ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
לאחר החתונה, נודע לרבי מנדלי, שרבו נפטר וגם הלוויה כבר התקיימה. מיד נסע לפשיסחה, נכנס לחדר שבו נפטר הרבי, סגר אחריו את הדלת, והתייחד שם שעה ארוכה. כשיצא מהחדר, אמר לכל הנאספים: "אני לבדי הייתי בהלוויית הרבי".
סיפור עמוק המלמד דברים רבים, וממנו אפשר ללמוד גם יסודות חשובים בענייני תפילה. יש כאן התקשרות פנימית עמוקה. הנשמות מתייחדות. לשם התייחדות זו, דרוש ריכוז, ולשם הריכוז דרוש קודם כל מקום מתאים. כשנמצאים לבד במקום מתאים, הנשמה מתרכזת ומתחברת.
וכך מצאנו בתחילת פרשת ויקרא. רגילים אנו לדרוש את תחילת הפסוק הראשון בפרשה, שיש בו לשון ייחודית 'ויקרא'. אך האמת היא, שגם בחצי השני של הפסוק, יש מטבע לשון ייחודית, "וידבר ה' אליו מאוהל מועד". בדרך כלל, לשון התורה היא – "וידבר ה' אל משה" וכדומה, אך כאן זה המקום היחידי שהתורה מציינת שהדיבור הוא 'מאוהל מועד'.
רש"י (שמות כה, כב) מבאר שהביטוי 'אוהל מועד' כוונתו להיכל החיצוני, שאינו קודש הקודשים. ממילא עומד רש"י במספר מקומות על כך שיש סתירה בין הפסוקים. במקום אחד כתוב, שה' דיבר אל משה מעל הכפורת מבין שני הכרובים, כלומר – מקודש הקודשים, ואילו בפרשתנו נאמר שדיבר מאוהל מועד, מההיכל החיצוני. ואם כך, יש כאן סתירה – האם ה' דיבר למשה מקודש הקודשים או מההיכל?
אלא שההסבר נעוץ בפסוק שלישי (במדבר ז, פט) שמשה היה נכנס אל ההיכל החיצוני, ואז היה שומע את הקול מדבר אליו מתוך קודש הקודשים מבין שני הכרובים.
נמצאנו למדים, שהתורה בפרשתנו, באומרה שה' דיבר באוהל מועד, לא באה ללמד את מקור הקול הנבואי, שהרי מקור הקול מצוי בקודש הקודשים ולא באוהל מועד, אלא באה ללמדנו שכדי לשמוע את דבר ה', משה היה צריך להתייחד במקום המיוחד לעניין זה.
וכך גם מצאנו בהלכות תפילה, שהתפילה המעולה היא תפילתו של האדם במקום מיוחד בבית הכנסת, מקום המיועד למפגש ולשיח עם ה'. וכך מצאנו בהלכות תפילה (שו"ע או"ח סימן צ') – "לא יתפלל במקום פרוץ, כמו בשדה, מפני שכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר. ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הציבור... וכן אם נאנס ולא התפלל בשעה שהתפללו הציבור והוא מתפלל ביחיד, אף על פי כן יתפלל בבית הכנסת. יקבע מקום לתפלתו, שלא ישנהו אם לא לצורך. ואין די במה שיקבע לו בית הכנסת להתפלל, אלא גם בבית הכנסת שקבוע בה צריך שיהיה לו מקום קבוע.
ובאותו עניין, סיפר הרב אליעזר שלמה שיק מיבניאל, שכשהגיע לגיל בר מצווה, נכנס אל האדמו"ר רבי אהרון מבלז זי"ע, ורבי אהרון נתן לו מספר הנחיות בעבודת ה', וביניהם ש'לא ילך אנה ואנה בתפילה', כלומר להשתדל לקבוע ולייחד מקום גם תוך כדי התפילה, ומתוך כך בעזרת ה' להתרכז בתפילה.
עניין זה חשוב במיוחד כעת, כשמגיפת הקורונה הולכת בעז"ה ומסתלקת מאיתנו. בזמן הקורונה היינו מוכרחים להתפלל בחוץ ונאלצנו לצאת מבתי הכנסת. והנה, נשמעים קולות כאילו זה דבר טוב, וכדאי לנו גם בימי שגרה עתידיים להמשיך בנוהג זה, ולאמץ את מנייני החצרות. אך באמת כפי שעולה מתוך דברי חז"ל, מנייני החצרות היו טובים רק לימי הקורונה, וכעת חשוב להזכיר ולחזק את מנהג ישראל מדורי דורות, לקבוע מקום לתפילה בבית הכנסת, מקום המיוחד לתפילה.
יתר על כן, הטוב ביותר שמקום התפילה יהיה גם מקום של תורה, וכל בית כנסת יהיה גם בית מדרש, שבו יש שיעורי תורה וקביעות לימוד משותפת בין חברי הקהילה, כפי שנפסק להלכה (שם) "בית המדרש קבוע קדוש יותר מבית הכנסת, ומצוה להתפלל בו יותר מבית הכנסת".
ויהי רצון, שנזכה לשוב כולנו במהרה לבית הגדול והקדוש, ולעבוד בו את ה' אלוקינו בשמחה וברננה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
