ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
כעת, התובעת מבקשת כי הנתבעת תתפנה מהמבנה, עקב אי קיום תנאי החוזה. הנתבעת הגיעה לדיון מקדמי, ולאחר מכן נעדרה מהדיון השני שהתקיים במעמד צד אחד בלבד. בתקציר זה נעסוק בחלקו השני של פסק הדין שבו בית הדין עסק בטענת הנתבע שהתובעת איננה מחזיקה כדין בשטח ובמבנה שעליו.
פסק הדין: על הנתבעת לפנות את השטחים במבנה בהם היא מחזיקה, ובנוסף עליה לשלם 662,329 ₪ עבור התחייבותיה ועבור פיצוי על התנהלותה, הוצאות שכ"ט עו"ד. בנוסף תשלם כ-2000 ₪ על כל יום איחור בפינוי המבנה, לפי הפירוט שבפסק הדין.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
253 - קביעת שיעור התשלומים עבור שמירה בגין שטחים חקלאיים
254 - תביעת פינוי עמותה הטוענת שהמשכיר אינו מחזיק במושכר כדין
255 - חלוקת שותפות בעסק פעיל
טען עוד
נימוקים בקצרה:
1. זכות התובעת על השטח
השטח הוא בבעלות המועצה הדתית, שהחכירה את שטחו לעמותה אחרת, שהקימה בו מבנה ונתנה לתובעת זכות שימוש. התובעת טוענת כי יש לאור הנ"ל יש לה זכות שימוש כדין במבנה, וגם אם נניח שאין לה זכות שימוש, הרי שבפועל היא זו שמשתמשת במקום, והנתבעת הסכימה בחוזה לכך שהתובעת היא בעלת זכות השימוש במבנה.
לטענת הנתבעת, לתובעת אין שום זכות שימוש במבנה, והמבנה הוא ציבורי ומיועד לשימוש כל הצריך. לכן גם אין להסכם ביניהן תוקף, וההסכם נחתם בניגוד לחוק. בית הדין קיבל את טענת התובעת, וזאת מהנימוקים הבאים:
הודאת בעל דין - הנתבעת הודתה שלעמותה שבנתה את המבנה יש זכות שימוש במבנה, במכתב ששלחה אל התובעת, וכך בפעמים נוספות. לכן אין לקבל את טענתה שהמבנה מיועד לרווחת הרבים ופתוח לשימוש הציבור. אי לכך הנתבעת אינה רשאית להחזיק במבנה, אלא היא בגדר שוכרת בלבד.
לגבי אדם שפלש לקרקע וטען כלפי המערער כנגדו שגם למערער אין זכות בקרקע, יש כמה שיטות בהבנת פסקי השו"ע:
א. לדעת כנסת הגדולה רק אם לפולש יש חזקת ג' שנים הוא יכול להמשיך להחזיק בשדה.
ב. לדעת ערוך השולחן רק אם יתכן שהקרקע הפקר הפולש יכול להמשיך להחזיק בה, כי יתכן שהוא זכה בה מן ההפקר. אבל אם הוא מודה שהקרקע שייכת למישהו אחר – מוציאים אותו ממנה.
ג. לדעת הקהילות יעקב די בכך שהפולש החזיק בשדה לפני שערערו כנגדו. זאת, כיוון שנעשה כשומר אבידה (נתיבות המשפט) או משום שיש זכות ממונית למוחזק, גם אם אינו טוען לבעלות.
לכל הדעות תנאי הכרחי להמשך החזקה הוא שהפולש יחזיק לפני שיערערו כנגדו, מה שלא התקיים במקרה זה, בו התובעת החזיקה בקרקע וטענה לזכות שימוש בה.
התובעת טענה כי עצם השימוש שלה במבנה מהווה ראייה לדבריה (על פי שו"ע חו"מ קמ, א), אף שיש לדון האם היא נחשבת ל'מרא קמא' במבנה, הרי שיש לה מעמד של מוחזקות (לעניין זה אפילו תפיסה זמנית מועילה כמו שנאמר בקצות החושן רנו, א), ולכן במקרה של ספק יש להעמיד את המבנה בחזקתה.
בנוסף, יש ראיות לכך שהתובעת היא מחזיקה במבנה כדין – בתביעת הארנונה של העירייה כנגד העמותה המחזיקה, העירייה הודתה כי העמותה שנתנה לתובעת את רשות השימוש היא המחזיקה בנכס. בין שתי העמותות קיימים יחסי גומלין, ואין ספק שהעמותה נתנה לתובעת את זכות השימוש ולכן התובעת היא בעלת זכות השימוש במבנה.
2. הסעדים לטובת התובעת
לאור האמור, בית הדין חייב את הנתבעת לשלם את דמי השתתפות החודשיים על פי ההסכם, וכן עבור חשמל, מים וארנונה.
על פי ההסכם על הנתבעת לשלם פיצוי מוסכם בגובה 1000 ₪ על כל יום איחור בפינוי המבנה. קנס זה היה יכול להחשב כאסמכתא, אלא שכיון שנעשה מעשה קניין על ההסכם, וכן שתוקף ההסכם מוחלט והוא אינו כאסמכתא (על פי שו"ע חו"מ רז, יח) הרי שיש לתת תוקף לחוזה. בנוסף, כיון שהבורר יכול להפחית את שיעור הפיצוי, הרי שזה מבטל את האפשרות שהפיצוי יהיה מוגזם, ולכן אין הוא בגדר אסמכתא. בית הדין סבור שהפיצוי אינו מוגזם, אלא בתחום הגבוה של הפיצויים.
3. תשלום נזקים עקיפים
התובעת תבעה נזקים עקיפים על ביטול שכירות עם ישיבה אחרת, ושילמה לה על העברת הרכוש בסך 13,000 ₪, בית הדין דחה את התביעה, משום שהתובעת כבר קיבלה פיצויים מוסכמים, שכוללים בתוכם פיצוי על נזקים עקיפים.
דיינים: הרב יוסף כרמל, הרב אהרון פלדמן, הרב גלעד מינץ
הלכה פסוקה חיובי שוכר שעזב לפני שפעילות העסק שלו נאסרה בשל הקורונה
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
