ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
המארח לא הביא בחשבון מה עלול לקרות מהביוש של בר־קמצא. החכמים שלא מחו לא הביאו בחשבון איזו נקמה תצמח מזה. זכריה בן אבקולס – שעליו נאמר במפורש שענוותנותו גרמה לחורבן – לא חשב שזוהי שעת סכנה שאין לדקדק בה בחומרות יתרות ולכן יש לקבל את הקורבן הפגום. שורפי האסמים התכוונו לגרום בכך להמרצת המלחמה, כפי שפירש רש"י, ולא חשבו שהרעב יגרום לחורבן. יש לשים לב כי הסיפור על שריפת האסמים בא רק בסוף, כשהמצור כבד על העיר, האויב הרומאי בשער והפתח האחרון למילוט והצלה אבד. אין לשכוח כי במסע הכיבוש הגדול של הרומאים לא הייתה עיר ששרדה את ההתקפות הכבדות ואת מכונות המלחמה האימתניות שלהם, כך שאוצרות המזון לא היו בהכרח מצילים את העיר והמקדש. בעצם, האסמים היו השין־גימל החשוף בשער, לא הגורם הראשי.
ובכן, מי היה הגורם? בר־קמצא, שהסיפור קרוי על שמו. יהודי שהייתה לו מריבה עם יהודי אחר ורצה לנקום בו ובאחיו שלא עזרו לו, והביא את הרומאים להילחם בהם ולנקום את נקמתו.
הוא גם לא היחיד שעשה זאת באותה תקופה. פלביוס (תולדות מלחמת היהודים ספר א) מתאר את מריבת הורקנוס ואריסטובלוס, אשר עירבו במאבקם על הכתר את הרומאים, שלבסוף הפכו לשליטים עליהם, עד שבהמשך השנים גרמה עריצות הרומאים להתקוממות המרד הגדול ולחורבן.
שורש חורבן בית ראשון ושני
לא רק פלביוס. הרמב"ן, בפירושו לפרשת וישלח, נועץ את האסון של השושלת החשמונאית בהתנהלות שגויה, שחז"ל ייחסו כבר ליעקב אבינו, אשר פנה לעשיו ביוזמתו. הפנייה הזו הובילה לפחד מוות כפשוטו ולצורך לשלוח מתנות רבות לפייס את עשיו. כך, אומר הרמב"ן, קרה גם למלכים בסוף ימי החשמונאים, שעירבו את הרומאים במריבות ביניהם. החלו בכך הורקנוס ואריסטובלוס, בניה של שלומציון, עד שלבסוף השתלטו הרומאים והחריבו את הבית השני.
"וכבר תפסוהו החכמים על זה. אמרו בבראשית רבה (עה ג) 'מחזיק באוזני כלב וגו'' (משלי כו יז). אמר לו הקדוש ברוך הוא, לדרכו היה מהלך והיית משלח אצלו ואומר לו 'כה אמר עבדך יעקב'. ועל דעתי גם זה ירמוז כי אנחנו התחלנו נפילתנו ביד אדום , כי מלכי בית שני באו בברית עם הרומיים (ספר החשמונאים א, ח) ומהם שבאו ברומה, והיא הייתה סיבת נפילתם בידם, וזה מוזכר בדברי רבותינו ומפורסם בספרים (יוסיפון סה)" (רמב"ן בראשית לב).
גם בפירושו לתוכחה בפרשת בחוקותיי הצביע הרמב"ן על עירוב הגויים במאבקים הפנימיים כסיבת החורבן: "ודע והבן כי האלות האלה ירמזו לגלות ראשון... אבל הברית שבמשנה תורה ירמז לגלותנו זה ולגאולה שנגאל ממנו... ועוד ראיה שאמר (דברים כח, לו) 'יולך ה' אותך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבותיך', כי הלך אגריפס המלך בסוף בית שני לרומי (לגייס את הרומאים לעזרתו במאבק על הכתר), ועל הליכתו שם נחרב הבית " (רמב"ן ויקרא כו).
לאחר מלחמות רבות בין ממלכות ישראל ויהודה, שבהן נהרגו מאות אלפים משני הצדדים, החליט מלך ישראל פקח בן רמליהו לשים לזה סוף, והביא לעזרתו את הארמים. ישעיהו (פרק ז) הזהיר את אחז מלך יהודה שלא לנקוט מהלך דומה, ולא להביא לעזרתו את מלך אשור. אבל אחז סירב, וכרת ברית עם מלך אשור. בטווח הקצר – הוא ניצח את הצבא הגדול של מלך ישראל ומלך ארם. אבל מלכות ישראל חרבה בידם במהלך קצר של כמה שנים, והאשורים הגלו את חלקה הגדול, מה שהשאיר את יהודה חשופה וקטנה. בשלב הבא היא תיכבש וכמעט תיחרב בידי סנחריב מלך אשור: "ארצכם שממה עריכם שרופות אש... ונותרה בת ציון כסוכה בכרם", תיאר ישעיהו (א, ז-ח) את מצור סנחריב. אלא שנס של הרגע האחרון בחצי הלילה הציל אותה. נס זה היה רק מעצור בתהליך הנפילה שכבר עמד בשער, בדמותו של מלך בבל שיעלה מאוחר יותר ויכבוש בתנופה את מלכות יהודה.
בעצם הכול החל אצל יוסף ואחיו. המריבה עצמה הייתה השלב הראשון, והיא שלילית ביותר. אלא שכל זמן שהמריבה נשארת בתוך המשפחה – אין מדובר באסון קיצוני שישבור את המערכת. היא תישבר כשמישהו יכניס "נשק שובר אחווה".
במכירת יוסף ניסו האחים לפתור את הריב הפנימי בעזרת גורם חיצוני שישים לזה סוף. משם החלה גלות מצרים. יוסף היה החלוץ שהביא אחריו את כל המשפחה.
מפני חטאינו גלינו
הנביאים וחז"ל מלאים בתיאורי החטאים שבגללם גלינו. לא רק שנאת החינם המצוטטת כל כך: גם עוון אי־שמירת שמיטה, עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים (אבות, פרק ה), כמו גם ביטול תינוקות של בית רבן מלימודם, ביזוי תלמידי חכמים, חילול שבת (שבת קיט, ב) ועוד. משל למה הדבר דומה? לניתוח שלאחר המוות שבו רואים את שלל הבעיות שהובילו לכך. ציטוט ומיקוד באחת מהן בלבד – חוטא לניתוח המצב ומונע למידת הלקחים הנדרשים.
עירוב גויים בסכסוכים פנימיים הוא כבר העונש, הכרוך עם חטא הפרת האחווה. החוטאים יביאו את החורבן על עצמם במעשיהם הרעים, בעודם סבורים כי המהלך הזה עצמו הוא שיציל אותם. כממלכת ישראל בזמנה, כאחי יוסף בזמנם, כהורקנוס, אריסטובלוס ואגריפס בזמנם.
במשך ההיסטוריה היו יהודים לא מעטים שניסו את הפטנט הזה – קבלת עזרה מגויים כדי להילחם באחיהם. היו אלה המשכילים שהפעילו את השלטונות כדי לסגור בתי כנסת ותלמודי תורה שלא הסכימו "להתקדם" (י. כץ, 'הקרע שלא נתאחה'). היו אלה גם אנשי היבסקציה היהודים שנרתמו לעזרת הגויים כדי לכפות את אחיהם להפוך לקומוניסטים.
בתשעה באב אנו צמים כדי לשים לב "למעשינו הרעים, ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות" (רמב"ם תעניות ה).
גם כעת, כמו בעבר, יש מי שנעזרים בגויים כדי להשליט את דרכם על אחיהם היהודים. גם אם מחשבתם לטובה – אין לך שפלות עמוקה מזו. כאשר מפירים את קשר האחווה הטבעי בין יהודי ליהודי, החורבן כבר בשער. זאת גם אם היה מדובר בגויים אוהבי ישראל. על אחת כמה וכמה כשמדובר בשיתוף גורמים עוינים שמכריזים כי רצונם בסילוקנו מכאן ובאובדנה של מדינת היהודים.
אשרי אדם מפחד תמיד.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
