע מצבו וחסרונותיו בעבודת ה', ורוצה לייאש אותו בטענה שאין לו עוד תקווה, יש בכוח היהודי להתחזק כנגדו בעזות דקדושה ולומר, אמת שעד היום קלקלתי את מעשיי אבל מהיום והלאה אהיה טוב ויש ביכולתי לשנות את מעשי."
וזה הלימוד מיתרו שלמרות שהיה מיועצי פרעה, ועבד כל עבודה זרה שבעולם, אף על פי כן נעשה גר. ממנו יש לנו ללמוד עד לאן מגיע כוח האדם לשנות את עצמו ומהותו. בזה מובן למה נקראת פרשה זו על שם יתרו, על אף שכתוב בה המעמד הנשגב של מתן תורה, כי יש כאן לימוד לדורות- שיכול כל אדם לקבל את התורה מחדש, לא משנה מה היה בעבר שלו. גם אם נדמה לו שהקב"ה בכלל אינו מעוניין בו, לא יהיה אכפת לו כלל, אלא יתמלא בעזות דקדושה ויעשה את שלו בתורה ומצוות.
אמרו חז"ל במשנה (סוטה מט, ב) "בעקבתא דמשיחא חוצפה יסגי", וכותב ר' צדוק הכהן מלובלין זיע"א (צדקת הצדיק מו) שהכוונה היא לאו דווקא שלילית, אלא כל עיקר קיום האדם בעבודת ה' בדור האחרון תראה כמו חוצפה, שנדמה לו שמן השמיים מרחיקים אותו ואומרים לו 'אל תעלה בהר ה'', ואף על פי כן, הוא אינו מסתכל על שום דחייה, אלא מתאזר בעזות דקדושה וממשיך לעבוד את קונו בכל מה שאפשר.
ויש להוסיף, שנראה מדברי המשנה שמציאות החיים תגיע לרמה נמוכה מאוד, לדברים שלצערנו אנו עדים להם, והכוח לעמוד כחומה של ברזל מול כל הרוחות הזרות הוא על ידי חוצפה, להתמלא בעזות ותקיפות הדעת מול כל "מה שמקובל בסביבה ומה יגידו", רק לחיות חיי אמת שמושתתים על פי אמת תורתנו הקדושה שהיא גילוי רצון אבינו שבשמיים.
מובא שאלישע בן אבויה לא האמין בכוח התשובה בטענה ששמע מאחורי הפרגוד בת קול שאמרה "שובו בנים שובבים חוץ מאלישע בן אבויה". ועוד מובא בספרים הקדושים שזה היה תשובת המשקל- כגודל כובד החטא כך כובד הניסיון.
כל בר דעת מבין שהקב"ה חפץ בתשובת כל יהודי כי ימינו פשוטה לקבל שבים, רק שכל הניסיון הקשה היה בשביל לבדוק את אמיתת הרצון והעקשנות שלו לחזור ליהדות, למרות שדוחים אותו מן השמים.
בימים אלו ימי השובבי"ם ימים המסוגלים לתיקון הברית וטהרת הנפש, עלינו להאמין בכוחה של התשובה ולבטוח באהבת בוראנו שחפץ בנו. גם אם כאילו אתה שומע קולות "שובו בנים שובבים חוץ ממך"- שלכולם יש סיכוי לנצל ימים מסוגלים ונעלים אלו של השובבי"ם לתקן ולהשתנות חוץ ממך, אין זו האמת.
כותב רבי נתן מברסלב זיע"א (ליקוטי הלכות בשר וחלב ד) "וזה עיקר עזות דקדושה שלא יהיה נחלש דעתו ממה שהיה בימים שעברו, רק ישכח בכל פעם מה שעבר ויתחיל מחדש, ואפילו אם היה כך כמה פעמים חס ושלום, אסור לפול בדעתו לעולם, רק להתחזק להתחיל בכל פעם מחדש כל עוד נשמתו בו".
שנזכה! שבת שלום!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
