ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
כשנבחר הגר"א שפירא לכהן כרב ראשי, אמר לאחד מתלמידיו: אתה יודע למה נבחרתי? כדי לעזור ליהודים"! אכן, כל ימיו עמל ר' אברום לעשות חסדים עם אחרים, מבלי להתחשב בכבודו ומעמדו.
מעשה שהיה באדם עני, גלמוד ובודד, שהיה מגיע לאכול בקביעות בחדר האוכל של הישיבה. כשסיפרו זאת לר' אברום, אמר: לפי ההלכה כספי הישיבה מיועדים לתלמידיה, ואין רשות לעשות איתם צדקה אחרת. אבל מצד שני – מה לעשות, רחמים על האדם הזה שאין לו מה לאכול. הלך ר' אברום למשרד הישיבה, והתחיל לשלם בקביעות את עלות הארוחות של אותו אדם, מכיסו הפרטי...
כל כך הייתה התשוקה לעשות חסד חקוקה בו, עד כדי כך שמילותיו האחרונות לפני מותו, אותן מלמל מתוך ערפול חושים, היו: לעשות טוב... להיטיב לאחרים...
תולדות חייו:
באותה תקופה הגיעו אז לישיבה הרב חיים דרוקמן וחניכיו ב"שבט איתנים" ופרק חדש החל בישיבה. שהביא לפריחתה וגידולה עד שנעשתה ל"ספינת הדגל" המגזרית. בין הבאים היו הרב זלמן מלמד, הרב צפניה דרורי, הרב יעקב פילבר ועוד, שהיו אז נערים צעירים. אחריהם הגיעו עוד ועוד תלמידים, שהיו לחלוצים בהקמת עולם התורה הדתי לאומי, ור' אברום היה יושב ומקדיש את כל כוחותיו להכנסתם בשערי הישיבה ובניית כוחם העיוני.
הם, וכל פועלם ותלמידיהם, כל הדור הציוני דתי שהקימו, הינם פירות של עמלו הרב. עמל שאליו התמסר למרות הקושי הגדול: לכבוש את תשוקתו העצומה לשיח למדני ברמה הגבוהה שלו, ולבנות מהתחלה, קומה אחר קומה, את ילדי ארץ ישראל שבאו להתגדל בתורה. מול עיניו ניצב היעד: גידול הדור החדש של תלמידי החכמים הארצ-ישראליים. ועבורו הלך בארץ לא זרועה שנים ארוכות עד שניכרו פירותיו.
בנוסף לשיעורים הרגילים בישיבה, רצה ר' אברום להנחיל לתלמידים סברא ישרה בלימוד ועיון עצמאי. לשם כך נקבע שיעור מיוחד בספר "קצות החושן" המפורסם בכוחו להקנות עומק סברא ישרה. ואופיו של השיעור אף הוא היה מיוחד: הוא היה בביתו, ור' אברום לא היה מכין מראש תוכנית לשיעור. התלמידים היו מתכנסים ומשתפים בנושא שעסקו בו בלימודם, ור' אברום היה פותח מיד קטע ב'קצות' שקשור לנושא ומתחיל לפלפל עימם ספונטנית, כשהוא שופע במהירות סברות, קושיות, תירוצים ופלפולים. בונה וסותר, עוקר הרים וטוחנם, ומתדיין בלהט עם התלמידים. שיעור מיוחד ומפורסם זה הנחיל בהם אהבת תורה, הדרכה בצורת הלימוד והיצירה, וכח סברה עמוק וישר.
דברים שבלב:
להתחבר לווי- פיי
כדי להשתמש במכשיר נייד או במחשב צריך שתהיה לו קליטה לרשת אלחוטית, חיבור לוויי-פיי. ללא חיבור כזה, המכשיר אולי דלוק אבל הוא לא יכול לעשות שום דבר.
העקרון הזה של חיבור לרשת אלחוטית, יכול ללמד אותנו עקרון חשוב מאוד לחיים. בואו ננסה לחשוב רגע על שני סוגי לומדי תורה. האחד, חוקר באוניברסיטה. הוא יושב עם כתבי יד עתיקים ומנסה לפענח את הגישות השונות במחקר להבנת הפסוקים. הוא מתייחס לתורה כטקסט קדום שעליו לפענח.
והשני - לומד בישיבה. הוא מברך בכל בוקר את ברכת התורה ומתייחס אליה כמתנה מיוחדת שהעניק לנו ה' בטובו ובחסדו. בכל שנה, בשמחת תורה הוא רוקד שעות עם ספרי התורה. מנשק אותה ומודה על הזכות ללמוד אותה.
לכאורה שניהם לומדים תורה אבל האמת היא שרק אחד מהם מחובר לוויי-פיי שלה. למה הכוונה? התורה איננה רק מידע, טקסט. התורה היא אור אלוקי עליון שכדי לקלוט אותו באמת עלינו להתחבר ל'רשת האלחוטית' שלה, להיות חלק, להרגיש מחוברים.
ממה מורכב החיבור? הרב שפירא זצ"ל לימד יסוד חשוב, על פי המנהג לקרוא את מגילת רות לפני קריאת התורה של חג השבועות. הוא הקשה: הרי יש כלל 'תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם', כשיש שתי מצוות אנו מקדימים את זו שמצויה יותר. ואם כן היה צריך להקדים את קריאת התורה לקריאת המגילה! ובנוסף – הרי המגילה היא מה'כתובים' ומעלת התורה גבוהה ממנה!
אמר הרב: "אלא שכהכנה למתן תורה יש להקדים את מגילת רות העוסקת בענייני חסד. חלק מההכנה ומהרצון לקבל תורה הוא שהאדם ירצה לתקן את מידותיו..."
מגילת רות היא מגילת החסד. במגילה אנחנו לומדים על מידת החסד שהיתה לרות שהלכה עם נעמי חמותה. על חסדו של בועז שנשא את רות לאשה וחסדה של נעמי שדאגה לרות כלתה. כשמתחילים עם מגילת רות אנחנו מתחברים ל"וויי-פיי" של התורה. מי שמחובר לחסד לא רק יודע מה כתוב בתורה אלא מחובר למטרת התורה. המטרה שלה היא להפוך אותנו להיות טובים יותר. נדיבים יותר. ישרים יותר.
מידת החסד היא הרשת האלחוטית שמחברת אותנו לנותן התורה!
מתורתו:
"ומה ה' אלוקיך דורש ממך, כי אם עשות משפט ואהבת חסד". שאל הגר"א שפירא: למה על משפט כתוב "עשות" ועל חסד "אהבת"? והסביר: במשפט – עיקר העניין הוא היישום שלו, אבל בחסד – הנושא מתחיל כבר מהרצון הנפשי לזה, לאהוב לעשות חסד! זו מידה חשובה בפני עצמה, מלבד עשיית החסד בפועל.
באופן דומה הוא הסביר את מה שאנו אומרים בתפילה: "תורת חיים ואהבת חסד". כשאדם עושה משהו טוב בעצמו יש לו סיפוק והוא מרגיש טוב. אבל מידת אהבת חסד היא לשמוח בעצם קיומו של החסד בעולם. גם כשאדם רואה שראובן עשה חסד לשמעון – הוא נהנה מכך שנעשה חסד לשמעון. זו "אהבת חסד"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
