ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- אמת ושקר
בפרשתנו (שמות פרק כג, ב) כתוב: "לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת, וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת, אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת".
רש"י על הפסוק כותב: "יש במקרא זה מדרשי חכמי ישראל, אבל אין לשון המקרא מיושב בהן על אופניו".
אכן השאלה הגדולה לכאורה ישנה סתירה בין הרישא לסיפא, שהרי מהרישא משמע שיש לשמור על האמת שלך בכל מחיר "לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת", ואל תלך אחרי הרוב אם דעתך שונה. ובסיפא משמע שצריך ללכת אחרי הרוב "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת" וכפי שדורשים חז"ל מהדיינים שכך יש ללמוד מפסוק זה?
אינדיבידואליות או קולקטיביות
ושמעתי מידידי הרב שראל רוזנבלט הי"ו שיש ליישב שאלו שני שלבים הכרחיים באדם:
ראשית, אדם חייב שהאמת המוחלטת שלו תאמר , לחשוב מה דעתו בכל סוגיה, גם אם הוא בדעת מיעוט. אם כולם טועים ואתה חושב שזו טעות תאמר את דעתך ותלחם עליה. אך מאידך, כשמגיעים להכרעה חייב האדם לקבל את דעת הרוב למעשה.
בעולם האידאי יש מקום לאמת צרופה ומחולטת, אך בעולם המעשי אנו חייבים את הדמוקרטיה, את ההתבטלות להחלטת הרוב.
מרדכי היהודי בשני כובעים
אנו בפתחו של חודש אדר. ניתן לראות שכך נהג מרדכי היהודי. כל סיפור המגילה מתחיל במרדכי שמכעיס את המן (אסתר פרק ג, ב): "וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן כִּי כֵן צִוָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה".
בגמרא (מגילה יט, א) מסופר לנו מה הכעיס את המן: "מה ראה המן שנתקנא בכל היהודים? – "על ככה" משום דמרדכי לא יכרע ולא ישתחוה".
חז"ל מלמדים אותנו שגם גדולי היהודים היו משתחווים להמן משום שחשו שיש בכך סכנת נפשות. אך מרדכי לא ויתר על העקרונות שלו. ואפילו הלך כנגד הסנהדרין (ספרי דאגדתא אסתר - נוסח ב פרשה ג):
"וכל עבדי המלך אשר בשער המלך, אלו הדיינין .
"ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה. אמרו לו: 'הוי יודע שאתה מפילנו בחרב, מה ראית לבטל קלבסים של מלך?' אמר להם: 'שאני יהודי' . א"ל: 'והרי מצינו אבותיך שהשתחוו לאבותיו שנאמר: וישתחו ארצה שבע פעמים', אמר להם: 'בנימין אבי, במעי אמו היה ולא השתחוה. ואני בן בנו. שנאמר: איש ימיני, וכשם שלא כרע אבי כך אני איני כורע ולא משתחוה'".
ניתן לזהות כאן, את הקנאות של מרדכי, ועמידתו האיתנה תוך סיכון עם ישראל, כנגד חילול השם שיש בהשתחוויה להמן.
מאידך, ניתן לזהות אצל מרדכי אופי מעט שונה. מגילת אסתר מסתיימת בפסוק (אסתר פרק י, ג):
"כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ".
רואים כאן מהפך שעבר מרדכי, מאיש עצמאי שהוא יחיד נגד כולם, פתאום הוא רצוי, הרוב איתו, הוא דורש טוב ודובר שלום.
אמנם הגמרא כותבת (מגילה טז, ב): "ורצוי לרב אחיו, לרוב אחיו - ולא לכל אחיו, מלמד: שפירשו ממנו מקצת סנהדרין". ומשמע שלא כולם הסכימו אתו, אך הרוב בוודאי איתו.
ייתכן לומר, שמרדכי עובר תהליך לאורך המגילה ממקום שמבטא את האידאה העצמית שלו, למקום שמכיל את הרוב (גם אם לא כולם מסכימים לדעתו).
גיל הנעורים מול גיל הבגרות
ניתן לדמות זאת גם להתפתחות האדם, בגיל הנעורים, הנוער דורש צדק, אמת צרופה, אידאליזם במיטבו, אך עם השנים האדם מקבל נחת ורוגע של הכלת השונה וקבלתו, תפיסת מרחב כוללת ממצב של "לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת" למציאות של "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת" מתוך השלמה.
כמובן, שהתהליך חייב לעבור כך, משום שאם ישר רצים לשלום, כשלא מכירים ומזהים את האמת, גם שלום איננו.
ניתן ללמוד מכאן את הדואליות שאדם צריך להכיל, מחד אמת צרופה וקנאית שהכרחית לבניית האישיות, ומתוכה להגיע גם להכלה, ריצוי לרוב, דרישת טוב ודיבור שלום..
עין תחת עין
ניתן להוסיף לכך עוד משהו, כתוב בפסוק: "עין תחת עין... נפש תחת נפש" – אם חז"ל אומרים שזה ממון למה נכתב בתורה: "עין תחת עין... נפש תחת נפש"?
נראה שהתורה רצתה ללמד אותנו את העניין המוחלט האבסולוטי שאסור לוותר עליו, דינו העקרוני של המוציא עין שיוציאו לו את העין, אך אח"כ יש את עולם המעשה ששם צריך ללכת אחרי המציאות.
לסיום
אין לוותר על האמת ואין לוותר על השלום. חובתנו להתחיל מהאמת ומתוכה להגיע לשלום. כדברי הנביא זכריה (פרק ח, יט): "וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ" אמת שעל גבה מגיע השלום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
