ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
בסוף הפרשה הקודמת קראנו את הפסוק "ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא", ופירש הרב הקדוש רבי יחיאל מאיר מגאסטינין זי"ע – זה יוצא וזה נכנס. כן הוא במוצאי שבת, בעת שקדושת יעקב יוצאת אחר גמר סעודה שלישית, שהיא כנגד יעקב אבינו, אז בא עשו אחיו חס ושלום, כוחות הטומאה באים ביתר שאת וביתר כוח.
ופרשתנו מתחילה בפסוק "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש". יעקב אבינו יוצא מבאר שבע שהיא מסמלת את יום שבת קודש ונכנס לחרונו של עולם - לששת ימי המעשה המלאים בהתעסקות עם גשמיות וחרון אף. ויש סכנה שהאווירה של הרחוב ישאב את היהודי לתוך עולם החומר בצורה לא נכונה וכך הוא עלול ליפול.
וכשבא הזמן של מוצאי שבת, בעת שיוצאים מהאור הגדול של שבת לתוך החושך של החרון אף, אז הוא הזמן לקיים בחינת 'ויפגע במקום', להתפלל תפילת ערבית שהיא קיום ויסוד הצלחת האדם.
לכן יעקב אבינו מתקן תפילת ערבית "ויפגע במקום", תפילה שהיא דווקא בלילה בזמן של חושך, כדי ללמד כל יהודי - כשחשוך לך, שאור ה' נסתר ממך, יש כוח של תפילה ואמונה להתקרב לה' יתברך.
תפילת ערבית של מוצאי שבת היא הממוצע והמעבר בין קודש לחול, בין שבת לימי החול, ומעלתה מאוד גבוהה מפני שהיא משפיעה את קדושת השבת לימי השבוע. והיצר הרע שיודע זאת גורם לאדם בתחבולותיו למהר בתפילת ערבית, כי הוא רוצה למנוע מהאדם את השפע הרוחני והגשמי שיש בתפילה זו להעניק לאדם.
ולכן יהודי הרוצה ששבת תעניק לו כוח וסיוע לימי החול, צריך לנצל תפילה חשובה זו, להתפלל במתינות, להאריך ב"ברכו" הראשון בתחילת התפילה כפי שמובא בספרים שזה סגולה להמשיך את אור השבת למשך השבוע.
השבוע בז' כסלו חל יום ההילולא של הצדיק רבנו הגדול רבי יעקב משה חרל"פ זי"ע שכותב (מי מרום רזי לי, עמוד ג): "שצריך להגדיל ולהגביר נעם קדושת השבת ביתר שאת ויתר עז. שמתוך זה גם כל ימות החול מתעלים בערכם לפי ערך קדושתו ביום השבת. ומה שהיה מרגיש בתחילה ביום השבת, ירגיש מעתה בכל ימות החול, והשבת לעומתם תגדל ותגבה".
לכן לאחר תפילת שמונה עשרה אומרים פסוק "ויהי נעם ה' אלוקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו", כדי לזכות שנעם השבת תישמר אצלו ולא תלך חס ושלום לאיבוד, וגם שנעם השבת תשרה על ידיו, שלא ישלטו בהם "ידי עשו" שנכנס במוצאי שבת, אלא שיזכה לידיים קדושות ששורה עליהם ברכת ה', שיזכה בידיו לקדש את החומר ולהעלות את ענייני העולם הזה לעבודת ה'.
ולאחריו אומרים "שיר של פגעים" - "יושב בסתר עליון", שנאמר בו בהמשך "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך". אלו המלאכים שמלווים את האדם משבת קודש משעה שהזמינם באומרו "שלום עליכם ובואכם לשלום מלאכי עליון".
בהמשך נאמר "ויחלום והנה סלם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו". הרב הקדוש רבי ישראל מרוז'ין זי"ע אומר ש'סלם' ראשי תיבות ס'עודת ל'ויית 'מלכה. סעודה רביעית שנקראת גם סעודת מלווה מלכה, כשמה כן היא, מלווה את שבת המלכה.
רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב זי"ע כותב (ליקוטי מוהר"ן תניינא סימן י"ז): "אכילת שבת היא כולה קודש וכולה אלוקות ועולה למקום אחר מן אכילת חול". סעודה רביעית היא ה'סלם' - הממוצע המחבר בין האכילה הרוחנית של שבת לבין האכילה הגשמית של ימות השבוע, ולכן בכוחה להשפיע קדושה לאדם שיזכה שגם אכילתו תהיה בשביל עבודת ה' ולרומם את הגשמיות לכבודו יתברך. שגם כשאדם מוצב ברגליו ארצה - עוסק בעסקי העולם הזה, ראשו יהיה דבוק למעלה בשמים - בה' יתברך.
כשנשאל הצדיק רבי אליעזר שלמה שיק זי"ע מה ניתן לעשות כדי לזכות להצלחה ברוחניות ובגשמיות בימות השבוע, שהאדם יזכה ל"ויהי נעם ה'" על מעשה ידיו אחרי צאת שבת?
הוא ענה ללמוד גמרא במוצאי שבת (ומובא כן גם בשם ה'חזון איש' זצ"ל).
וחשבתי למצוא לכך רמז מפרשתנו – כתוב בספרים בשם אחיו של רבנו המהר"ל מפראג זי"ע, שגמרא ראשי תיבות שמות המלאכים ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וריאל. ואולי יש לומר ולקשר רמז לכך מהנאמר "מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו".
בהמשך הפסוקים התורה מספרת לנו שיעקב אבינו קרא למקום שבו חלם על הסלם בית אל "ואולם לוז שם העיר לראשונה". עצם הלוז נמצאת בדיוק במעבר בין הראש לבין הגוף, היא הסולם המחבר והמקשר בין האמונות והאידאות לבין הגוף של האדם בשביל שיוציא את החזון והשאיפות הטהורות שלו מהכוח אל הפועל, שהגוף יתנהג ויתנהל על פי המחשבות הקדושות של האדם לעבודת ה'.
כ"ק האדמו"ר מחב"ד הרבי מליובאוויטש זי"ע מסביר במאמר נפלא (ליקוטי שיחות חלק לו, פרשת בשלח) את החשיבות של סעודת מלווה מלכה, וכותב: "אבר יש באדם ואינו נהנה באכילה אלא במוצאי שבת".
ומסביר בהמשך את הסיבה: משום ש"עצם הלוז לא נהנה מעץ הדעת... וזהו התוכן הפנימי של סעודת מלווה מלכה, תיקון חטא עץ הדעת, כי בסעודה זו ישנו החיבור של שבת וחול, יש בה הברכה והמשכה של יום השבת, שעל ידי זה נמשך הכוח של שבת גם בסעודה של חול".
ולתוספת: מובא שסגולה לזרע קודש של קיימא להדליק במוצאי שבת נר לכבוד נשמת הרב אברהם יחיאל פיש בן הרב יוסף חיים פיש זצ"ל וליטול ידיים לסעודת מלווה מלכה על לחם.
ושמעתי מהרב הצדיק יאשיהו פינטו שליט"א בשם החיד"א הקדוש סגולה לפרנסה לקרוא במוצאי שבת תפילת "אין כאלוקינו" ופיטום הקטורת.
ומנהג טוב ללמוד בספר 'תנא דבי אליהו' בסעודה רביעית, שנזכה שאליהו הנביא יכתוב את זכויות עם ישראל ויבוא לבשר לנו את הגאולה.
יש עוד מה להרחיב בנושא, אבל על כל פנים מדברים אלו אנו למדים על חשיבות הזמן של מוצאי שבת וכמה כדאי וראוי לנצלו לדברים טובים.
שנזכה לכך!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
