ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
ומפרש שמדברי הגמרא מובן שהקב"ה מכין תרופה למכה, ושאין הקב"ה מביא עבדות לאדם אם לא שיהיה לו קודם דרך שיכול לצאת לחירות. וכל הסתר שבא לאדם יאמין באמונה שלמה שה' יתברך נתן בו כוח לצאת ממנו ולהתגבר עליו כי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, וכל ניסיון שבא לאדם הרי שטמונים בתוכו כוחות שיוכל להתגבר על הניסיון.
ועל פי זה פירש כאן מה שכתוב "לא יהיה לו גואל", היינו שאם נראה לו שאין לו דרך לצאת מצרתו, אז התורה אומרת "והשיגה ידו", כי אף שאבד שדה אחוזתו- אחוזתו בקדושה, חלקו בארץ ישראל שהיא מקום החיים, עדיין יש לו דרך לחזור להגיע לנחלתו ולשורשו.
והדברים אמורים בכל צרה שהיא בין ברוחניות בין בגשמיות, אם אדם מרגיש בעצמו שחטא כל כך עד שכביכול אין לו גואל, ולבו נשבר בקרבו עד שנדמה לו שאיבד חס ושלום שני עולמות, ואינו מוצא בעצמו שום דרך ואופן שיהיה ביכולתו לצאת מהמיצר, אז הכתוב מבטיח "והשיגה ידו" כי ידו פשוטה לקבל שבים.
אך התנאי הוא שיכיר האדם את מצבו שאין לו גואל, ואז ידע שכבר באה הישועה על ידי אמונה וודאית שתשיג ידו פתח רווחה והצלה.
בהמשך הפרשה נאמר "וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב עִמָּךְ אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר, אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ".
רש"י מפרש ש"עקר" הכוונה לעבודה זרה, והתוספות (מסכת קידושין כ, א) הסבירו מדוע עבודה זרה נקראת בשם "עקר" כי סופה להיעקר- שלעתיד לבוא הקב"ה יעקור את כל סוגי העבודה זרה.
ונשאלת השאלה למה דווקא כאן נקראת העבודה זרה "עקר" על שם שסופה להיעקר ולא במקומות נוספים בתורה?
עונה בעל "הלקח והלבוב": "הנה עבד שנמכר לעקר משפחת גר, הרי נפל הוא לדיוטא התחתונה, שרוי הוא במ"ט שערי טומאה, וכמו שמביא רש"י שהוא סובר שכבר הותרה הרצועה ואין לו עוד תקווה לשוב להיות בן חורין בדרך התורה.
ולכן דייקא כאן אמרה התורה שעבודה זרה נקראת עקר, כי יש פעמים שאופן ההצלה של אדם מכוחות הרע, הוא רק על ידי שנתמלא סאתו של הרע וצריך להיעקר, ועל ידי זה מציל הקב"ה את בני ישראל, ולכן אמרה התורה שבכל מצב שהוא יש גאולה ואופן לצאת מן המיצר.
ועוד יותר מזה, דבר שסופו להיעקר הרי כבר עכשיו נקרא שהוא נעקר, כי אין לו נצחיות, וכאילו כבר נעקר ובטל מן העולם. וזאת ללמד שביכולת האדם להתגבר נגד הרע בכל מצב שהוא, כי הרי כל הרע כולה כעשן תכלה, וכולה סופה להיעקר.
וכל דבר שסופו להיעקר הרי הוא כבר עכשיו נעקר ואין בו ממש, ויש ביכולת בני ישראל שהם נצחיים ואינם עומדים להיעקר לנצח את כוחות הרע, ולעולם יש להם כוח וחוסן להתגבר על הרע".
בימים הקרובים אנו מציינים את ההילולה הגדולה בל"ג בעומר, ומובא שרבי שמעון בר יוחאי זי"ע הסתלק בפסוק "כי שם ציוה ה' את הברכה", ולא סיים את המשך הפסוק "חיים עד העולם".
רשב"י הוא הכוח של הדורות שלנו שלא נלך לאיבוד חס ושלום, בכוחו של ר' שמעון יש לנו כוח להישאר בחיים רוחניים, כי הוא הממשיך חיים עד העולם, חיים נצחיים לכל הדורות.
צוה ה' את הברכה, ברכה היא מלשון "בריכה- חיבור", כי רשב"י פעל שיהיה חיבור לכל הדורות עם הדורות הקודמים להמשיך לכולם חיות אמתי, חיים של תורה וקדושה.
עבודת דורנו היא לראות שלא תשכח התורה מפי זרענו ומפי ישראל, בגמרא (שבת) ר' שמעון אומר "כי לא תשכח מפי זרעו" ובתחילת ליקוטי מוהר"ן מביא רמז נפלא שהסופי תיבות הוא "יוחאי", היינו על ידי זרעו של יוחאי שהוא ר' שמעון בעצמו יש הבטחה שלא תשכח התורה מישראל ובלי שידח ממנו נדח.
וזהו כוחו של ר' שמעון שהבטחתו נתקיימה וברכתו פעלה לכל הדורות שנוכל להתפלל עלינו ועל זרענו ועל כלל נשמות ישראל שלא תמוש התורה מפינו עד עולם.
והזמן מסוגל שהאדם יקבל על עצמו לקרב נפשות ישראל שלא ישכח מהם הניצוץ היהודי, ולפעול עם אלו הצריכים סיוע גדול שלא יפלו לבאר שחת ולקרב אליו יתברך את החפצים לחזור לשורשם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
