ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
- ספריה
- דרשות לימים הנוראים
- אלול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא זצ"ל
"'מה ה' אלקיך דורש מעמך כי אם ליראה'. אטו יראה מילתא זוטרתא היא? אין, לגבי משה יראה מילתא זוטרתא היא" (מגילה כה, א).
תכלית התורה היא היראה. "יום אשר עמדת... בחורב... ואשמיעם את דברי אשר ילמדון ליראה אותי" וכו' (דברים ד, י), "הקהל את העם וכו' למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו" וכו' (דברים לא, יב) ובפרשת המלוכה (דברים יז, יט): "והיתה עמו וקרא בה כל ימי חייו למען ילמד ליראה וכו'". את"ל - מלתא זוטרתא ואת"ל - תכלית התורה.
"אלקים ברא את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים" (קהלת ז, כט). החשבונות הם איפא שנוי וירידה בטבע האדם, עיוות הקו האלקי של הבריאה. ומאידך - "'בואו חשבון', בואו ונחשוב חשבונו של עולם" (בבא בתרא עח, ב). הקו המוביל מהאדם לאלקים הוא מעצם עצמותו ישר. נפש טהורה בגוף טהור כמהה לאלקים, מרגישה בעצמה את נשמת אפיו, רואה בעצמה את הצלם האלקי, את הבבואה דבבואה של מקור השלמות והטוב. אולם משהקו נתעקם שוב אין ללכת ישר, יותר ויותר יש לעמול עליו לעקמו לצד השני כדי שבסופו של דבר יקלע לנקודה הרצויה. אם בתחילת היצירה נועד האדם ללכת קו ישר בלי חשבונות. כיום אין עצה אלא ע"י - "בואו חשבון". משנאבד החוש הטבעי להרגשת הדרך, משהרגל אינה מרגישה את הקרקע המוצק מתחתיה, אין עצה אלא לעשות חשבונות שונים, לשקול ולמדוד, לחקור ולעיין בכדי להווכח עד כמה דרכנו מתאימה, עד כמה יש בה מהעוות.
יש מצב נפשי מרומם שבו היראה זוטרתא היא, אבל כלל וכלל לאו מיתלא זוטרתא להגיע למצב נפשי זה. אשר כל מהותו אומרת: "ה' מי כמוך" (תהילים לה, י), לדידיה יראה מילתא זוטרתא היא, לדידיה זה טבעי, הרבה יותר טבעי מהפחד כלפי מלך בשר ודם. אבל מי שראייתו עכורה, הוא צריך לעמול ולעמול, ללמוד וללמוד, ללמוד ולשנן - "למען ילמד ליראה".
הלוחות הראשונות במוראם הגדול, בשידוד המערכות, בקול השופר החזק, הם המעמידים את האדם במצב הנפשי של קצה התכליתות, אשר יראה מילתא זוטרתא - "מי יתן והיה לבבם זה כל הימים" (דברים ה, כו). חטא העגל עיוות עלינו את הדרך, הרבה לנו את העבודה - "פסל לך"; בדם ויגע, בריכוז כל הכוחות הנפשיים, במלחמה מתמידה, ובחשבון חשבונות, חשבונות גדולים וחשבונות קטנים ואחר הכל - "כי אם ליראה"... להגיע למצב הטבעי של בריאת האדם ישר.
"פסל לך וכו' וכתבתי וכו'" (שמות לד, א) - אחר כל הפסילות והחטיבות, אחר עמל הנפש ויגיעת בשר - "וכתבתי". האדם בכוחות עצמו אינו יכול אלא לפתח הפתח כפתחו של מחט, השאר הוא כבר תלוי בסיעתא דשמיא. לימוד התורה הוא מטרה ליראה, והיראה כשהיא לעצמה אינה אלא מילתא זוטרתא לגבי מה שעל גביה - "ראשית חכמה יראת ה'" (תהילים קיא, י).
שנה שלימה של עיוותים, של התרחקות, של הליכה בעינים עצומות, של עשית עגלים וסגידתם. אלול הוא הזמן לעשית חשבון, לעקימה חזרה של הקו, לפסילת הלוחות כדי שבסופו של דבר יזכו לה"וכתבתי". "לב טהור ברא לי אלקים" (תהילים נא, יב). אנו אין בכוחנו לברא לנו את הלב הטהור, זוהי בריאה חדשה, זהו יש מאין. אולם בקשה, כמיהה ללב טהור בידינו הוא. תהא עבודתנו מכוונת להוציא מהלב את הבקשה הזאת במלא הרגשתה.
(מכת"י)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
