ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- מחיית עמלק
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
פרשת זכור מביאה איתה מצווה מוקשית פעמיים, גם מצד תוכנה וגם מצד היתכנותה. אנו מצווים לזכור ולהזכיר את שעשה לנו עמלק, וכל זה על מנת שנדע בבוא העת שבה יזדמן לנו עמלקי, למחות את שמו מתחת השמיים. אלא שכבר הורתה הגמרא שסנחריב בלבל את האומות (ברכות כח, א), כך שמזה דורות רבים אין לנו שום יכולת לזהות מי הוא זה ואי זה הוא שעמלק הוא שמו (עיין מנחת חינוך מצווה תרד אות ה). כך יצא שמצווה זו של זכירת מעשה עמלק היא מצווה שלכאורה אין בה שום תוחלת.
נוסף לכך עצם הציווי אכזרי וקשה: למחות את זכר עמלק, גברים ונשים, מנער ועד זקן עד עוללים ויונקים, בלי שום שיור ובלי שום רחמים, וכל זאת בלא שום קשר למה שאותם אנשים עושים, מרגישים או פועלים בחייהם. איה התורה שדרכיה דרכי נועם? איך אפשר לבקש מרחמנים בני רחמנים לשסף עוללי עמלק ועוד להתכוון בכך לשם שמיים?
האידיאל שבכתב
את עיקרה של התשובה שמעתי ממו"ר הרב יהושע ויצמן, ואנסה בשורות הקרובות לפרטה. בדרכי התורה ונתיבותיה אנו מוצאים שתי רמות. הרמה הראשונה מדברת על העיקרון. עניינה לעצב את הרעיון, את תצורת הנפשות והמחשבות. רמה זו נוגעת ואינה נוגעת בחיים, מרחפת מעלינו וזוקפת את ראשנו וליבנו אל עולם אידיאי. במערכת ההוראה שקיבלנו מסיני, זו תפקידה של תורה שבכתב (אורות א, א).
בתורה שבכתב הדברים חתוכים בלא התחשבות במציאות העכשווית והקונקרטית. מי שהוציא עינו של אדם דינו עין תחת עין (שמות כא, כד), המחלל את השבת מות יומת (שמות לא, יד) בלי פקפוק רב. יש כוח להתרכזות הרעיונית בעולם האידיאלי, בכדי לעצב את הרעיונות ואת הנפשות ולכוון את האדם לדרך הישר. כך על האדם להפנים כי חילול שבת עוקר את הנקודה החשובה ביותר שבקיום המציאות כולה: ההבנה שכל הבריאה נובעת ממחדש בעל רצון.
ומדוע? משום שתורף הנקודה המוסרית בנוי על ההבנה כי ישנו רצון אלוקי שמוליך את הבריאה ומתוך כך מנסח את הטוב והרע, הישר והמעוות. בלי ההכרה בחידוש העולם, עולם המוסר נובל. לא לשווא האשמדאי הגרמני העמיק כל כך בשלילת תורת הבריאה, עד שניתן לומר כי "הדרוויניזם הפיל את אחד המחסומים החזקים ביותר שהגנו על 'לא תרצח'" (פרופ' יעקב טלמון, מסה לרגל סימפוזיון ביד ושם על השואה והתקומה, חול המועד סוכות תשל"ג).
שני קווים באדם
כך הדבר גם במצוות מחיית עמלק, אך לשם כך נקדים כמה מילים על הכוחות הפועלים בנפש האדם. המערכת הנפשית־תודעתית של האדם מתרכזת סביב שני צירים מרכזיים, חסד ודין, שמהם נובעות האהבה והיראה. מחד, הנטייה לעשות טוב ולרצות בהצלחתם של הסובבים. צדדי החסד גורמים לאדם לתפוס את המציאות כראויה לטוב, גם בלא שום התחשבות כלשהי במעשים כלשהם. כל אדם ראוי לטוב מצד היותו, ואין לחפץ בהטבה שום צורך למדוד את ההתנהגות של מי שאנו מעוניינים להיטיב לו.
מאידך, בצד המקביל, בצד הדין, המוטיב המרכזי הוא הצמצום או הגבורה. שם הכול תלוי הקשר, וכל דבר נמדד על פי העשייה או התוצאה. האדם הנוהג בקו זה מצמצם את נתינתו בדיוק מרבי, וביחס ישיר למעשים הרצויים. לפעמים על האדם אף להתגבר על נטייתו הטבעית לרחמנות, ויש מצבים שבהם הדבר מגיע עד כדי צורך לאחוז במידה של אכזריות. כך החכם באדם הדריכנו כי "חושׂך שבטו שונא בנו", ודווקא "ואוהבו שיחרו מוסר" (משלי יג, כד). נכון שבסופו של דבר האהבה היא המשליטה את הצורך לנהוג במידת הדין, אך זו לא יכולה לבוא לפועל אם האב לא יחזיק במידת אכזריות־מה גם כשדמעות בנו המצויות יורדות על לחיו.
שני מאורות אלו המשמשים בערבוביה בנפש האדם זוקקים ניתוב והכוונה. הרצון לכבוש עד כדי הכנעה מוחלטת של צדדי הדין והאכזריות הקיימים בטבע האדם, כמוהם כחסימת סכר אדיר במחיצה של קנים. די לנו אם נביט במעשיהם של חסידי דת האהבה הנוצרית שהטביעו את אירופה בדם, החל ממסעות הצלב, עובר דרך האינקוויזיציה האיברית ועד לשואה הנוראה בדור האחרון.
בתרבות העכשווית השלטת יש במקומות רבים נטייה לשכוח ולהשכיח זאת. פעמים רבות מדי יש מי שנכנעים לשופרות המוסרניים של תרבות אירופה ומעקמים את הכתובים המפורשים, ובייחוד כשהדבר מגיע למאמרים נוסח "מלחמה בעמלק מדור דור" (שמות יז, טז), ו"תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים" (דברים כה, יח) – זה הרי לא נשמע יפה. לעומת זאת חכמי הדורות הורונו ש"אין חוכמה ואין תבונה ואין עצה נגד ה'" (משלי כא, ל; כוזרי מאמר שלישי כג). למוסר האנושי אין שום עמידה בלא התפיסה כי מקורו המוחלט הוא צו ה'. הניסיון להעמיד את ההתנהגות האנושית בפני כבלים אנושיים שנובעים מתפיסות ומחשבות שמקורן באדם, אין להם פרי הראוי לקיום, "ואין להדרכה זו תפיסה העומדת בפני ההסתערות של תאוות שונות כשהן מתעוררות בחוזקה, וקל וחומר שאין ביד מוסר רפוי כזה להדריך את הכללות, את הציבור האנושי בעומקו והיקף גודלו" (מוסר הקודש, פס' א עמ' ב).
מתוך כך עלינו לקבל על עצמנו בהכנעה כי אכן זהו בדיוק המקום שבו ראוי לנקוט במידה זו של דין ואכזריות – לרצות למחות את זכר עמלק ולשמוח בשמחתה של מצווה יקרה זו.
ואל תביאנו
כל זאת יחד עם השמחה שאנו לא נצרכים לקיים מצווה זו בפועל. כך אנו מוצאים את רבי שמעון בר יוחאי, שבשעה שניטלה בדורו מישראל היכולת לדון ולהפעיל את עונשי בית הדין בארבע מיתות (ירושלמי, סנהדרין פרק ז הלכה ב) - שמח. על אף המצווה לדון ולהורות, ולכלות ולהתם את כל הפושעים, התנא האלוקי שבוודאי היה חפץ בקיום כל מצוות התורה שמח על כך שלא נזקק לדון ולהורות פושעים למיתה. ומדוע? משום שאנו מכירים כי "כך הוא רצון ההשגחה העליונה בעיתים אלו" (אגרות הראיה כ). ההנהגה האלוקית מאירה ומעידה לנו כי במציאות העכשווית משפט תורני שכזה, אם יהיה נהוג בפועל, לא יצמיח את הנפשות בצורה נאותה, ומידת האכזריות הראויה להיות בנפש האדם בקמצים וכקורט של מלח עלולה להפוך לו לרועץ ולגדל נפשות מעוותות.
במערכת התורנית זהו תפקידה של תורה שבעל פה. התורה שבעל פה יורדת כבר לחיי המעשה (אורות התורה, א, א). תורה זו מנהיגה את האומה בחוכמת קורא הדורות מראש השוכן בליבם של חכמי התורה בדיוק על פי המידה הנאותה לה לאותו הדור (עי' כוזרי, מאמר שלישי לט). כשחז"ל קבעו שסנחריב בלבל את האומות ולכן אי אפשר לזהות את עמלק, הם גם הורו באופן אוטומטי כי לנפש הישראלית שבהווה, מידה זו של איבוד אומה שלמה מזקן ועד יונק עלולה להזיק לשיווי המשקל ולאיזון הנפשי העדין.
כמה מתאים הוא שדווקא באדר אנו מקבלים על עצמנו מחדש את התורה, ועל חודש זה נאמר "הדור קיבלוה בימי אחשוורוש" (שבת פח, א) דווקא משום שקיבלנו על עצמנו מצווה מחודשת מהתורה שבעל פה – מצוות מגילה (מהר"ל, נצח ישראל פרק יא; הקדמת אור חדש). קבלת התורה שבעל פה בצמידות לתורה שבכתב מבטיחה לנו כי לעולם תהיה הנהגת התורה הדרך המוסרית, המתאימה והרלוונטית ביותר שתביא אותנו לחוף מבטחים, עד כי יבוא שילה.
הכותב הוא ראש 'רבנן דאגדתא' – בית מדרש ומכון מחקר למדע האמונה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
