ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
כך שאל דוד את שאול והוסיף בכאב עצום:
"כִּי גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת יְקֹוָק לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים" (שם, שם יט).
ננסה להסביר מה מסתתר מאחורי הכרזה טעונה וחריפה זו?
דוד נרדף בידי שלשה גורמים מאוד משמעותיים.
א. הפלישתים, שזכרו לו את הריגתו של גלית גיבורם, מי שהטיל את חיתתו על כל סובביו, ושנאו אותו שנאה קשה.
ב. שאול מלך ישראל, שרדף אחריו כל יום, ניסה לחסלו בכל הזדמנות וכמעט בכל דרך. על כך נאמר:
"וַיְבַקְשֵׁהוּ שָׁאוּל כָּל הַיָּמִים" (שם כ"ג יד).
ג. צאצאיו של כלב בן יפונה, תושבי דרום הר חברון, שניסו להפטר ממנו גם על ידי הסגרתו לידי שאול. כך מפורש בכתוב: "וַיַּעֲלוּ זִפִים אֶל שָׁאוּל הַגִּבְעָתָה לֵאמֹר הֲלוֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ בַמְּצָדוֹת בַּחֹרְשָׁה בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה אֲשֶׁר מִימִין הַיְשִׁימוֹן: וְעַתָּה לְכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ הַמֶּלֶךְ לָרֶדֶת רֵד וְלָנוּ הַסְגִּירוֹ בְּיַד הַמֶּלֶךְ" (שם, שם יט – כ, עיינו גם כ"ו א).
גם אנשי קעילה (בני שבטו), שדוד הושיעם והצילם מיד הפלישתים, רצו להסגירו בידם.
הקב"ה באמצעות האורים והתומים אישר לדוד כי אכן זו תכניתם, וז"ל הכתוב: "וַיֵּדַע דָּוִד כִּי עָלָיו שָׁאוּל מַחֲרִישׁ הָרָעָה וַיֹּאמֶר אֶל אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן הַגִּישָׁה הָאֵפוֹד: ... וַיֹּאמֶר דָּוִד הֲיַסְגִּרוּ בַּעֲלֵי קְעִילָה אֹתִי וְאֶת אֲנָשַׁי בְּיַד שָׁאוּל וַיֹּאמֶר יְקֹוָק יַסְגִּירוּ" (שם, שם ט, יב).
לפני שנסביר מה הייתה דרכו של דוד, וכיצד הוא פתר את הבעיה? נסביר, במאמר מוסגר, מה היו הטיעונים בהם השתמשו רודפיו, מבני ישראל, כדי להצדיק את מעשיהם?
להִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת יְקֹוָק, ניתן להסביר בשתי דרכים:
א. להתחתן עם בת ישראל, וכך להיות חלק ממי שהשכינה שורה עליו.
ב. לגור בארץ ישראל, מקום שהשכינה שורה בו בקביעות.
מתנגדיו של דוד טענו כי הוא אינו ראוי לבא בקהל ד', כיוון שהוא צאצא של מואבית (עיינו יבמות עו ע"ב).
(נעיר כי גם היום מגורים מחוץ לארץ ישראל, הם "מתכון" לנישואי תערובת, הגורם מס' אחד להתבוללות ויציאה מתחת כנפי השכינה).
בגלל הרדיפות של שאול וצאצאי כלב, שישבו בדרום הר חברון, דוד בחר לעזוב את הארץ בה דר עם ישראל, והצטרף, לכאורה, למחנהו של אכיש מלך גת (הפלישתים קיבלו אותו כאויב אויבם –שאול, ומתוך תקוה לפלג בדרך זו את עם ישראל).
מדוע דוד החליט דווקא כך? נציע כמה הסברים:
א. כך ימנע מליפול בפח מלחמת האחים, שהיא הדבר הנורא מכול.
ב. כך יוכל לעזור להילחם בשוסים שפגעו תדיר באחיו (למרות שהם לא נהגו כלפיו מנהג אחווה) יושבי דרום הר חברון
(עיינו שם, כ"ז ח-יא).
ג. כך יוכל לעזור לשאול (אע"פ שניסה תדיר לחסלו), במקרה שתפרוץ מלחמה בינו לבין הצבא הפלישתי, הוא יצטרף כ"גייס חמישי", והפלישתים ימצאו עצמם במלחמה פנים ואחור (עיינו שם כ"ט א-יא).
כך העמיד דוד לדורות רף גבוה מאוד, של מנהיג ששם את טובת עם ישראל במקום הראשון, ואת טובתו האישית במקום האחרון. הסיכון שלקח על עצמו היה עצום, ורק בסייעתא דשמיא מיוחדת הצליח מאוד במשימה.
[כדי לפתור את בעיית נישואי התערובת, דוד הקפיד מאוד לקחת את נשותיו ואת נשות אנשיו עמו, כמפורש בכתוב: "וַיֵּשֶׁב דָּוִד עִם אָכִישׁ בְּגַת הוּא וַאֲנָשָׁיו אִישׁ וּבֵיתוֹ דָּוִד וּשְׁתֵּי נָשָׁיו אֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִית וַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִית" (שם כ"ז ג)].
בשבוע הבא, בע"ה, נסביר מדוע לא התקבלה טענתם של כלב וצאצאיו למלכות.
הבה נתפלל כי נזכה תמיד למנהיגים מסוג זה, מנהיגים שירבו אהבה בין כל חלקי העם וישימו תמיד את טובת הכלל במקום הראשון, ואת טובתם וטובת אנשי שלומם במקום האחרון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
