ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
- ספריה
- דרשות לימים הנוראים
- אלול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא זצ"ל
"'מה ה' אלקיך דורש מעמך כי אם ליראה'. אטו יראה מילתא זוטרתא היא? אין, לגבי משה יראה מילתא זוטרתא היא" (מגילה כה, א).
תכלית התורה היא היראה. "יום אשר עמדת... בחורב... ואשמיעם את דברי אשר ילמדון ליראה אותי" וכו' (דברים ד, י), "הקהל את העם וכו' למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו" וכו' (דברים לא, יב) ובפרשת המלוכה (דברים יז, יט): "והיתה עמו וקרא בה כל ימי חייו למען ילמד ליראה וכו'". את"ל - מלתא זוטרתא ואת"ל - תכלית התורה.
"אלקים ברא את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים" (קהלת ז, כט). החשבונות הם איפא שנוי וירידה בטבע האדם, עיוות הקו האלקי של הבריאה. ומאידך - "'בואו חשבון', בואו ונחשוב חשבונו של עולם" (בבא בתרא עח, ב). הקו המוביל מהאדם לאלקים הוא מעצם עצמותו ישר. נפש טהורה בגוף טהור כמהה לאלקים, מרגישה בעצמה את נשמת אפיו, רואה בעצמה את הצלם האלקי, את הבבואה דבבואה של מקור השלמות והטוב. אולם משהקו נתעקם שוב אין ללכת ישר, יותר ויותר יש לעמול עליו לעקמו לצד השני כדי שבסופו של דבר יקלע לנקודה הרצויה. אם בתחילת היצירה נועד האדם ללכת קו ישר בלי חשבונות. כיום אין עצה אלא ע"י - "בואו חשבון". משנאבד החוש הטבעי להרגשת הדרך, משהרגל אינה מרגישה את הקרקע המוצק מתחתיה, אין עצה אלא לעשות חשבונות שונים, לשקול ולמדוד, לחקור ולעיין בכדי להווכח עד כמה דרכנו מתאימה, עד כמה יש בה מהעוות.
יש מצב נפשי מרומם שבו היראה זוטרתא היא, אבל כלל וכלל לאו מיתלא זוטרתא להגיע למצב נפשי זה. אשר כל מהותו אומרת: "ה' מי כמוך" (תהילים לה, י), לדידיה יראה מילתא זוטרתא היא, לדידיה זה טבעי, הרבה יותר טבעי מהפחד כלפי מלך בשר ודם. אבל מי שראייתו עכורה, הוא צריך לעמול ולעמול, ללמוד וללמוד, ללמוד ולשנן - "למען ילמד ליראה".
הלוחות הראשונות במוראם הגדול, בשידוד המערכות, בקול השופר החזק, הם המעמידים את האדם במצב הנפשי של קצה התכליתות, אשר יראה מילתא זוטרתא - "מי יתן והיה לבבם זה כל הימים" (דברים ה, כו). חטא העגל עיוות עלינו את הדרך, הרבה לנו את העבודה - "פסל לך"; בדם ויגע, בריכוז כל הכוחות הנפשיים, במלחמה מתמידה, ובחשבון חשבונות, חשבונות גדולים וחשבונות קטנים ואחר הכל - "כי אם ליראה"... להגיע למצב הטבעי של בריאת האדם ישר.
"פסל לך וכו' וכתבתי וכו'" (שמות לד, א) - אחר כל הפסילות והחטיבות, אחר עמל הנפש ויגיעת בשר - "וכתבתי". האדם בכוחות עצמו אינו יכול אלא לפתח הפתח כפתחו של מחט, השאר הוא כבר תלוי בסיעתא דשמיא. לימוד התורה הוא מטרה ליראה, והיראה כשהיא לעצמה אינה אלא מילתא זוטרתא לגבי מה שעל גביה - "ראשית חכמה יראת ה'" (תהילים קיא, י).
שנה שלימה של עיוותים, של התרחקות, של הליכה בעינים עצומות, של עשית עגלים וסגידתם. אלול הוא הזמן לעשית חשבון, לעקימה חזרה של הקו, לפסילת הלוחות כדי שבסופו של דבר יזכו לה"וכתבתי". "לב טהור ברא לי אלקים" (תהילים נא, יב). אנו אין בכוחנו לברא לנו את הלב הטהור, זוהי בריאה חדשה, זהו יש מאין. אולם בקשה, כמיהה ללב טהור בידינו הוא. תהא עבודתנו מכוונת להוציא מהלב את הבקשה הזאת במלא הרגשתה.
(מכת"י)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
