ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שכנים ושותפים
התובע והנתבעים הם בעלי דירות בבניין מגורים. כשהתובע הוא כעת בעלים של דירת גן, והנתבעים הם בעלי דירות בקומות אחרות.
הנתבעים תכננו לבנות ממ"דים לכל הדירות אחד מעל השני, כאשר היסודות נמצאים בחצר הבניין המשותף. הנתבעים הגישו בקשה לוועדת התכנון והבנייה לבנות את הממ"דים במקום מסוים (המקום הראשון). באותו שלב התובע טרם רכש את הדירה והיא היתה שייכת למוכר.
לאחר שהתובע רכש את הדירה, המוכר כתב מכתב לוועדה שהוא חוזר בו מהסכמתו לבניין הממ"דים. לאחר מכן הוגשו התנגדויות לתוכנית מאנשים המתגוררים בבניינים סמוכים. בעקבות זאת, הוועדה המליצה על מקום אחר, והנתבעים קידמו את בניית הממדי"ם במקום השני. התובע התנגד לבניית הממדי"ם במקום ההוא, ואף הוציא צו מניעה כנגד זה.
לאחר מכן הסכימו התובע והנתבעים על בנייה במקום שלישי, שבו הסכים התובע לבנייה, אך העלה דרישה לתשלום בסך 45,000 ₪ על שימוש בשטח שלו לצורך בניית היסודות של הממ"דים. לטענתו הוא חזר בו מהסכמתו לתוכנית, ובנוסף הסכמה זו היתה רק למקום הראשון שנדחה על ידי הוועדה והתוכנית לבנות במקום השני לא היתה בהסכמתו. הנתבעים התנגדו לדרישה זו, אך הסכימו ללכת לדין תורה לבירור המחלוקות הכספיות ביניהם. התוכנית אושרה והבנייה החלה.
התובע הגיש לבית הדין תביעה בסך 45,000 ₪ בגין שימוש בשטח שלו לבנייה. הנתבעים הגישו תביעה נגדית, הכוללת דרישת תשלום על היזמות שלהם, והאגרות, ובנוסף פיצוי עבור עיכוב הבנייה, ועוד הוצאות בסך 100,000 ₪. לטענת הנתבעים התובע פעל שלא כדין כשהתנה את קניית הדירה שלו בכך שהמוכר יבטל את הסכמתו לבניית הממ"דים במקום הראשון.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
241 - מחלוקת כספית בין שכנים
242 - תביעה לביטול חוזה להפצת מסיכות רפואי
243 - פירוק שותפות בעסק למכירת ארבעת המינים
טען עוד
פסק הדין: התביעות ההדדיות נדחו.
נימוקים בקצרה:
1. תוקף ההסכמה לבניית הממ"דים
בין המוכר והנתבעים היתה הסכמה לבניית ממ"דים במקום הראשון והמוכר חזר בו בלחץ התובע. יש לדון האם היה תוקף להסכמה הנ"ל.
בית הדין כבר פסק בתיק 70056 שגם אם נעשה מעשה קניין על הסכמה לבנייה, קניין זה מוגדר כקניין דברים (ע"פ בבא בתרא ג ע"א) ואינו מחייב את הצדדים, קנין מועיל רק על חפץ או קרקע. אולם יש לדון האם מ"דינא דמלכותא" חלה התחייבות כזו. בכל אופן במקרה זה כיון שההתחייבות לבנות במקום הראשון לא הייתה אפשרית, ממילא אין משמעות להסכמתם של הצדדים.
2. האם הנתבעים חייבים לשלם על השימוש בקרקע של התובע
הנתבעים נהנו מקרקע של התובע, ולכן במקרה שהוא דורש תשלום עבור קרקע זו, הרי שעליהם לשלם. השומה שהגיש הנתבע נראתה לבית הדין מופרזת, ובייחוד שהתשלום שאותו צריכים הנתבעים לשלם, זה על הזכות לבנות מעל הקרקע של התובע, שכן קרקע התובע נשארת שלו ומשמשת לצורך הממ"ד שלו. למרות שאין אונאה לקרקעות (חו"מ רכז, כט) וניתן לדרוש כל מחיר עבור הקרקע, כתב הסמ"ע (שם ס"ק נא) שחל איסור להונות את האנשים כשאדם מוכר קרקע. לכן בית הדין לא יחייב בסכום הגבוה מהסכום הראוי.
למעשה, על הנתבעים לשלם לתובע סכום קטן ממה שהוא תבע.
3. תשלום דמי יזמות
התובעים דרשו תשלום עבור השקעת הזמן שלהם בפרויקט. הצדדים הסכימו כי הנתבעים עבדו ללא לאות לקידום הפרויקט. הנתבעים אמרו שהם לא תבעו תשלום עבור היזמות מלכתחילה, משום שהבינו שהתובע תרם את הקרקע בחינם. אולם כיון שהתובע ביקש תשלום עבור השימוש בקרקע, הרי שהם תובעים גם את דמי היזמות.
הרמ"א (חו"מ רסד, ד) כתב שאדם שעושה שירות לחברו חזקתו שעשה זאת על מנת לקבל תשלום. על פי זה התובע צריך לשלם לנתבעים על ההנאה מפעולות היזמות שלהם, וכך כתבו גם בתיק 70003. אלא שבמקרה שלנו הנתבעים עבדו גם עבור שכנים אחרים, ולכן יש לחלק את התשלום עבור עבודתם בין כל הדיירים.
למעשה בית הדין פסק שיש לקזז את החוב של הנתבעים לתובע עבור השימוש בשטח שלו עם חובו של התובע לנתבעים עבור ההשקעה בקידום הפרויקט, ולכן שתי התביעות נדחו.
דיינים: הרב בניהו ברונר, הרב יעקב סלקמון, הרב מאיר שקדי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
