ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- ציצית ותפילין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
מצות עשה לעשות ציצית על כנפי בגדיהם שנאמר "ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם".
מצוה לספר
השמועה פשטה במהירות. האדמו"ר מצאנז הגיע לבקר את פליטי השואה השוהים בעיר גוטניק שבגרמניה. היהודים כולם החלו לרוץ לכיוון בתקוה לפגוש את האדמו"ר ולהתברך ממנו. גם ר' מנדל פשיטיק זצ"ל מחסיד גור ששהה במקום בבית החולים הגיע מדדה לכיוונו של האדמו"ר. לפתע קלטו עיניו של ר' מנדל שהאדמו"ר אוחז בידיו משהו מוכר. ליבו החל פועם בהתרגשות וצעק: "האם האדמו"ר הביא לנו גדילים לעשות מהם ציצית?" שאל כשכולו תקווה. האדמו"ר שהתמלא התרגשות לראות יהודי שלאחר שנות האימה הנוראות עדיין כל כך שמח לקיום מצות ציצית, הנהן בראשו בשמחה. "אולם", אמר האדמו"ר, "לצערי יש עימי רק סט אחד של חוטים ורק אחד מהנוכחים יוכל לזכות במצוה". בכוונתו היה לערוך הגרלה בין הנוכחים ולתת לזוכה את הציצית.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
7 - מצות עשה לקשור ולהניח תפילין
8 - מצות עשה לעשות ציצית
9 - מצות עשה לקרות קריאת שמע שחרית וערבית
טען עוד
"בשום פנים ואופן לא אתן לך לעבור את הטיפול הכימותרפי כשאתה לבוש בציצית" אמרה בתקיפות האחות לחולה, "אתה חייב ללבוש רק בגדים סטריליים שבית החולים מספק לחולים". החולה ניסה להסביר: "אבל הבאתי במיוחד ציצית מכובסת ומגוהצת על פי כללי ההיגיינה של בית החולים, וכפי ההוראות שקיבלתי", וסיים "ללא הציצית אינני מוכן לעבור את הטיפול!".
רופא שעבד באזור ששם לב כי הבחור יושב מחוץ לחדרי הטיפולים למעלה משלוש שעות, ניגש ושאלו למה אינו נכנס לקבל את הטיפול. הבחור סיפר לרופא את הסיפור על הציצית. הרופא לאחר ששמע את הסיפור נכנס פנימה לדבר עם האחות. לאחר מספר דקות יצא כשכולו אחוז התרגשות וצעק: "נס! נס!" ואז חיבק את הבחור ואמר לו: "נכנסתי לראות איזה טיפול אתה מקבל ואז לתדהמתי שמתי לב שהאחות בטעות מילאה במזרק חומר אחר ממה שאתה אמו לקבל, וחומר זה היה יכול ח"ו לדרדר את מצבך עד כדי מות. והנה בזכות ההתעקשות שלך על המצוה זכית וחייך ניצלו!"
זמן מה לאחר שפרסם הגאון הרב יצחק זילברשטיין שליט"א סיפור זה, התקשר אליו הבחור בעל המעשה ואמר לו בהתרגשות שלהפתעת הרופאים, זכה ונרפא לחלוטין תוך זמן קצר ואף זכה להתחתן ולהקים בית...
מצוה להורות
הגמרא במסכת מנחות (מ"א.) דנה בשאלה האם אדם חייב ללבוש בגד של ארבע כנפות וממילא להתחייב בהטלת ציצית בכנפותיו. ומספרת הגמרא על מלאך שפגש את רב קטינא ובא בטענה כלפיו על כך שאינו לובש בגד החייב בציצית, ומשום כך נמנע מלקיים את המצווה. וכשרב קטינא שאל את המלאך וכי מענישים אדם על כך שלא הכניס את עצמו לידי חיוב במצוה? ענה לו המלאך שבזמן כעס אכן מענישים על כך. מסיפור זה שמענו כי יש לאדם להשתדל בכל כוחו ללבוש ציצית, ובכך זוכה לקיים מצות עשה דאורייתא.
נחלקו הראשונים איזה בגד חייב בציצית מהתורה. יש אומרים כי רק בגד העשוי מצמר רחלים או פשתים והשאר חיובם רק מדרבנן, וכך פסק השו"ע. ויש אומרים כי כל בגד חייב בציצית מדאורייתא, וכן פסק הרמ"א. ואמרו האחרונים שראוי לכל ירא שמים ללבוש דווקא בגד של צמר רחלים כדי להתחייב ולקיים מצוה דאורייתא לדעת כל השיטות.
לעיתים נקרעים חוטי הציצית ויש ספק האם הציצית כשרה. לכן בכל מקרה ספק יש לשאול מורה הוראה ולהמנע מללבוש את הציצית בינתיים, היות ואם ח"ו הציצית פסולה, אזי נמצא הולך עם בגד של ארבע כנפות ללא חוטי הציצית ומבטל מצות עשה זו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.










