ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
מדרש פלאי על פסוק זה, פותח את הדיון בפרשת העקידה ומקשה:
"אחר מה?" ועונה: "אחר הרהורי דברים. את מוצא שאברהם היה מהרהר אחר מדת הדין, ומה היה אומר, שמא קבלתי שכרי בעולם הזה, שעזרני הקב"ה באותן מלכים והצילני מן הכבשן, כבר קבלתי שכרי ואין לי שכר לעולם הבא. א"ל הקב"ה: הואיל והרהרת אחרי מעשי, עולה אתה צריך להקריב, דתנן: העולה על מה היא באה, על הרהור הלב"
(מדרש ילמדנו ילקוט תלמוד תורה - בראשית אות קד).
האם הקב"ה מעניש על מחשבות ללא מעשים בפועל?
שאלה זו נדונה במסכת נזיר:"מתני'. האשה שנדרה בנזיר, והיתה שותה ביין ומטמאה למתים (למרות נדרה) , הרי זו סופגת את הארבעים (מלקות). הפר לה בעלה (ולכן הנדר שנדרה כבר לא בתוקף), והיא לא ידעה שהפר לה בעלה, והייתה שותה ביין ומטמאה למתים - אינה סופגת את הארבעים. (שהרי רק חשבה לעשות עבירה אבל בגלל ההפרה העבירה לא נעשתה בפועל).
הגמרא ממשיכה לדון ומסבירה: "גמ'. ת"ר: "אִישָׁהּ הֲפֵרָם וַיקֹוָק יִסְלַח לָהּ" (במדבר ל' יג). קשה, אם האיש הפר את נדר אשתו למה היא זקוקה לסליחה? - ועונה הגמרא: "באשה שהפר לה בעלה והיא לא ידעה הכתוב מדבר, שהיא צריכה כפרה וסליחה. וכשהיה מגיע רבי עקיבא אצל פסוק זה היה בוכה, ומה מי שנתכוון לעלות בידו בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה (כמו אישה זו) טעון כפרה וסליחה, המתכוון לעלות בידו בשר חזיר ועלה בידו בשר חזיר - על אחת כמה וכמה!" (דף כג ע"א).
המסקנה העולה מן הסוגיא היא שאין מענישים על מחשבה לחטוא, אבל כפרה צריך, גם אם לא נעשה מעשה איסור בפועל.
אם כך, צריך להבין מדוע אברהם אבינו "נענש" על הרהוריו, ושילם עליהם בדרישה לעקד את בנו על המזבח, כקרבן עולה (שבא לכפר על מחשבות)?
התשובה: אדם בדרגה של אברהם אבינו משלם גם על מחשבות לא ראויות, כמו "הרהור אחר מדת הדין", כמובא במדרש לעיל.
נוכיח עקרון זה מפרשיה נוספת בספר בראשית, ממנה מוכח כי צדיקים נדרשים לשלם גם על חטא שלא נעשה, אבל רצו לעשותו. יוסף, כמו אברהם עמד בניסיון. אברהם עמד בעשרה ניסיונות וגם יוסף עמד יום יום בניסיון.
אשת פוטיפר חמדה את יוסף ולכן ניסתה יום יום לפתותו. כך מופיע בכתוב: "וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה (זו גם הלשון בפרשתנו) וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי:... וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ" (שם ל"ט ז – י).
יוסף כאמור לא נפל בפח ולא נכשל. אבל הפסוק: "וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ (שם, שם יא), עורר את חז"ל לשאול: מה פירוש לעשות מלאכתו?
רבי יוחנן במסכת סוטה עונה: "א"ר יוחנן: מלמד, ששניהם (אשת פוטיפר ויוסף) לדבר עבירה נתכוונו" (דף לו ע"ב).
יוסף הצדיק אמנם עמד בניסיון ולא נכשל, אף על פי כן, הוא שילם מחיר כבד על ההרהור והמחשבה בדבר האפשרות לחטא. אחרי שאשת פוטיפר נכשלה בניסיונות היום יומיים שלה, ויוסף ברח ממנה, היא החליטה להעליל עליו עלילות דברים. כתוצאה מכך יוסף ישב עשר שנים בכלא המצרי, על לא עוול בכפו (שמות רבה (וילנא) (פרשת וארא) פרשה ז סימן א).
על מה הוא ישב? התשובה היא: שצדיק במדרגתם של אברהם ויוסף, משלם גם על הרהור ומחשבות, ללא מעשה בפועל.
גם אדם רגיל שרצה לחטוא ועשה מעשה, ובסופו של דבר לא נכשל, איננו נענש (כגון: שרצה לאכול משהו לא כשר ובסוף אכל כשר בטעות), אבל גם הוא זקוק לכפרה.
צדיקים נדרשים לזהירות גדולה עוד יותר!
כמה כל אחד צריך להיזהר, אם במחשבות, קל וחומר בדיבורים!!!
חכמים היזהרו בדבריכם!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









