ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
מדרש פלאי על פסוק זה, פותח את הדיון בפרשת העקידה ומקשה:
"אחר מה?" ועונה: "אחר הרהורי דברים. את מוצא שאברהם היה מהרהר אחר מדת הדין, ומה היה אומר, שמא קבלתי שכרי בעולם הזה, שעזרני הקב"ה באותן מלכים והצילני מן הכבשן, כבר קבלתי שכרי ואין לי שכר לעולם הבא. א"ל הקב"ה: הואיל והרהרת אחרי מעשי, עולה אתה צריך להקריב, דתנן: העולה על מה היא באה, על הרהור הלב"
(מדרש ילמדנו ילקוט תלמוד תורה - בראשית אות קד).
האם הקב"ה מעניש על מחשבות ללא מעשים בפועל?
שאלה זו נדונה במסכת נזיר:"מתני'. האשה שנדרה בנזיר, והיתה שותה ביין ומטמאה למתים (למרות נדרה) , הרי זו סופגת את הארבעים (מלקות). הפר לה בעלה (ולכן הנדר שנדרה כבר לא בתוקף), והיא לא ידעה שהפר לה בעלה, והייתה שותה ביין ומטמאה למתים - אינה סופגת את הארבעים. (שהרי רק חשבה לעשות עבירה אבל בגלל ההפרה העבירה לא נעשתה בפועל).
הגמרא ממשיכה לדון ומסבירה: "גמ'. ת"ר: "אִישָׁהּ הֲפֵרָם וַיקֹוָק יִסְלַח לָהּ" (במדבר ל' יג). קשה, אם האיש הפר את נדר אשתו למה היא זקוקה לסליחה? - ועונה הגמרא: "באשה שהפר לה בעלה והיא לא ידעה הכתוב מדבר, שהיא צריכה כפרה וסליחה. וכשהיה מגיע רבי עקיבא אצל פסוק זה היה בוכה, ומה מי שנתכוון לעלות בידו בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה (כמו אישה זו) טעון כפרה וסליחה, המתכוון לעלות בידו בשר חזיר ועלה בידו בשר חזיר - על אחת כמה וכמה!" (דף כג ע"א).
המסקנה העולה מן הסוגיא היא שאין מענישים על מחשבה לחטוא, אבל כפרה צריך, גם אם לא נעשה מעשה איסור בפועל.
אם כך, צריך להבין מדוע אברהם אבינו "נענש" על הרהוריו, ושילם עליהם בדרישה לעקד את בנו על המזבח, כקרבן עולה (שבא לכפר על מחשבות)?
התשובה: אדם בדרגה של אברהם אבינו משלם גם על מחשבות לא ראויות, כמו "הרהור אחר מדת הדין", כמובא במדרש לעיל.
נוכיח עקרון זה מפרשיה נוספת בספר בראשית, ממנה מוכח כי צדיקים נדרשים לשלם גם על חטא שלא נעשה, אבל רצו לעשותו. יוסף, כמו אברהם עמד בניסיון. אברהם עמד בעשרה ניסיונות וגם יוסף עמד יום יום בניסיון.
אשת פוטיפר חמדה את יוסף ולכן ניסתה יום יום לפתותו. כך מופיע בכתוב: "וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה (זו גם הלשון בפרשתנו) וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי:... וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ" (שם ל"ט ז – י).
יוסף כאמור לא נפל בפח ולא נכשל. אבל הפסוק: "וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ (שם, שם יא), עורר את חז"ל לשאול: מה פירוש לעשות מלאכתו?
רבי יוחנן במסכת סוטה עונה: "א"ר יוחנן: מלמד, ששניהם (אשת פוטיפר ויוסף) לדבר עבירה נתכוונו" (דף לו ע"ב).
יוסף הצדיק אמנם עמד בניסיון ולא נכשל, אף על פי כן, הוא שילם מחיר כבד על ההרהור והמחשבה בדבר האפשרות לחטא. אחרי שאשת פוטיפר נכשלה בניסיונות היום יומיים שלה, ויוסף ברח ממנה, היא החליטה להעליל עליו עלילות דברים. כתוצאה מכך יוסף ישב עשר שנים בכלא המצרי, על לא עוול בכפו (שמות רבה (וילנא) (פרשת וארא) פרשה ז סימן א).
על מה הוא ישב? התשובה היא: שצדיק במדרגתם של אברהם ויוסף, משלם גם על הרהור ומחשבות, ללא מעשה בפועל.
גם אדם רגיל שרצה לחטוא ועשה מעשה, ובסופו של דבר לא נכשל, איננו נענש (כגון: שרצה לאכול משהו לא כשר ובסוף אכל כשר בטעות), אבל גם הוא זקוק לכפרה.
צדיקים נדרשים לזהירות גדולה עוד יותר!
כמה כל אחד צריך להיזהר, אם במחשבות, קל וחומר בדיבורים!!!
חכמים היזהרו בדבריכם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
