ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הראב"ד כתב שדברי הרמב"ם נשמעים הגיוניים משום שלא הגיוני לומר שהכהן הגדול יוכל לשאת שתי נשים אך יצטרך לגרש אחת מהן כשיגיע יום הכיפורים. אך הקשה עליו מהפסוק (דברי הימים ב, כג, ב) האומר "וישא לו יהוידע נשים שתים", והרי ידוע שיהוידע היה כהן גדול, ואם כן רואים שמותר לו לשאת שתי נשים.
עדיין נשארה השאלה מהו המקור לאיסור זה שאותו כתב הרמב"ם, שהרי בגמרא ביומא קיים איסור אך ורק ליום הכיפורים? המגיד משנה אומר שהרמב"ם למד כן מסוגייתנו בה יש ספק האם כהן גדול שנשא קטנה ובגרה אם מותר לקיימה, והגמרא אומרת שמהפסוק "מעמיו יקח אשה" לומדים שמותר לקיימה, והגמרא אומרת שלא ניתן ללמוד מזה למקרה נוסף, משום שכתוב- "אשה אחת ולא שתיים", המגיד משנה אומר שיתכן שהרמב"ם למד מכאן גם איסור לכהן גדול לשאת שתי נשים.
לגבי שאלת הראב"ד מיהוידע (שכתובה גם בתוספות הרא"ש ביומא יג ע"א ד"ה בעדו ובעד) כתב המגיד משנה שיתכן שנשא אותן אבל לא בבת אחת, אלא אחת אחר מיתת השנייה או שגירש אחת לפני יום הכיפורים (התוספות רא"ש כותב שאין זה הגיוני). החומת אנך מתרץ שמדובר בפסוק על יואש המלך, וכוונת הפסוק שיהוידע לקח עבור המלך שתי נשים. מלבי"ם (דברי הימים א, ה) תירץ שיהוידע נשא שתי נשים בשלב שכבר לא שימש בכהונה גדולה והחליף אותו כהן גדול אחר. תירוץ זה קשה שהרי מהגמרא בהוריות (יב ע"ב) ומהרמב"ם (איסורי ביאה יז, א) עולה שגם מי שהיה פעם כהן גדול אסור בכל הדברים הללו.
כפי שהראב"ד כתב מהגמרא ביומא (יג ע"א-ע"ב) משמע שכהן גדול יכול לשאת שתי נשים ורק צריך לגרש אחת מהן לפני יום הכיפורים, ואם כן קשה מהי הסיבה שהתורה אסרה במיוחד שיהיה לכהן הגדול שתי נשים ביום הכיפורים התורה תמימה (ויקרא טז, הערה לא) מתרץ שמדובר במקרה שעבר ונשא, שיהיה אסור לו לעבוד ביום כיפור. לדעת המהר"ץ חיות (יומא יג ע"א) גם לדעת הרמב"ם אין איסור גמור לשאת שתי נשים, אלא שאם נשא יצטרך לגרש ביום כיפור, ואין זה ראוי שהכהן הגדול יגרש אשתו ללא סיבה, וזה כטעם הראב"ד, אך לדעתו אין איסור עצמי, את דבריו הוא מוכיח מדברי הרמב"ם בהל' כלי המקדש, שכתב שאסור לכהן גדול לשאת שתי נשים, ואם נשא שתי נשים צריך לגרש אחת על מנת לעבוד ביום הכיפורים. אמנם האור שמח (איסורי ביאה יז, יג) הסביר שהרמב"ם שם עוסק במקרה שבו הכהן נשא שתי נשים כשהיה כהן הדיוט והתמנה להיות כהן גדול, שאז הן מותרות לו, אלא שלפני יום כיפור צריך לגרש, וזו כוונת הרמב"ם שאם נשא.
קושיה נוספת על הרמב"ם היא מדברי הגמרא בקידושין שמחפשת מקרה שבו אדם נושא שתי נשים אחת אהובה בנישואיה ואחת שנואה בנישואיה, ומקשים האחרונים מדוע לא נעמיד במקרה שבו כהן גדול נשא שתי נשים ואז האשה השנייה היא שנואה? הצפנת פענח (על הרמב"ם איסורי ביאה שם) מתרץ שברגע שהוא נושא את האשה השנייה הרי שתי הנשים נהפכות להיות אסורות באתה מידה ולא שייך לקרוא לאשה השנייה "שנואה". היד דוד (קידושין סח ע"א ד"ה כי תהיין) והשואל ומשיב (תליתאה א, תסו) מתרצים שאשה כזו לא נחשבת שנואה בנישואיה משום שאינה אסורה מצד עצמה, אלא מצד צירוף אשה אחרת.
סיכום: הרמב"ם אוסר על הכהן הגדול לשאת שתי נשים בכל השנה, והמגיד משנה מבאר שלמד זאת מסוגייתנו, הראב"ד חולק עליו ומתיר לכהן גדול לשאת שתי נשים. ישנם כמה תירוצים לקושית הראב"ד מכך שיהוידע נשא שתי נשים. וכן תירוץ לקושיה מהגמרא ביומא שמשמע שהאיסור קיים רק ביום כיפור ולא בימים אחרים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
