ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
בפרשת לך לך אנחנו נפגשים עם אברהם אבינו. המפגש מתרחש רק אחרי כל המאורעות שפקדו את העולם בשתי הפרשות הקודמות. חכמים חישבו על פי הפסוקים כמה זמן עבר מבריאת העולם עד לידתו של אברהם, והעלו כי הוא נולד בשנת 1948 לבריאה. בריאת העולם המתוארת בתורה היא הנקודה שבה האדם היה מסוגל לקלוט את הרעיון האלוקי. רק קרוב לאלפיים שנה לאחר שהאנושות הגיעה למדרגה זו, המדרגה המוסרית המינימלית, היה יכול אברהם להופיע בהיסטוריה.
לפי מדרש חז"ל שנות העולם מתחלקות לאלפיים שנות תוהו, אלפיים שנות תורה ואלפיים שנות משיח. לפי חלוקה זו, אלפיים השנים הראשונות היו שנות תוהו, עולם ללא סדר, מציאות שפועלים בה כוחות פראיים. לאורך פרשת נח התמתנו הכוחות הללו – המבול ריכך את העולם, מרכז העוצמה שנבנה סביב מגדל בבל התפזר לעמים שונים, גם הקיצור בתוחלת החיים מעיד על מעבר מכוחות חסרי שליטה למציאות מתונה ורגועה יותר. בנקודה זו אברהם פותח עידן חדש בעולם, שאותו מכנים חז"ל אלפיים שנות תורה.
הופעת אברהם היא נקודת התפנית בתולדות האנושות. בתחילת דרכו הוא נקרא אברם, כלומר אביה המרומם של האנושות. חז"ל מבטאים זאת בדרשתם על הפסוק "אלה תולדות השמיים והארץ בהבראם" – השמיים והארץ נוצרו בשביל אברהם. מדרש אחר מכנה את אברהם אבינו "איתן האזרחי", ואומר שהופעתו מסמלת את תחילת זריחת השמש בעולם. משמעותם של מדרשים אלו היא שכעת, עם הופעתו של אברהם, מתחיל עידן חדש, מואר ומתוקן.
שלב המעבר לעידן החדש הוא שלב שמתרחש גם אצל כל אדם, בהתפתחותו האישית. קווי דמותו של אברהם אבינו מאפיינים גם את האדם הפרטי שהגיע זמנו להתקדם, להתבגר ולעצב את חייו.
נמרצות ועצמאות
לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך. אלו המילים הראשונות שנאמרות מאלוקים לאברהם. הן מסמנות את אופייה של התקופה החדשה: מעבר מפסיביות להליכה. אחרי נח שהתכנס מפני האנושות שמלאה חמס, אברהם נוהג באופן שונה – הוא כל הזמן בתנועה. הולך, רץ, ממהר, מזדרז לקיים את מצוות ה'. כאן באה האקטיביות לעולם.
ההליכה של אברהם נמשכת לאורך כל הפרשה: בתחילת הפרשה הוא עולה לארץ; עקב הרעב הוא יורד למצרים, ומתמודד שם מול פרעה; אחר כך נפרד מלוט בן אחיו, ונלחם נגד ארבעת המלכים להצלת לוט; כורת את ברית בין הבתרים עם ה'; נולד לו בנו ישמעאל; בסוף הפרשה הוא כורת עם ה' את ברית המילה. המון פעילות, המון נמרצות.
מאפיין נוסף של העידן החדש הוא העצמאות. אברהם מקבל ציווי להתנתק מבית אביו ומכל מה שהיה מוכר לו, ולפנות לדרך עצמאית משלו במקום חדש ועם דפוסי התנהגות אחרים. חז"ל דורשים כי אברהם מכונה "עברי", מפני שכל העולם עמד מעבר אחד – והוא מהעבר האחר. משמעות המדרש היא שאברהם אינו רואה את עצמו מחויב לכלום, הוא אינו תלוי בשום דבר ואינו מכור לשום דבר. אברהם אבינו מתנער מכל מה שהיה ידוע עד כה ומתחיל לנסוע במסע שלו, הלוך ונסוע.
במהלך הפרשה יתמודד אברהם אבינו עם מלכים, בתחילה מול פרעה ולאחר מכן מול ארבעת המלכים. עובדה זו מעידה על מימד נוסף בדמותו של אברהם, מימד של מלך. אם אברהם נאבק עם מלכים, הרי שהוא עצמו מלך. אברהם מחדש בעולם את המלכות, אך לא במובן של עריצות ורודנות אלא של עצמאות ויכולת שליטה. התרבות האנושית שאברהם חי בה הייתה כנועה למציאות, ואברהם חידש שאפשר לשלוט במציאות, לנוע ולהתקדם בה.
מנח ללך לך
עשרה ניסיונות יתנסה אברהם אבינו במהלך דרכו. ניסיון אין פירושו רק אתגר, אלא גם עשייה שאין ודאות מתי היא תסתיים ואם בכלל תצליח. המספר עשר מבטא מכלול. אברהם אבינו נדרש לעבור את כל סוגי הניסיונות, האתגרים והקשיים שיש בעולם.
זהו המהלך שחווה כל אדם בעת שהוא נדרש לעבור משלב "נח" לשלב "לך לך", מתקופתו הבוסרית לחייו המעוצבים. תחילה הוא בנה את עצמו והתכנס פנימה, אך עתה הגיע הזמן לנוע החוצה. אחרי שבנה את אישיותו בינו לבין עצמו, מעתה הוא יצטרך לפעול, להיות עצמאי, לעמוד בניסיונות. אם כן, מילות המפתח שמלוות אותנו מעתה והלאה הן לך לך. בניגוד לנח שמשמעו מנוחה, כעת בא שלב של הליכה ועשייה. עולם התוהו הכין את התשתיות כדי שהאנושות תוכל לעבור לשלב הבא, השלב של אברהם העברי.
אברהם החל את דרכו באור כשדים, שם מלך נמרוד, שעליו נאמר כי הוא היה גבר ציד לפני ה'. פעולת הציד האלימה מאפיינת את התרבות האנושית שממנה מתנתק אברהם. זו דרך לשרוד בעולם מלא אוּר – אש, ביטוי המייצג עוצמות ומלחמות. חז"ל מתארים כי נמרוד לא רק צד בעלי חיים, אלא גם השליך לכבשן האש את כל מי שקרא עליו תיגר, ואף את אברהם אבינו הוא השליך אך הקב"ה הצילו. זו נקודת הפתיחה שממנה יוצא אברהם: הוא מפנה עורף לעולם של ציד, מלחמות ומאבקי כוחות אלימים.
התחנה הבאה של אברהם הייתה חרן. על פי חז"ל השם חרן בא מלשון חרון: "עד אברם חרון אף של מקום", עד אברהם הכעס שלט בעולם. אביו של אברהם נקרא תרח, ודורשים חז"ל שהיה תר אחרי הרוח, כלומר חי בתהייה בעולם חסר משמעות. גם את המציאות הזאת עוזב אברהם. מתוך עולם של ציד, כעס ותהייה צומחת דמות שתוביל את העולם לעידן של צדק, מוסר ואמונה.
הביטויים "ארצך, מולדתך ובית אביך" מבטאים את בית הגידול של האדם, והציווי לאברהם הוא לצאת משם. בית, ארץ ומולדת הן מילים קסומות, שמשדרות לאדם תחושת שייכות, אבל אברהם אבינו אינו נשאר באזור הנוחות. לא להיות שקוע בהרגלים, לא לחיות עוד מכוח האינרציה אלא להתחיל ללכת.
"לך לך מארצך" זו הקריאה ששומע כל יהודי מאז אברהם אבינו. שלב ה"לך לך" בחיים, שלב ההליכה והעשייה, מחייב יכולת לנוע לעבר הלא נודע. אין הכוונה למשימות התאבדות חסרות היגיון, אלא לנכונות לדרך ארוכה וקשה, עד ההגעה אל הטוב והנחלה. מי שרוצה להיות מצאצאיו של אברהם אבינו אינו נשאר באזור הנוחות. הוא אינו מהטיפוסים הנינוחים שרוצים את הטוב מיד, אלא נכון להליכה, לניסיונות ולאתגרים.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
