ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עסקאות, חוזים והסכמים
דיין:
הרב עדו רכניץ
המקרה בקצרה:
התובעים, הם בעלי דירה, שהושכרה לנתבע למשך שנה מתחילת אוגוסט 2018 בתמורה לסך 4,700 ₪ לחודש. לאחר שנה הצדדים האריכו את החוזה בשנה נוספת תמורת 4,900 ₪ לחודש. הנתבע שכר את הדירה לצורך כתיבת סת"ם, וכן לצורך מגורי אחיו.
בתחילת אפריל 2020 הודיע הנתבע לתובעים כי הוא מבקש לעזוב את הדירה, וזאת משום שההכנסות שלו כסופר סת"ם נפגעו עקב הקורונה. הנתבע לא הצליח למצוא שוכר חלופי, הוא שילם לתובעים עבור אפריל ומאי.
התובעים טענו שעל הנתבע לשלם את דמי השכירות ואת התשלומים הנלווים עד סוף חודש יולי 2020 על פי החוזה. ואילו הנתבע טען שהוא פטור וזאת על פי הפרשנות שלו לחוזה.
פסק הדין:
על הנתבע לשלם לתובעים 7,350 ₪.
נימוקים בקצרה:
א. פרשנות החוזה
בחוזה כתוב שכדי לעזוב את הדירה על הנתבע להודיע על עזיבתו חודשיים מראש, וגם למצוא שוכר חלופי. בלא תנאים אלו, עליו להמשיך לשלם את שכר הדירה. גם אם הנתבע הבין אחרת, הרי ש"דברים שבלב אינם דברים" (חו"מ רז, ד), ולכן אין לנתבע אפשרות לעזוב את הדירה לפני הזמן ללא הודעה של חודשיים ומציאת שוכר חלופי.
התובעים טענו שהנתבע לא עמד בתנאי נוסף שהופיע בחוזה – שעליו להודיע בכתב על עזיבת הדירה. בית הדין דחה זאת, כיוון שמדובר בתנאי טכני, ולכן כאשר מוסכם שנמסרה הודעה בעל פה, לא ברור שאי עמידה בו גוררת חיוב בתשלום. מסתבר שתנאי זה נועד למנוע מחלוקת בעניין ההודעה, אלא שבמקרה זה אין מחלוקת לגבי ההודעה.
ב. טענת הפטור של הנתבע מחמת הקורונה
לטענת הנתבע הוא פטור מהחוזה בגלל טענת אונס, כיוון שהכנסותיו נפגעו בגלל הקורונה. בית הדין לא קיבל טענה זו, משום שבעת השכירות לא נאמר שהשכירות היא במיוחד לצורך כתיבת הסת"ם, מה גם שהדירה הושכרה לנתבע גם לצורך מגורים של אחיו.
ג. האחריות למציאת שוכר חלופי
בין הצדדים מחלוקת מי אשם שלא נמצא שוכר חלופי. הנתבע טען שמיד לאחר שהודיע על עזיבת הדירה פרסם אותה להשכרה והגיעו מספר מתעניינים. בסופו של דבר אף אחד מהם לא שכר את הדירה כיוון שהתובעים סרבו לבצע תיקונים נדרשים בדירה, ובגלל שהתובעים דרשו שכר דירה גבוה יחסית למה שהשוכרים הסכימו לשלם.
בית הדין קבע כי התובעים לא היו רשאים לדרוש שכר דירה גבוה יותר ממה שהתחייב הנתבע עד לסוף תקופת השכירות שלו. אולם, על פי החוזה האחריות למצוא שוכר חלופי היתה מוטלת על הנתבע והוא לא עמד בכך.
למעשה החליט בית הדין לפסוק בדרך של פשרה. על פי מה שכתב בשו"ת דברי מלכיאל (ב, קלג) שיש לפשר על פי יושר כש"על פי דין מגיע לו הכסף, אבל ע"פ יושר אין ראוי שיקחנו". במקרה זה, התובעים דרשו שכר דירה גבוה עבור שנת השכירות הבאה ולא הצליחו למצוא שוכר אפילו עד לדיון בבית הדין. הדבר לימד שהדרישה שלהם הייתה גבוהה מדי ביחס למחיר השוק וכנראה היא גרמה לכך שלא נמצא שוכר חלופי. לפיכך, הוחלט לחייב את הנתבע רק ב-75% משכר הדירה.
רבנים בבית המדרש
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
