ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
בעל ספר 'הלקח והלבוב' מביא בשם ספר 'תפארת עוזיאל' שמפרש 'ביום השלישי' שהכוונה לבית המקדש, כפי שמפרש רש"י את הפסוק (הושע ו, ב) "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".
וכתב ה'חתם סופר' זי"ע: "כי בגלות הזה שאנו מקוים בו ליום השלישי, הבית השלישי שיבנה במהרה בימינו אמן, והציץ והביט בעווונתינו הרבים, כי המקום עדיין מרחוק, ואין זה כי אם התחברותינו באומות העולם ויתערבו בגוים, ואין תקנה אלא בהפרד מהם. על כן אמר אל ישמעאל ואליעזר שבו לכם פה עם הדומה לחמור מבלי שתתחברו עמנו, ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה אל ה' בהר בית ה'".
כלומר, עיקר הכח להביא הגאולה הוא על ידי המחיצות בין ישראל לעמים, שלא נהיה מושפעים מהם ומדרכיהם.
חז"ל מפרשים על הנאמר 'שבו לכם פה עם החמור' - 'עם הדומה לחמור' (יבמות סב ע"א). שואל 'הלקח והלבוב': וכי כך מתאים לאברהם אבינו שהיה כולו מדת החסד לומר עליהם?
ועונה: שצפה אברהם אבינו את הניסיונות של דורנו האחרון דור 'עקבתא דמשיחא', ורצה אברהם אבינו לפעול עבורנו עצה - שנזכור ונראה שדרכם של הגוים מבוזים בהנהגתם כמו חמור.
בדורות הקודמים היה נסיון גדול מהרחוב, הגוים היו מלאים חכמה, והיו עוסקים בפילוסופיא, ועל ידי כך העבירו הרבה בני אדם מדרך הישר רח"ל. אבל היום הלא ניכר לכל הרואה את מעשיהם, כי אינם מתנהגים כבני אדם. הם חיים בלי בושה, ועושים הכל בריש גלי כמו בהמות וחיות השדה. את 'החכמה' שלהם הכניסו ביצירת כלים שונים אשר משחיתים כל האנושיות והצלם של בני אדם.
וכל זאת לתועלת לבני ישראל, שמי שרק רוצה לראות את האמת, ולא ייתן לדמיון של עולם הזה להטעות אותו, יראה את החשיבות והיקרות של עם ישראל, ירגיש את המתיקות והנעימות של התורה ועבודת ה', ויראה בחוש מאמר חז"ל שאמרו על עם ישראל 'אתם קרוים אדם', ורק בני ישראל הם מתנהגים כבני אדם.
ועל ידי הבנה זו שאנו לא רוצים להידמות להם ושלא יהיה לנו שייכות לפחיתות דרכיהם, יכולים להתחזק ולהתרחק מהם כמטחוי קשת.
ואת כוח ההבחנה הזו אנו שואבים מעבודת אברהם אבינו כמו שנאמר 'מעשה אבות סימן לבנים', שפעל עבורנו שנזכה לדעת וחכמה אמיתית, להסתכל בעין האמת ולעשות מסך המבדיל בינינו לבין אומות העולם. שיהיה ניכר שמעשיהם בהמיים ומגושמים כמו חמורים, ואילו אנו עם קודש 'ישראל אשר בך אתפאר', מעשיינו לקדש ולרומם שמו יתברך, ושכל רצונינו ומהווינו לראות את מלכנו ולהשתחוות לפניו בבניין בית המקדש השלישי.
ראיתי בספר 'ויואל משה' (על ראש השנה) ששואל מדוע שרה נפטרה מהבשורה על העקדה, שהיינו חושבים שלגודל דרגתה הרוחנית העצומה (שאין לנו שום השגה והבנה בזה) הייתה צריכה להאמין כמו שהאמין אברהם אבינו שהכל נעשה מציווי ה', ולמה כאב לה כל כך עד שפרחה נשמתה?
ומתרץ, ששרה אמנו הבינה שכל עניין מעשה העקדה הוא רק בשביל שיהיה 'זכות אבות' עבור עם ישראל בדור 'עקבתא דמשיחא'. שמהכוח של העקדה יהיה לעם ישראל קיום ופתחון פה לתפילה שהקב"ה 'יעמוד מכיסא דין וישב על כסא רחמים' ויגאל אותנו.
לשרה אמנו כאב ש'אם הקב"ה מנסה אותנו בנסיון כזה קשה כמו עקדת יצחק כדי שיהיה לעם ישראל זכות, הרי מוכח מכך שעם ישראל יעברו ניסיונות וקשיים ברוחניות ובגשמיות', ומהצער הזה פרחה נשמתה.
וכך כתוב בהמשך פרשת העקידה: "והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו". שואל הרבי מלובלין זי"ע, מה הכוונה שכתוב 'איל אחר' איפה היה עוד איל? והוא עונה חיזוק עצום - כל פעם שיהודי מתמודד מול היצר הרע שרוצה להפיל אותו לתוך עומק הרע ולתוך הבוץ של העוונות, הוא 'נאחז בסבך בקרניו'.
כשיהודי לא מוכן להשלים עם יצרו הרע ולא הולך אחר תאוות ומידות רעות הרי הוא כעוקד את עצמו ורצונותיו למען שמו יתברך כמו בעקידת יצחק.
זה מה שאברהם אבינו ראה 'איל אחר נאחז בסבך בקרניו' - כל ניסיון שיהודי מתמודד 'בסבך' הנורא מול היצר הרע, ואף אם ח"ו גם נפל ונכשל, אבל אף על פי כן הוא לא מתייאש ולא נכנס לעצבות, אלא מרים את עצמו מחדש וממשיך הלאה בעבודת ה', הרי שזה ממש מסירות נפש כמו עקידת יצחק.
'וירא את המקום מרחוק'- הקב"ה נקרא מקומו של עולם, אברהם אבינו צפה וראה את הדור האחרון, את ההסתר פנים שכביכול ה' יתברך יהיה רחוק, יהיה קשה מאוד לעבוד את ה', ועם זאת הוא הנחיל לנו את הכוח של 'והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו'.
שנזכה! שבת שלום!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
