ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
חשוב לי לציין, שהייתי מקטני תלמידיו. הוא זכה להעמיד אריות, תלמידים גאונים, שלמדו אצלו שנים רבות, לעיתים, למעלה מעשר שנים! לצערי, לא זכיתי לקנות ממש את צורת לימודו, אך אולי זכיתי לקלוט הד קול מדבריו.
לימים, כשהתחלתי ללמד תלמידים גמרא בעיון, שמתי לב שאני מצטט במפורש את הרב רק פעמים מעטות. ובכל זאת, חשתי תמיד ששיעוריו השפיעו על הלימוד שלי באופן העמוק ביותר. למי שלא הכיר את הרב, זה נשמע מוזר שתלמיד כמעט ולא מצטט את הרב, ובכל זאת חש שלימודו מושפע באופן משמעותי מהרב, אך למי שהכיר את הרב זה מובן מאוד.
השבוע, קרה לי משהו מיוחד, שמסביר את העניין. בתחילת השבוע, כשהכנתי את דף המקורות לסוגיא שלמדנו השבוע, הצצתי בדברים שכתבתי על הסוגיא בעבר, וראיתי שם 'חקירה' מסויימת שהכותרת שלה כתובה בסגנון שמתאים לדרך הלימוד וההתבטאות של הרב מרדכי זצ"ל. חשבתי לעצמי, שמסתמא את הכותרת הזאת שמעתי מהרב מרדכי.
למחרת, כששמעתי על פטירתו, אמרתי לעצמי – אולי אעביר את השיעור הזה לעילוי נשמת הרב, ואצטט מדבריו. עליתי על כסא, והורדתי את ערימת המחברות, שבהם סיכמתי את שיעוריו. על הכריכות של המחברות היו רשומות המסכתות, שבהן עסקנו באותה תקופה. עברתי על כל המחברות, ולא מצאתי את המסכת המבוקשת.
ופתאום נזכרתי, שבשנים שלמדתי אצל הרב, בכלל לא למדנו את המסכת שאני לומד כרגע. לא שמעתי את הדברים מהרב, אך דרך הלימוד של הרב כל כך השפיעה עלי, עד שהתבוננתי על הסוגיא על פי דרכו. זה החלק מהרב שישאר בליבי תמיד.
זו הייתה גדולתו של הרב מרדכי, הוא לא רק לימד את התלמידים, הוא העמיד תלמידים! בדרך לימודו הגאונית, הוא הפך את התלמיד לעומד, עומד בכוחות עצמו! לומד ומתבונן בכוחות עצמו!
מספרים על רבי חיים שמואלביץ זצ"ל, ראש ישיבת מיר, (לפי הספר 'מוח ולב') שאמר על שני רגעים בחייו - "זה היה הרגע המאושר בחיי".
הרגע הראשון היה בעת שרבי חיים בצעירותו אמר דברי תורה, שחידש בענייני מוסר, בפני אחד מבוגרי ישיבת מיר. אותו בוגר נהנה לשמוע את הדברים, ואמר לרבי חיים: 'כשאני שומע אותך, אני שומע את רבי ירוחם (ממיר) מדבר". אמר על כך רבי חיים - "זה היה הרגע המאושר בחיי, ידעתי שיש לי רב"!
הרגע השני התרחש כבר בעת שרבי חיים היה ראש ישיבת מיר. אחד מתלמידי הישיבה ביקש להרצות בפני ר' חיים מהלך למדני שחידש בסוגיא, כדי שהרב יחווה דעה על חידושיו ויקדם אותו בלימוד.
התלמיד החל להרצות את חידושיו, והנוכחים במקום נדהמו מחוצפתו. לכולם היה ברור, ש"חידושי התלמיד" הם למעשה "שיעור כללי", שרבי חיים העביר בישיבה לפני מספר שנים בסוגיא זו.
כשסיים התלמיד והלך מהמקום, אמר ר' חיים לנוכחים - האם חושבים אתם שאותו תלמיד הוא כל כך שוטה, עד שהוא מעז להרצות לפניי את דבריי במסווה של חידושים שלו? ההסבר לתופעה הוא אחר - התלמיד כלל לא יודע שהעברתי את הדברים במסגרת השיעור שלי. התלמיד פשוט הושפע מצורת המחשבה שלי. לכן, בזמן שהוא ישב ולמד את הסוגיא, הוא חידש בסוגיא את אותם חידושים שאני חידשתי. "זה הרגע המאושר בחיי, יש לי תלמיד"!
כמה קווים ייחדו את שיטת הלימוד של הרב מרדכי, וביניהם הניסיון למצוא מהלך מרכזי לסוגיא, שממנו מתפרטים כל הפרטים, וכן – לנסות ולהתבונן בכל דבר ולהבין 'למה'. מטבע הדברים, בדרך לימוד זו, גם התלמיד מושפע לא רק בכמה פרטים, אלא חשיבתו ואישיותו מושפעים אט אט מדמותו ודרך לימודו של הרב.
ומדרכו זו, כולנו יכולים ללמוד שתי תובנות יסוד בחינוך, החיוניות להורים ומחנכים. מהקו הראשון – חריזת כל הפרטים למהלך אחד, אנו למדים שעיקר עניינו של החינוך, אינו ללמד את המתחנך פרטים כאלה ואחרים, אלא להנחילו דרך מהותית - דרכי חשיבה, גישה יסודית לתורה ולחיים וכו'. מהקו השני - הרצון להבין כל דבר עד הסוף, אנו למדים שעלינו לחתור לכך שהמתחנך יזדהה עם הדברים, וממילא ימשיך עימם לכל החיים.
ילדים, אינם חייבים במצוות מהתורה, אלא חייבים רק מדין חינוך. פירושו של דבר, שהדגש המרכזי בחינוך אינו לדאוג לכך שהילד יקיים כרגע פרט זה או אחר מהמצוות, שהרי מצד התורה הוא פטור מאותם פרטים. עיקר החינוך הוא לגרום לילד להיות מחובר פנימית לתורה, למצוות ולכל הערכים החינוכיים הנובעים מדרך ה', כך שגם כשיגדל ירצה ללכת בדרך זו.
כתוב, שכשצדיק נפטר לבית עולמו, מידותיו הם הפקר לכל, כל הרוצה ליטול יבוא ויטול. יהי רצון, שנלמד מדרכיו, ונחנך את ילדינו לחיבור פנימי ועמוק עם התורה הקדושה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











