ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
- מדורים
- רביבים
מצווה לשמור על הבריאות ולהימנע מסכנות, שנאמר: "רק הישמר לך ושמור נפשך מאד" (דברים ד, ט), ונאמר: "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" (שם טו). גם כאשר חשש סיכון החיים רחוק, הורו חכמים להחמיר בזה יותר מאשר בחשש איסור, כי "חמירא סכנתא מאיסורא" - חמורה הסכנה מהאיסור (חולין י, א; רמ"א יו"ד קטז, ה). ומי שמסכן את עצמו ומת ייתן את הדין על כך, שנאמר: "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש" (בראשית ט, ה).
כאשר מדובר במחלה מידבקת נוספת חומרה יתרה, שכל אדם שאינו נזהר בבריאותו עלול לסכן גם אנשים נוספים. לפיכך יש לקיים את מצוות הפורים לפי כללי הוראות הבריאות. ובעזרת ה', בזכות ההתמקדות בקיום מצוות החג כהלכה השמחה תהיה מדויקת ועמוקה, ומתוך כך גם בשנים הבאות התרחבות השמחה בהמון רב ובדיבוק חברים תהיה יותר מכוונת וגדולה.
בתוך כך נכון להמשיך לעודד את הכול לקבל חיסונים למען עצמם ולמען הכלל.
פרשת זכור
מצווה מהתורה לשמוע פרשת זכור בכל שנה, ותיקנו חכמים לשומעה לפני פורים, שכן בפורים קיימנו את מצוות מחיית עמלק בהריגת המן ובניו ותומכיו שזממו להרוג בישראל.
לדעת כמה מגדולי הראשונים, המצווה מהתורה היא לקרוא את פרשת זכור מתוך ספר התורה עצמו (תוספות, רשב"א ורא"ש). לפיכך ראוי לקרוא את פרשת זכור מספר תורה מהודר, והקורא צריך להשתדל לדקדק עד כמה שאפשר בקריאה. יש אומרים שהמצווה לשמוע את הפרשה דווקא במניין (תרומת הדשן ועוד), ומכיוון שמדובר במצווה מהתורה נוהגים להקפיד בכך.
מי שנמצא במקום שאין בו מניין, אם הוא במקום שיש בו ספר תורה יקרא בו את פרשת זכור. ואם אין שם ספר תורה יקרא את פרשת זכור מתוך חומש או סידור (פניני הלכה זמנים יד, ו).
מי שנמצא במקום שאין בו מניין ששומר על כללי הבריאות, עדיף שיקרא בספר התורה שלא במניין, או אף יקרא מתוך חומש. ואם ירצה להדר, כשנגיע לקריאת פרשת כי תצא, ובעזרת ה' כבר לא יהיו הגבלות, יבקש מהקורא לכוון להוציא את השומעים גם ידי מצוות זכירת עמלק, וכך יקיים את המצווה לפי כל השיטות.
נשים בפרשת זכור
לדעת רוב הפוסקים נשים אינן חייבות במצוות זכירת עמלק, מפני שמצוות הזכירה קשורה למצווה למחותו, ומכיוון שנשים אינן מצוּוֹת להילחם, גם אינן צריכות לזכור את מעשה עמלק (החינוך תרג). ויש אומרים שנשים שייכות למצוות המלחמה, שהן צריכות לסייע ללוחמים, ולכן גם עליהן מוטלת המצווה לזכור את עמלק. ואף שקבעו חכמים זמן לקריאת פרשת זכור בשבת שלפני פורים, מהתורה אין לה זמן והרי היא מצווה שאין הזמן גרמה ונשים חייבות בה (מנחת חינוך שם).
למעשה, נשים פטורות משמיעת פרשת זכור, ורבות נוהגות להדר לשמוע את פרשת זכור.
מי שקשה לה לשמוע זכור במניין, תוכל להדר בכך שתקרא בעצמה את הפרשה מתוך חומש, שלדעת רבים גם באופן זה היא יוצאת ידי חובת הזכירה מהתורה (פניני הלכה זמנים יד, ז).
חובת קריאת המגילה
חובה על כל איש ואישה שהגיעו למצוות לקרוא או לשמוע את מגילת אסתר בליל פורים וביום פורים.
בנוסף לכך, מצווה על ההורים לחנך את ילדיהם שהגיעו לשלב שבו הם מבינים את המגילה ויכולים לשמוע את כל קריאתה כהלכה, לשמוע את המגילה.
קריאת המגילה במניין
בדרך כלל מצווה לקרוא את המגילה ברוב עם כדי לפרסם את הנס (מגילה ג, א). לפיכך, בית כנסת שרגילים לקיים בו בכל יום כמה מניינים, ראוי שבפורים יתאספו כולם יחד לקריאת המגילה ברוב עם.
אולם השנה צריך לקיים את הקריאה במניינים מצומצמים יותר, כדי למנוע הדבקה. אך יש להתאמץ לקיים את הקריאה במניין, שכן יש סוברים שאין יוצאים בקריאתה ביחיד (בה"ג), ויש שחוששים לשיטתו וסוברים שכאשר אין מניין קוראים בלא ברכה (מרדכי בשם רבנו גרשום ומהר"י ווייל). אומנם דעת ראשונים רבים שבדיעבד אפשר לקרוא את המגילה ביחיד ובברכה (רא"ש, ראב"ד ועוד רבים).
וכך נפסק להלכה, שלכתחילה יש לקרוא במניין, ובדיעבד יש לקרוא ביחיד ובברכה (שו"ע ורמ"א תרצ, יח; פניני הלכה זמנים טו, ה, 4)
ברכת הרב את ריבנו בלא מניין
לאחר קריאת המגילה וגלילתה לתחילתה, נוהגים לברך "הרב את ריבנו", שהיא ברכת שבח והודאה שתלויה במנהג (מגילה כא, א).
יש אומרים שרק במניין אומרים ברכת "הרב את ריבנו" (אורחות חיים בשם הירושלמי). ואף שיש סוברים שגם ביחיד אפשר לאומרה (רש"י, מהר"ם ורדב"ז), למעשה נוהגים שלא לאומרה בלא מניין (ב"י ורמ"א תרצב, א).
גם כאשר יש מניין של נשים מברכים "הרב את ריבנו", שכן מגמת המניין כאן הוא פרסום הנס.
ויש ספק אם נשים וגברים מצטרפים יחד לעשרה (רמ"א תרצ, יח). ונראה למעשה שבדיעבד אפשר גם לצרף נשים לגברים, הואיל וממילא רבים סוברים שאף יחיד רשאי לברך ברכה זו.
שמיעת מגילה לחולי קורונה וחייבי בידוד
חולים ומבודדים, גברים או נשים, שאינם יודעים לקרוא בעצמם ואין מי שיכול לקרוא להם את המגילה, אם ביכולתם לקרוא את המגילה מתוך מגילה כשרה בלא שגיאות, למרות שאינם יודעים לקרוא בטעמים, יקראו את המגילה בברכה.
ואם אין הדבר ביכולתם, ישמעו את קריאת המגילה ברמקול מהרחוב או בשידור חי דרך טלפון וכיוצא בזה, אבל לא בזום, שלעיתים יש בשידור שלו ניתוקים ואם לא ישמע הברה אחת לא יצא ידי חובה. ואומנם בדרך כלל פוסקים כדעת הסוברים שאין לצאת ידי חובה בשמיעת ברכות וקריאת המגילה באמצעות מכשירים חשמליים, כמו בשידור חי, בטלפון וברמקול. אולם בלית ברירה יש לסמוך על דעת המקילים (ראו בפניני הלכה ברכות יא, ט, 8; זמנים טו, יא).
משלוח מנות
מצווה לכל אדם לשלוח לרעהו שתי מנות בפורים, כדי להרבות אהבה ביניהם. זוג נשוי צריך לשלוח שני משלוחים, אחד מהאיש ואחד מהאישה. כמו כן כל בן ובת שהגיעו למצוות חייבים לשלוח משלוח אחד ובו שתי מנות.
ילדים שעוד לא הגיעו לגיל חיוב מצוות אבל הגיעו לגיל חינוך, היינו שמבינים את המצווה, מצווה לחנכם בקיום המצווה.
בכל שנה לרבים ישנה התלבטות עד כמה להרבות במשלוחים, שכן אין לדבר גבול. השנה נראה שעדיף לבחור בדרך המצמצמת יותר.
מי שמביאים את המשלוח צריכים לנהוג בזהירות, ואם אינם משתתפים בסעודה יישארו מחוץ לפתח ומשם ימסרו את המשלוח, ויימנעו מלהביך את בעלי הבית בניסיון להיכנס למורת רוחם.
סעודות פורים
כל יום הפורים מיועד לשמחה, אך שיאה של השמחה ועיקר קיום מצוותה בסעודת פורים, מפני שכך היא הדרך לבטא שמחה – בסעודה גדולה שבתוכה מרבים בשתייה. ובלא אכילה גם השתייה אינה עולה יפה ואינה משמחת. לפיכך חובה לקבוע סעודה אחת בפורים למשתה ושמחה (אסתר ט, כב; מגילה ז, ב). וצריכים לקיים את הסעודה דווקא ביום.
מצווה לקיים את הסעודה בצוותא, עם בני משפחה או חברים, כדי להרבות בשמחה. וכשאדם סועד לבדו אינו יכול לשמוח כראוי (של"ה, מ"ב תרצה, ט).
סעודות משפחתיות
בכל השנים ישנה דילמה האם עדיף לקיים את הסעודה ברוב עם, שאז השמחה הכללית גדולה יותר אולם מאידך תשומת הלב מתפזרת בין המשתתפים הרבים, בלא יכולת לבטא את הקשר המיוחד עם בני המשפחה או החברים. השנה, כדי למנוע הדבקה, יש לקיים את הסעודות בחיק המשפחה, או עם מעט חברים, לפי הוראות הבריאות.
זמן הסעודה ביום שישי
בדרך כלל רוב ישראל נוהגים לקיים את סעודת הפורים אחר הצהריים, מפני שבבוקר עסוקים במקרא מגילה, במשלוח מנות ובמתנות לאביונים, ולאחר מכן יכולים לקיים את הסעודה בהידור. אולם כאשר הפורים חל ביום שישי רבים נוהגים להקדים את הסעודה לפני הצהריים, משום כבוד השבת, כדי שיוכלו לקיים את סעודת ליל שבת בתיאבון.
מי שלא הספיק להתחיל את הסעודה לפני הצהריים, ישתדל להתחיל אותה לפחות שלוש שעות לפני השקיעה. בדיעבד אפשר להתחיל בסעודת פורים עד שקיעת החמה. אלא שאז יש להשתדל למעט באכילה בסעודת פורים, כדי שיוכל לאכול בסעודת ליל שבת בתיאבון (פניני הלכה זמנים יד, טו).
מנהג חיבור סעודת פורים וליל שבת
יש נוהגים לחבר את סעודת פורים עם סעודת ליל שבת. יש נוהגים כך רק בדיעבד, כאשר לא הספיקו לקיים את סעודת פורים שחל ביום שישי בבוקר, ויש שנוהגים כך לכתחילה.
כך הוא המנהג: מתפללים תפילת מנחה לפני הסעודה, ומתחילים בסעודה על הפת ביום פורים, וכחצי שעה לפני השקיעה מנקים את השולחן משאריות האוכל הקודם, מקבלים את השבת בהדלקת נרות השבת ופורשים מפה על הלחם ומקדשים על היין קידוש של שבת. ומכיוון שכבר בירכו על היין בסעודת פורים, מדלגים בקידוש על ברכת "בורא פרי הגפן". לאחר הקידוש ממשיכים לאכול, ונכון להקפיד לאכול מהפת לאחר צאת הכוכבים כביצה, ולכל הפחות כזית, לשם סעודת ליל שבת. בתום הסעודה אומרים בברכת המזון "רצה והחליצנו", ו"על הניסים" מוסיפים בתוך "הרחמן" שבסוף ברכת המזון. אחר הסעודה מתפללים ערבית (שם יד, טו). אפשר להתפלל תפילת קבלת שבת וערבית של ליל שבת באמצע הסעודה לפני הקידוש, וכך ראוי שינהגו החוששים שלאחר סיום הסעודה יתפללו פחות בכוונה.
פורים משולש
בירושלים, שבה פורים חל בשבת, הוא נחגג הפעם שלושה ימים. ביום שישי קוראים במגילה ונותנים מתנות לאביונים כמו בפרזים. בשבת אומרים "על הניסים" בתפילה ובברכת המזון וקוראים בתורה את קריאת הפורים. ביום ראשון מקיימים סעודות ומשלוח מנות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
