ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
שאל היהודי את הרבי – הכיצד זוכר הרבי את שמי, והלא עוברים כאן המוני אנשים?
ענה לו הרבי – כשמתפללים על אדם, שלוש פעמים ביום, זוכרים את שמו...
__________
מספרים על האדמו"ר האמרי אמת מגור זי"ע, שלפני השואה היו לו 100,000 חסידים (לפחות). פעם אחת, היה אצלו יהודי אחד, שביקש להתייעץ עם הרבי על משרה מסויימת שהציעו לו בעיר פלונית. הרבי יעץ לו מה שיעץ, והיהודי לא שב לפקוד את מעונו של הרבי.
חלפו 40 שנה, שבהם התחוללה השואה האיומה, רוב חסידיו של הרבי נעקדו על קידוש השם, והרבי ברח ארצה שבור ורצוץ על אובדן עמו וצאן מרעיתו.
והנה, נכנס אליו אותו יהודי מיד שאלו האמרי אמת – האם עדיין מכהן אותה באותה משרה, שהתייעצת איתי עליה לפני 40 שנה?...
___________
אפשר לראות בסיפורים הנ"ל ביטוי לזיכרון המופלא ולגאונותם של אותם צדיקים, אך אפשר גם להבין שיש כאן עניין אחר, מופלא יותר. אותם צדיקים זכו, שנשמות ישראל נחרתו על לוח לבבם, וכשאדם נמצא על לוח ליבך תמיד, הרי וודאי שתזכרהו תמיד.
ובאמת, מצאנו בפרשתנו שזה תפקידו של הכהן הגדול, מנהיגה הרוחני של האומה, הנושא פעמיים על גופו את שמות בני ישראל. בראשונה, הוא נושא על כתפיו, שתי אבני שוהם, שבהם נחרתו שמות בני ישראל, "ונשא אהרון את שמותם לפני ה', על שתי כתפיו לזכרון".
בשנייה, נצטווה הכהן הגדול לשאת את החושן, אשר בו פותחו שמות בני ישראל, "ונשא אהרון את שמות בני ישראל, בחושן המשפט, על ליבו... לזכרון לפני ה' תמיד".
וכאן ישאל השואל – אנו הקטנים לא נזכה, ככל הנראה, להגיע למעלת אותם צדיקים, אך בכוחנו לעלות במעט במעלה מדרגה קדושה זו. הכיצד זוכים למדריגה זו, שנשמות ישראל נחרתות בלבבנו? מהי המידה שעלינו לעמול עליה, כדי לזכות ולעלות במעט בכך?
דומה, שענו על כך רבותינו (רש"י שמות ד, יג-יד), כשלימדונו שאהרון זכה לחושן הנתון על ליבו, בגלל ששמח בכך שמשה אחיו עלה לגדולה והפך למושיעם של ישראל. בעת שהטיל ה' על משה את המשימה הקדושה ללכת ולהושיע את ישראל, כבר היה אהרון נביא בארץ מצריים. לפיכך, חשש משה לדחוק את רגלי אחיו, וליטול ממנו את ההנהגה, ואמר לה' – "שלח נא ביד תשלח", ביד אהרון שהיית רגיל לשלוח אותו. אך אהרון שמח בשמחת אחיו, "וראך ושמח בליבו... ומשם זכה אהרון לעדי החושן הנתון על הלב".
וכיצד זוכים למידה זו, שאדם שמח בשמחת הזולת?
דומה, שהתשובה לכך פשוטה. איש של אהבה, החש שהוא והזולת אחד הם, הרי שהוא שמח בשמחתם. אהרון היה איש של אהבה, כפי שנאמר בפרקי אבות, "הווי מתלמידיו של אהרון... אוהב את הבריות", וכיוון שאהב את הבריות, כולם היו חרותים על לוח ליבו, והוא זכר אותם תמיד.
ואף צאצאיו הכהנים הצטוו להמשיך את דרכו ולהיות אנשי אהבה, ובכל יום הם הצטוו לברך בברכת כהנים, "אשר קדשנו בקדושתו של אהרון... לברך את עמו ישראל באהבה.
וכיצד זוכים להיות אנשים של אהבה?
כאן אנו מגיעים לעומק העניין. רובנו חשים כלפי הזולת, כשני גופים נפרדים. אך האמת היא שאלוקים ברא את כל העולם, ובכל ברייה וברייה יש ניצוץ אלוקי, ובמיוחד כל יהודי שיש בו נשמה שהיא 'חלק אלוק', וכיוון שכך הרי כל הבריאה היא גילוי אלוקים, וכל הבריאה אחת היא. וכעין שכתב ספר התניא (פרק לב) "ולכן נקראו כל ישראל אחים ממש מצד שורש נפשם בה' אחד רק שהגופים מחולקים".
לכן, ככל שיהודי דבוק יותר בה' אחד, כך הוא הופך יותר ויותר להיות איש של אהבה, כי הוא חש בכל מעמקי נשמתו שכל הבריאה אחת היא, גילוי של אלוקים, ומחוברת אליו בכל נימי נפשו. (ולהיפך, מי שלא מחובר לאלוקים, הרי בעומק חש שהבריאה נפרדת היא ואין בכוחו לאהוב באמת, כדברי בעל התניא שם "ולכן העושים גופם עיקר ונפשם טפלה, אי אפשר להיות אהבה ואחוה אמיתית ביניהם אלא התלויה בדבר לבדה").
נמצאנו למדים, שככל שנחיה את תודעת הקשר לה' אחד, כך נתמלא באהבה, תסתלק מאיתנו הקנאה, וכל הבריות יחרתו על לוח לבבנו.
סיפר לי חבר, שהר"מ שלו היה עושה ביום הראשון של השנה, סבב של שמות התלמידים, ואחרי פעם אחת כבר היה זוכר את כל השמות. כשהתלמידים התפלאו על כך, אמר להם – כשאוהבים מישהו, זוכרים את שמו!
באופן מעשי, יש אנשים שיש להם זיכרון טוב לשמות, ויש שלא. אך כולנו יכולים לקחת מכך נקודה לחיים – להיות אנשים של אהבה. להעלות מידי פעם את ילדינו או תלמידנו על ליבנו באהבה. ממש לעשות בראש סבב של זיכרון אוהב, הם יחושו בכך!
ויהי רצון, שנזכה להיות מתלמידיו של אהרון, אנשים של אהבה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
