ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
א. מר ג' בנה כבש במקום שאמורה להיות הכניסה לחנייה של מר א' מה שמונע ממנו לקבל טופס 4. לטענת מר ג' מזכיר הישוב נתן לו אישור לבנות את הכבש שעלה המון כסף, ומדובר על אישור קבוע, כי זו עבודה שעושים לצמיתות, ולכן הוא זכאי להשאיר את הכבש. נציג הישוב אמר שהישוב לא אישר באופן קבוע למר ג', אבל אם יתברר שזה נכון, הוא יכבד את זה, ברוח דברים אלו העיד גם מר ט' מטעם הישוב.
ב. מר ג' חצב במצוק שליד המגרש שלו מערה קטנה ועשה בה שימוש, העובדים של מר א' פגעו במערה ומוטטו אותה, נגרם נזק לציוד של מר ג', בית דין בישוב ב' חייב את מר א' 12,000 ₪ על הציוד.
ג. החפירה שביצע מר א' פגעה במצוק וגרמה לחשש להתמוטטות סלעים שהצריכה יועץ קרקע בעלות של כ-4000 ₪, ובנוסף עבודה של קבלן בעלות כ-20 אלף ₪, שאותם הוא תובע ממר א' מעבר לסכום שנפסק לו על ידי בית הדין הראשון. בנוסף כדי לתקן את המצוק היה צריך לפרק פרגולה ישנה שלא היה ניתן להרכיבה מחדש. לטענת מר א' הוא נתן לו טרקטור לתיקון התקלה, ובנוסף להבנתו בית הדין הראשון כבר פסק בעניין זה ולא חייב פיצויים נוספים.
ד. למר א' היו טענות קיזוז: א. בניית קיר ביניהם של 10,000 ₪. ב. ההתנגדות של מר ג' לביצוע העבודות. ג. הפרעה לעבודות שהאריכה את העבודה ב-14 יום סך הכל עלות של 140 אלף ₪.
הלכה פסוקה (260)
רבנים שונים
243 - תשלום דמי תיווך כשלא נחתם הסכם תיווך
244 - בנייה של שכן שגרמה לתביעות הדדיות
245 - קונה דירה שאיבד את זכותו לתיקונים
טען עוד
נימוקים בקצרה:
א. היקף האישור שקיבל מר ג' מהיישוב לבניית כבש לחנייה
אין חולק שנציג הישוב אישר למר ג' להקים את הכבש בשטח הציבורי. כיון שמדובר בשטח ציבורי, על מר ג' להביא ראייה שהישוב נתן לו את השטח לצמיתות, וכיון שמר ג' לא הביא ראייה ברורה לכך, אין לקבל את טענתו שמדובר באישור לצמיתות. גם אם אכן נתנו לו אפשרות שימוש והוא השקיע כסף, אין להוכיח מהשקעת הכסף שהאישור הוא לצמיתות משום שהוא נהנה מהכבש כעשרים שנה, ובכך החזיר את ההשקעה בבניית הכבש.
ב. הנזקים שגרם מר א' למר ג'
לפני שנים רבות מר ג' חצב במצוק שליד המגרש שלו מערה קטנה ועשה בה שימוש. העובדים של מר א' שבנו את ביתו פגעו במערה ומוטטו אותה ונגרם נזק לציוד של מר ג'. בית דין בישוב ב' חייב את מר א' 12,000 ₪ על הציוד.
החפירה שביצע מר א' לצורך יישור המגרש שלו פגעה במצוק וגרמה לחשש להתמוטטות סלעים אל המגרש של מר ג'. בעקבות זאת מר ג' שכר את שירותיו של יועץ קרקע בעלות של כ-4000 ₪, ובנוסף שכר קבלן בעלות כ-20 אלף ₪ שיבצע את הוראות יועץ הקרקע. כעת צד ג' תובע ממר א' לפצות אותו על הוצאות אלה מעבר לסכום שנפסק לו על ידי בית הדין הראשון. בנוסף כדי לתקן את המצוק היה מר ג' צריך לפרק פרגולה ישנה שלא היה ניתן להרכיבה מחדש, והוא מבקש עך כך פיצוי נוסף.
לטענת מר א' הוא העמיד לרשות מר ג' טרקטור לתיקון המצוק, ובנוסף להבנתו בית הדין הראשון כבר פסק בעניין זה ולא חייב פיצויים נוספים.
רוב דייני בית הדין פסקו שפסק הדין הראשון כלל לא עסק בשאלה הזו, אלא רק בשאלת הפיצוי על התכולה.
לגופו של עניין בשולחן ערוך (חו"מ קנה, טו) נפסק שמכות בקרקע שגרמו להתמוטטות קיר אצל השכן מחייבות את המכה בפיצוי. אף שהנזק נגרם על ידי הפועלים ולא על ידי מר א' ישירות, הרי שיש לחייבו בגלל התחייבותו לפצות על כל נזק כלפי הישוב בעת שקיבל את המגרש. בית הדין דחה את טענת מר א' שהמצוק לא היה מספיק חזק עוד לפני כן שהוא החל את העבודות שלו משום שהדבר לא הוכח. בנוסף כיון שהטרקטור שהוא העמיד לרשות מר ג' לא פתר את הבעיה, הרי שהוא לא נפטר מחיובו.
לגבי עלות היועץ בית הדין מקבל את התביעה במלואה. לגבי עלות העבודה, אמנם, מר ג' לקח קבלן בעלות של כ-20 אלף ₪, אלא שהוא הודה שהסכים למחיר כולל לעבודה בגלל שההערכה שלו את זמן העבודה היתה מופרזת. בנסיבות אלו, בית הדין קבע כי עקרונית יש לשלם על פי מחיר השוק של תיקון הנזק (פסק דין ארץ חמדה גזית 73147) ולא לפי המחיר המופרז ששולם.
על כן, לדעת הרוב יש להכריע בדרך פשרה ולחייב את מר א' בסך 8000 ₪ בגין עלות התיקון הריאלית, בשקלול העובדה שיתכן שהמצוק היה רעוע קודם. לגבי הפרגולה גם בית הדין חייב סכום של 1,800 ₪ כפשרה, משום שיש אחריות למר א' על נפילת המצוק, וממילא הוא אחראי גם לעלויות שנדרשו כדי לאפשר את התיקון של הנזק.
לדעת המיעוט כיון שמדובר כאן רק על חשש סכנה רחוקה וכיוון שיתכן שהמצוק היה רעוע עוד לפני שמר א' ביצע עבודת, אין לחייב את מר א' על הנזק. בנוסף, מר א' העמיד לרשות מר ג' טרקטור ומפעיל, והסכמת מר ג' לעשות בו שימוש, היא כמחילה על כל התביעות לכן לדעת דעת המיעוט מר א' פטור. כך גם לגבי הפרגולה.
ג. דיון בטענות הקיזוז
מר א' ביקש לחייב את מר ג' בבניית קיר תמך בין המגרשים. בית הדין קיבל את עמדת מר ג' השני שאין חובה לבנות קיר תמך בין המגרשים, בנוסף מר ג' הוכיח שהוא שתל עציצים כהפרדה בין המגרשים.
מר א' ביקש לחייב את מר ג' בגין ההוצאות שגרם הפריע לעבודות של מר א'. בית הדין דחה את התביעה כיוון שמדובר על נזקים עקיפים ולכן אין לחייב עליהם אלא עם כוונה להזיק שלא היתה כאן.
דיינים: רב עדו רכניץ, הרב יעקב ידידיה לוי, הרב משה טוביאנה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
