ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- אמת ושקר
בפרשתנו (שמות פרק כג, ב) כתוב: "לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת, וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת, אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת".
רש"י על הפסוק כותב: "יש במקרא זה מדרשי חכמי ישראל, אבל אין לשון המקרא מיושב בהן על אופניו".
אכן השאלה הגדולה לכאורה ישנה סתירה בין הרישא לסיפא, שהרי מהרישא משמע שיש לשמור על האמת שלך בכל מחיר "לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת", ואל תלך אחרי הרוב אם דעתך שונה. ובסיפא משמע שצריך ללכת אחרי הרוב "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת" וכפי שדורשים חז"ל מהדיינים שכך יש ללמוד מפסוק זה?
אינדיבידואליות או קולקטיביות
ושמעתי מידידי הרב שראל רוזנבלט הי"ו שיש ליישב שאלו שני שלבים הכרחיים באדם:
ראשית, אדם חייב שהאמת המוחלטת שלו תאמר , לחשוב מה דעתו בכל סוגיה, גם אם הוא בדעת מיעוט. אם כולם טועים ואתה חושב שזו טעות תאמר את דעתך ותלחם עליה. אך מאידך, כשמגיעים להכרעה חייב האדם לקבל את דעת הרוב למעשה.
בעולם האידאי יש מקום לאמת צרופה ומחולטת, אך בעולם המעשי אנו חייבים את הדמוקרטיה, את ההתבטלות להחלטת הרוב.
מרדכי היהודי בשני כובעים
אנו בפתחו של חודש אדר. ניתן לראות שכך נהג מרדכי היהודי. כל סיפור המגילה מתחיל במרדכי שמכעיס את המן (אסתר פרק ג, ב): "וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן כִּי כֵן צִוָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה".
בגמרא (מגילה יט, א) מסופר לנו מה הכעיס את המן: "מה ראה המן שנתקנא בכל היהודים? – "על ככה" משום דמרדכי לא יכרע ולא ישתחוה".
חז"ל מלמדים אותנו שגם גדולי היהודים היו משתחווים להמן משום שחשו שיש בכך סכנת נפשות. אך מרדכי לא ויתר על העקרונות שלו. ואפילו הלך כנגד הסנהדרין (ספרי דאגדתא אסתר - נוסח ב פרשה ג):
"וכל עבדי המלך אשר בשער המלך, אלו הדיינין .
"ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה. אמרו לו: 'הוי יודע שאתה מפילנו בחרב, מה ראית לבטל קלבסים של מלך?' אמר להם: 'שאני יהודי' . א"ל: 'והרי מצינו אבותיך שהשתחוו לאבותיו שנאמר: וישתחו ארצה שבע פעמים', אמר להם: 'בנימין אבי, במעי אמו היה ולא השתחוה. ואני בן בנו. שנאמר: איש ימיני, וכשם שלא כרע אבי כך אני איני כורע ולא משתחוה'".
ניתן לזהות כאן, את הקנאות של מרדכי, ועמידתו האיתנה תוך סיכון עם ישראל, כנגד חילול השם שיש בהשתחוויה להמן.
מאידך, ניתן לזהות אצל מרדכי אופי מעט שונה. מגילת אסתר מסתיימת בפסוק (אסתר פרק י, ג):
"כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ".
רואים כאן מהפך שעבר מרדכי, מאיש עצמאי שהוא יחיד נגד כולם, פתאום הוא רצוי, הרוב איתו, הוא דורש טוב ודובר שלום.
אמנם הגמרא כותבת (מגילה טז, ב): "ורצוי לרב אחיו, לרוב אחיו - ולא לכל אחיו, מלמד: שפירשו ממנו מקצת סנהדרין". ומשמע שלא כולם הסכימו אתו, אך הרוב בוודאי איתו.
ייתכן לומר, שמרדכי עובר תהליך לאורך המגילה ממקום שמבטא את האידאה העצמית שלו, למקום שמכיל את הרוב (גם אם לא כולם מסכימים לדעתו).
גיל הנעורים מול גיל הבגרות
ניתן לדמות זאת גם להתפתחות האדם, בגיל הנעורים, הנוער דורש צדק, אמת צרופה, אידאליזם במיטבו, אך עם השנים האדם מקבל נחת ורוגע של הכלת השונה וקבלתו, תפיסת מרחב כוללת ממצב של "לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת" למציאות של "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת" מתוך השלמה.
כמובן, שהתהליך חייב לעבור כך, משום שאם ישר רצים לשלום, כשלא מכירים ומזהים את האמת, גם שלום איננו.
ניתן ללמוד מכאן את הדואליות שאדם צריך להכיל, מחד אמת צרופה וקנאית שהכרחית לבניית האישיות, ומתוכה להגיע גם להכלה, ריצוי לרוב, דרישת טוב ודיבור שלום..
עין תחת עין
ניתן להוסיף לכך עוד משהו, כתוב בפסוק: "עין תחת עין... נפש תחת נפש" – אם חז"ל אומרים שזה ממון למה נכתב בתורה: "עין תחת עין... נפש תחת נפש"?
נראה שהתורה רצתה ללמד אותנו את העניין המוחלט האבסולוטי שאסור לוותר עליו, דינו העקרוני של המוציא עין שיוציאו לו את העין, אך אח"כ יש את עולם המעשה ששם צריך ללכת אחרי המציאות.
לסיום
אין לוותר על האמת ואין לוותר על השלום. חובתנו להתחיל מהאמת ומתוכה להגיע לשלום. כדברי הנביא זכריה (פרק ח, יט): "וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ" אמת שעל גבה מגיע השלום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
