ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
הושיעה רבי, התחננה בפניו, אבי שוכב על ערש דוי, (לא עלינו), ממש גוסס, ורק אתה יכול להצילו.
אך הצדיק ענה לה בעצב, לצערי הרב איני יכול, אין בכוחי להציל את אביך.
כששמעה אותה נערה את תשובתו של הצדיק, אמרה בבכי גדול – אם אפילו הצדיק לא יכול להציל את אבי, הרי שאין דרך אחרת, רק ה' יכול להציל את אבי.
כששמע הצדיק את דבריה, אמר – עכשיו שאת מתפללת לה', שרק בכוחו להושיע, אף אני אתפלל עימך, ובעזרת ה' אביך יינצל.
אכן, תפילתם של צדיקים גדולה מתפילתם של אנשים רגילים, ומעלה גדולה יש בה. ובכל זאת, חשוב לזכור שתפילת הצדיקים לא באה במקום תפילת האנשים הרגילים, אלא כל תפילה משפיעה ומשמעותית, ואף תפילה פשוטה. וכפי שאומרת הגמרא (תענית ח.) על הפסוק "ואין יתרון לבעל הלשון", "ומי שאפשר לו ללחוש (להתפלל) ואינו לוחש מה הנאה יש לו? ואם לחש ולא נענה - מאי תקנתיה (מה תקנתו)? ילך אצל חסיד שבדור, וירבה עליו בתפלה...". נמצאנו למדים שקודם יתפלל אדם בעצמו, ורק אם תפילתו לא נענתה, ילך לצדיק שיתפלל עליו.
זוהי נקודה חשובה מאוד בענייני תפילה, כי לעיתים אנשים נוטים לחשוב שהתפילה משפיעה רק אם היא באה מפיו של מי שבקיא בשבילי השמיים, וכביכול יודע לכוון לנקודה המדוייקת שפותחת את שערי השמיים. אך, האמת היא, שכל תפילה בכוחה להשפיע, ואפילו אם אדם לא יודע למשל את שם אימו של החולה, עדיין אם יתפלל באופן כללי התפילה תשפיע. (וכמובן, עדיף להתפלל בצורה מדוייקת. ותפילה בכוונה או תפילה מפי צדיק, מעלתה והשפעתה גדולה יותר, וכפי שמצאנו אפילו בתפילתם של יצחק ורבקה, ששניהם היו צדיקים יסודי עולם, ובכל זאת נאמר בתורה "ויעתר לו ה'", "לו ולא לה, שאין דומה תפילת צדיק בן רשע לתפילת צדיק בן צדיק" (יבמות סד.). ובכל זאת, זה לא בא לסתור את חשיבות כל התפילות).
וכך מצאנו בפרשתנו (כא, א-ד) "וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב... וילחם בישראל, וישב ממנו שבי. וידר ישראל נדר לה' ויאמר: אם נתן תתן את העם הזה בידי... וישמע ה' בקול ישראל".
אומר על כך רש"י: "יושב הנגב - זה עמלק, שנאמר (במדבר יג, כט) עמלק יושב בארץ הנגב. ושנה את לשונו לדבר בלשון כנען, כדי שיהיו ישראל מתפללים להקב"ה לתת כנענים בידם והם אינם כנענים, ראו ישראל לבושיהם כלבושי עמלקים ולשונם לשון כנען, אמרו נתפלל סתם, שנאמר אם נתון תתן את העם הזה בידי".
נמצאנו למדים כאן את העקרונות הנ"ל בהלכות תפילה. עמלק כבר פגש בעבר את כוח תפילתם ואמונתם של ישראל. כבר במלחמה הראשונה שלו עם ישראל, בעת שיצא יהושע להילחם בעמלק, עמד משה בסיוע אהרון וחור כל היום בתפילה, ויהיו ידיו אמונה כל היום, וכשישראל הסתכלו כלפי מעלה ושעבדו ליבם לאביהם שבשמיים היו מנצחים (משנה ראש השנה).
אם כך, מה ראה עמלק לשטות זו, לשוב ולהילחם בישראל?
אלא שעמלק טעה לחשוב, שהוא מכיר את מגבלות כוח התפילה של ישראל. ראשית – אומרת הגמרא (תענית ט.) – מהי אותה שמועה ששמע כאן עמלק? "שמע שמת אהרון ונסתלקו ענני כבוד, וכסבור ניתנה רשות להילחם בישראל". כלומר, עמלק טעה לחשוב שרק תפילתם של הצדיקים פועלת, כפי שמשה אהרון וחור עמדו בראש הגבעה בזמן המלחמה הראשונה. וכעת, שמת אהרון, הסתלקו העננים, הסתלק הצדיק שהגן על ישראל, ואפשר להילחם בהם.
שנית – עמלק חשב שהתפילה פועלת רק כשהיא מדוייקת, ולכן אם הוא יתחפש ויבלבל את ישראל, הוא ינצח, חלילה.
אך האמת היא שתפילתם של כל ישראל, ואף אם היא נאמרת באופן כללי, כשהיא מכוונת לשם ה', הרי היא פועלת ומשפיעה.
ויהי רצון, שנזכה תמיד להתפלל באמת לשם ה', וה' ישמע תפילתנו וישלח לנו את ישועתנו המדוייקת והשלמה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
