ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- משה רבנו
אמונת הייחוד והמוסר
אמונת הייחוד והמוסר כרוכים זה בזה. אמרו חכמים (קידושין לא, א; במדב"ר ח, ד), כאשר שמעו מלכי האומות שמלכו בחסות האלילים, שבדיבר הראשון אמר ה': "אנכי ה' אלוהיך", אמרו: גם הוא כמונו, ולכבוד עצמו הוא דורש, שכל מלך רוצה שלא יהא אחר מכחישו. וכן על הדיבר השני: "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני", אמרו: לכבוד עצמו הוא דורש, שכל המלכים אינם רוצים שיהיה להם שותף. וכן על הדיבר השלישי: "לא תשא את שם ה' אלוהיך לשוא", אמרו: כל מלך רוצה שלא ישבעו בשמו בשקר. וכן כששמעו את הדיבר הרביעי: "זכור את יום השבת לקדשו", אמרו: כל מלך רוצה שיהיו מכבדים את היום המיוחד לו. אבל כששמעו את הדיבר החמישי: "כבד את אביך ואת אמך", תמהו, הרי כל המלכים תובעים מכל המשועבדים להם לכפור באבותיהם כדי שיהיו נאמנים להם בלבד, וה' מכריז שיכבדו את ההורים, ואינו רואה בכך פגיעה בכבודו. "עמדו מכסאותיהם והודו למאמרות ראשונות", שנאמר (תהלים קלח, ד): "יוֹדוּךָ ה' כָּל מַלְכֵי אָרֶץ כִּי שָׁמְעוּ אִמְרֵי פִיךָ".
ככל שהבינו שגם המצוות שבהמשך עוסקות בכבוד הבריות וביחס שבין אדם לחברו, לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא תענה ברעך עד שקר, לא תחמוד, הלכה פליאתם וגברה, ולשעה קלה ידעו, שה' אמת ותורתו אמת, והאלילים שקר ומלכותם של המולכים בשמם מלכות שקר ורשע. אמנם בפועל, עם ישראל עוד נדרש להילחם על עקרונות אלה, וקרוב לאלפיים שנה עברו עד שבדרכים ישרות ועקלקלות עקרון אמונת הייחוד התובעת תיקון מוסרי התקבל על רוב עמי העולם, ועדיין עבודה רבה לפנינו לזקק ולטהר את האמונה והמוסר, ולתקן על ידי כך את כל היצרים הרעים, ולהביא את ברכת ה' לכל העמים.
יסוד האמונה והמוסר גם התגלה בכך שלמרות היות ישראל עבדים שפלים, קיים ה' את הברית והשבועה שכרת עם אבותיהם, אברהם יצחק ויעקב, וגאלם ממצרים. בכל העולם, על פי התפישה האלילית, הכוח היה הערך המכונן, ולכן העריכו את החזקים והשולטים, ובזו לעבדים וכמעט לא החשיבום כבני אדם אלא כרכושם של אדוניהם. ואילו ה' בחר שהגילוי הגדול ביותר יהיה דווקא אל העבדים המסכנים והמושפלים. אותם קירב אל הר סיני, להם נתן ברוב אהבתו את תורתו, ודרכם דיבר אל נכבדי וחשובי העולם שבכל הדורות.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
659 - טבעיות האמונה וסיבת האלילות
660 - נבואת משה רבנו ומעמד הר סיני
661 - על כשפים, מאגיה ואלילות
טען עוד
מדרגת משה ושאר הנביאים
יחיד ומיוחד היה משה רבנו, ששתל ה' את נשמתו המיוחדת בדור של לידת האומה הישראלית, ואף הוא זיכך את מידותיו ומסר את נפשו על ישראל ועל כבוד השם, עד שזכה להיות שליח ה' להוציא את ישראל ממצרים ולקבל את התורה בהר סיני. מדרגת נבואתו הייתה מעל שאר הנביאים. כפי שלמדנו מחטאם של מרים ואהרן, שלא הבינו כראוי את מדרגתו המיוחדת של משה אחיהם. הוכיח אותם ה' ולימד שמדרגת נבואתו של משה נבדלת משאר הנביאים. "בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא. פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט, וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה" (במדבר יב, ו-ח). מדרגה זו מיוחדת כל כך עד שהעידה התורה שלא קם ולא יקום עוד נביא כמשה, שנאמר (דברים לד, י): "וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה' פָּנִים אֶל פָּנִים".
אספקלריא מאירה
אמרו חכמים (יבמות מט, ב): "כל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה, משה רבנו נסתכל באספקלריא המאירה". כלומר ראיית הנבואה דומה לראייה דרך זכוכית או מראה, וכשהיא בהירה היא נקראת 'אספקלריא מאירה', וכשהיא עכורה היא נקראת 'אספקלריא שאינה מאירה'. לכן שאר הנביאים קיבלו את נבואתם במשלים ובחידות שנצרכו לפיענוח והגדרה, ואילו משה זכה לקבל נבואה בהירה לחלוטין עד שכל פרטיה התגלו לו בדיוק מירבי מפי הגבורה (עי' רמב"ם הל' יסה"ת ז, ב-ו; דעת זקנים לבעלי התוס' במדבר שם; דרך ה' ח"ג פרק ה, א-ה).
הבדל נוסף בין משה לנביאים
כל הנביאים לא יכלו להתנבא בכל עת שרצו, אלא רק אם טיהרו וקידשו את עצמם, ורצה ה' - זכו לנבואה. אולם משה רבנו, בכל עת שרצה, זכה לרוח הקודש ולנבואה. ולפי גודל מעמדו, היה צריך להיות תמיד מוכן ומזומן לקבלת הנבואה. לכן בסיום מעמד הר סיני, אמר ה' למשה: "לֵךְ אֱמֹר לָהֶם (לישראל) שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם (לשמחת עונה), וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי", היינו תפרוש מכאן ואילך מאשתך, כדי להיות מוכן תמיד לקבל את דברי התורה (דברים ה, כז-כח, ע"ז ה, א). לכן שאר הנביאים לא פרשו מנשותיהם ואילו משה רבנו פרש מאשתו (רמב"ם יסה"ת ז, ו).
עוד התייחדה נבואת משה בכך שכל ישראל בהר סיני ראו בעצמם את הגילוי האלוהי אל משה פנים אל פנים, ומכוח זה קיבלו באמונה מוחלטת את התורה שנתן להם ה' על ידי משה.
מעמד הר סיני פסגת הנבואה
בנוסף לכך שמעלת נבואת משה רבנו מעל מדרגת שאר הנביאים, הגילוי האלוהי במעמד הר סיני, שבו היה למשה רבנו תפקיד מרכזי, היה מעל ומעבר לכל גילוי נבואי עלי אדמות. וזו הייתה תכליתו של מעמד הר סיני, לבסס את האמונה בתורה ובמשה רבנו, שליחו של ה' לקבלת התורה. שנאמר (שמות יט, ט): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם". לשם כך התגלה ה' אל כל ישראל במעמד הר סיני, עד שהאמינו בה' בוודאות גמורה, וידעו שאין לו גוף ודמות ואין עוד מלבדו (שמות יט, טז-יט; דברים ד, יא-טו; ה, ד-ה).
כיוון שמעמד הר סיני הוא יסוד האמונה והתורה, נצטווינו לזוכרו תמיד, שנאמר (דברים ד, ט-י): "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ. יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹוהֶיךָ בְּחֹרֵב, בֶּאֱמֹר ה' אֵלַי הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי, אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה, וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן".
כל נשמות ישראל עמדו בהר סיני
אמרו חכמים, שגם כל נשמות ישראל שעתידות להיוולד, היו בהר סיני וקלטו את יסודות האמונה והתורה. זהו שאמר משה רבנו לבניהם של העומדים ליד הר סיני שלא עמדו שם בעצמם, שגם איתם כרת ה' את הברית בסיני (דברים ה, ב-ג). ואף עם כל הדורות העומדים להיוולד (דברים כט, יג-יד). הוסיפו חכמים ואמרו, שאף שורש נשמות הגרים השתתפו ועמדו בהר סיני (שבת קמו, א).
הנביאים שאחר משה רבנו
תפקיד הנביאים להמשיך בדרכו של משה רבנו וללמד תורה לישראל, לחזקם בשמירת המצוות ולהדריכם בדרכי קיומן לפי צורכי השעה, הכלל והיחיד. אבל בשום פנים לא לעקור או לשנות דבר מדברי התורה, כי נצטווינו לקיים את דברי התורה עד עולם. שנאמר (דברים יג, א): "אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ". ונאמר (ויקרא כז, לד): "אֵלֶּה הַמִּצְוֹת אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינָי", ללמדנו "שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה" (תמורה טז, א). לפיכך, אם יאמר נביא שצריך לשנות דבר בתורה, לבטל מצווה או להוסיף מצווה, בידוע שהוא נביא שקר ועונשו מיתה בחנק. אמנם כהוראת שעה, כדי לרומם את העם לדבוק בתורה, מצווה לשמוע לנביא לעבור על מצווה מהתורה (רמב"ם יסה"ת ט, א; ד-ה).
וכל האותות והמופתים שנביאי השקר יכולים לעשות אינם משתווים כלל לקבלת התורה במעמד הר סיני. שכל אות או מופת שנביא יעשה, אינו מוודא באופן מוחלט שהוא אכן נביא, כי תמיד יש חשש מסוים שמא עשה אותו בכישוף או ברמאות, אלא שכל עוד אינו סותר דברי תורה, יש לשער שהוא אכן נביא ומצווה לשמוע בקולו. וכפי שסומכים על שני עדים, למרות שלעיתים הם משקרים. לעומת זאת, במעמד הר סיני כל ישראל השתתפו, ובכל ישותם, נפשם, רוחם ונשמתם, ראו ושמעו את ה' נותן את התורה לישראל על ידי משה, וכל ישראל עדים על כך. לכן כל נביא שיבוא להכחיש את התורה, הוא נביא שקר וחייב מיתה (רמב"ם יסה"ת ח, א-ג).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
